אמפתיה אצל ילדים
כל מה שכדאי לדעת על אמפתיה אצל ילדים
אם ילד אינו מגיב לרגשותיו של ילד אחר על בסיס קבוע, ולא רק ביחס לפרקים מסוימים, יש סיבה לדאגה, לדברי מומחים.
אמפתיה היא תנאי הכרחי לתפקוד טוב מבחינה חברתית. זה על היכולת לקלוט ולחיות לתוך רגשות של אנשים אחרים. כבר כילד יש ללמוד ולהבין שלמעשיו שלו יש השלכות על אחרים. לילדים עם אמפתיה יש יכולת הזדהות, יכולת התחשבות ונכונות לתמוך ולעזור לאחרים.
- יש לעורר אמפתיה בילדים, למרות שהיכולת לפתח אמפתיה טמונה ברוב המוחלט של כולנו. אני מניח שזה סתםאוטיסטיםשנראה שאין להם את היכולת לקלוט רגשות של אנשים אחרים, גם אם הם יכולים ללמוד זאת במידה מסוימת בעזרת הכשרה מותאמת, אומרת פסיכולוגית הילדים אליזבת גרהרדסן, שפרסמה את הספר "טריקים טובים לפעוטות".
אמפתיה אצל ילדים
כדי ללמוד אמפתיה חייבהילד עצמו מבין את רגשותיו שלו. זה קורה כבר כשהילד נולד. גם אם הילד לא מבין מילים, הוא יקלוט בהדרגה את הפטפוט הקטן על רגשות שמטפלות טובות משתמשות בהן באופן ספונטני כלפי תינוק, כשהן צריכות לנחם, לטפל או לשחק קצת עם הקטן: "איכס, היו אתה כל כך כועס?" "היית כל כך רעב אז, חבר קטן?" "אוי, זה כאב?" "זה דגדג? היה כיף?".
- הכי ברור, לימוד האמפתיה מתחיל ברגע שהילד מתחיל לעשות משהו שצריך להפסיק, כלומר בסביבות גיל שנה. אם אתה צריך לעצור כפה קטנה מלעשות משהו שמשפיע על אחרים, עדיף להצדיק זאת דווקא ברגשותיו של האחר, אומר גרהרדסן.
"תניח לשיער של האחות הגדולה, אל תדפוק אותו, זה כואב!" "זהירות, אחרת זה יפגע בכלב!".
- ילדים שיש להם מידה גבוהה של אמפתיה מראים כל כך מוקדם, כבר בגיל 1-2. אבל אנחנו רואים שיכול להיות הבדל גדול מילד לילד, אומר המנהל גאן המרסנס בגן אספירה דרגרסקוגן. דוגמה יכולה להיות ילד שנותן מוצץ לילד בוכה. - כדי להצליח לבצע את הפעולה הזו, אנחנו חושבים שהילד עצמו חווה שלהשיג מוצץ כשהוא מוטרד זה טוב. או שראית מטפלת שנתנה לילד מוצץ כשהוא מוטרד, ושזה עזר, מעיר המרסנס.
תנסח רגשות במילים
- האימון הופך ליעיל עוד יותר כשהילד הופך קצת יותר שוטף, ואתה יכול להסביר איך ילדים אחרים מתעצבנים כשהילד שלך זורק מהם את האד, שכואב לך האוזניים כשהוא שואג כל כך חזק, שאחיך כועס כשמשהו נהרס וכו', אומר גרהרדסן.
בגן אספירה דרגרסקוגן מושם דגש רב על אימון אמפתיה.
- כבר בתקופת ההסתגלות בפעוטון, הילדים לומדים וחווים טיפול וביטחון שהם תנאי מוקדם חשובים ללימוד אמפתיה. עבור פעוטות, יש לנו את הנושא של עצמי ורגשות. אנחנו עובדים עם הרגשות שמחים, עצובים, עצובים, כועסים ומפוחדים, אומר המרסנס.
כאשר מתעוררים קונפליקטים, היכולת להזדהות הופכת לגלויה למדי. לעתים קרובות המבוגרים צריכים להתערב, אבל לפעמים המבוגרים יכולים לחכות קצת ולהעריך האם הילדים מסוגלים לפתור את הסכסוך בצורה טובה בעצמם.
- לאחר מכן, המבוגרת אוספת את הילדים ומביאה במילים את מה שראתה. לאחר מכן, הילדים מתבקשים לספר מה קרה ולנסח את רגשותיהם במילים. על המבוגר להבהיר לילדים את ההשלכות של הפעולה שנקטו, אם הילד אינו מבין זאת בעצמו, אומר המרסנס.
קרא גם:איך להתמודד עם ילדים כועסים
התפקיד החשוב של המבוגרים
המבוגר צריך להיות שחקן תומך שמדבר הרבה עם הילד. על המבוגרים לגלות הבנה למה שהילד מרגיש. במקביל, המבוגר חייב להיות גם "מתורגמן ובונה גשרים", שמסביר לילד איך ילדים אחרים חושבים ומרגישים, ואיך להתנהג כדי שיאהבו אותך ותוכלי לשמור על חברים.
- חשוב שההורים יהיו מודלים טובים לחיקוי ויהיה להם מערכת יחסים מודעת עם העמדות והרגשות של עצמם. חשוב לדבר עם הילדים על רגשות בחיי היום יום ולפגוש את הילדים על תחושותיהם. להיות נוכח עבור הילדים בכל מצב, אומר המרסנס.
ילדים שגדלים למשל עם מבוגרים קרים רגשית, מבוגרים שהם מאוד לא יציבים מבחינה רגשית, או מאוד מרוכזים בעצמם, היו רוצים להיות טובים בקריאת תגובות המבוגרים, ולהסתגל אליהם, אבל יש להם מעט תובנות לגבי עצמם. רגשות, לא נתקלו בעצמם בהבנה ובנחמה, ולכן לעיתים קרובות מתקשים לחוש רחמים אמיתיים על אחרים.
- ההורים והגן הם כנראה הזירות החשובות ביותר ללימוד אמפתיה. ההורים כי יש להם קשר הדוק עם הילדים מלידה, התינוקייה כי זו זירה עם הרבה קשר חברתי במקביל לכך שהילדים כל כך צעירים שצריך ללמד אותם. השנים החשובות ביותר לאימון לפיתוח אמפתיה הן לפני תחילת הלימודים, אומר גרהרדסן.
קרא גם:10 טיפים לגידול ילדים טוב
חוסר אמפתיה אצל ילדים
גרהרדסן אומר שחלק מהילדים לומדים אמפתיה בקלות, בעוד שאחרים נאבקים יותר לקלוט מה אנשים אחרים מרגישים. אם ילד אינו מגיב לרגשותיו של ילד אחר על בסיס קבוע, ולא רק ביחס לפרקים מסוימים, יש סיבה לדאגה.
- כאשר אנו רואים שלילד יש התפתחות חלשה, אנו מנהלים שיחות עם ההורים כדי לחלוק את התצפיות והחוויות שלנו. מסכימים יחד על הדרך קדימה, אומר המרסנס.
הורים יכולים גם ליצור קשר עם צוותי בריאות וגם עם רווחת הילדים בעצמם, כדי לתת לילד תמיכה לתפקוד טוב יותר מבחינה חברתית.
