חצי מאיתנו חושבים שזה בסדר שהורים מרגלים באופן פעיל אחר ילדים מתחת לגיל 12 ברשתות החברתיות. זה מופיע בדו"ח חדש של הרשות להגנת המידע הנורבגית.
בסך הכל 49 אחוזים ענו כי מקובל לחלוטין או למדי ש"הורים יכנסו באופן סמוי לפרופילים של ילדים (גילאי 8-12) ברשתות החברתיות, כדי לעקוב אחר מה שהם עושים".
30 אחוז ענו שמקובל לחלוטין או למדי לעשות את אותו הדבר כשהילדים בני 13 - 17.
קרא גם: מרגל הורה יקר: למה אתה לא סומך על הילד שלך?
הסקר נערך בקרב 1,091 תושבים מעל גיל 15 על ידי TNS Gallup באמצעות הפאנל המקוון שלהם.
"אנחנו מופתעים שכל כך הרבה אנשים חושבים שזה מקובל. כניסה לפרופיל הסגור של הילד ברשתות החברתיות, ובנוסף לעשות זאת בסתר, היא הליך פולשני כדי לפקוח עין על מה שהילד עושה", כותבת הרשות להגנת המידע הנורבגית בדו"ח.
- הורים לא מבינים כמה חשובה המדיה החברתית, אמר בעבר היועץ קאג'ה האג ב- Redd Barna ל-Foreldre.no.
- אין זכות לחטט
- זה חייב להיות ברור לכל המבוגריםלילדים יש זכות לפרטיות, אומרת קריסטין אודמאייר, מנהלת נושא ב-Den Ene, מרצה לילדים, צעירים והורים, ואחת המומחים הבולטים בנורווגיה לבריונות.
- זה אומר שלהורים אין זכות לחטט לא ביומני הילדים ולא בפרופילים מקוונים ברשתות החברתיות, ושאין לנו זכות לדעת כל מה שהם אומרים ועושים, היא מציינת.
רק אם יש שאלה של חיים ובריאות או חשדות חמורים לפשע או התעללות, הורים יכולים לקבל בדרך זו מידע על חיי ילדיהם, היא סבורה.
- אז נכנסת לתמונה זכותם של הילדים להגנה, ועל המבוגרים מוטלת החובה להגן על הילדים. אבל להורים אין את הזכות לפקח על ילדיהם מונעת במקרה שהם עושים משהו טיפשי. העובדה שילדים יכולים לטעות לא נותנת לגיטימציה לפריצה לפרטיות שלהם, אומר אודמאייר.
זה גם עניין של להיות מודל לחיקוי טוב, והוללמד את הילדים לחשוב בצורה אתית בעצמם ולהראות כבוד לאחרים.
לא מופתע
בניגוד לרשות הגנת המידע הנורבגית, אודמאייר לא מופתע מכך ש-49 אחוזים חושבים שלהורים יש זכות לרגל אחרי ילדיהם ברשתות החברתיות, וש-30 אחוז חושבים שהם יכולים לרגל אחרי צעירים.
עצה להורים
• הפגינו עניין בחיים הדיגיטליים של ילדיכם, בדיוק כפי שאתם עושים בכדוריד, כדורגל ופעילויות אחרות שהן חלק חשוב מחייהם. זה טוב ובונה אמון לילדים ולצעירים להיות פתוחים לגבי מה שמעסיק אותם.
• בקשו מהילדים להראות לכם מה הם אוהבים לעשות באינטרנט, ואל תהסס לשאול איך הם היו באינטרנט היום.
• לגרום לילדים להראות מה הם עושים אם הם חווים משהו לא נעים וקשה. לאתרים רבים יש כפתור בריון, כפתור עצירה או דומה. זה מספק הזדמנות לשיחות חשובות על פרטיות והיכן נמצאים הגבולות שלך ושל אנשים אחרים.
• למדו את הילדים להשתמש בהגדרות הפרטיות במדיות החברתיות השונות.
• היו חברים עם הילדים בפייסבוק ועוקבים זה אחר זה באינסטגרם ובטוויטר - אם ירצו. היזהר לא להביך אותם על ידי מסירתם בניגוד לרצונם או הערות מסיביות. חשבו גם איך אתם חושפים את עצמכם ובמה אתם עוסקים באינטרנט. ילדים וצעירים זקוקים למודלים טובים לחיקוי גם במדיה החברתית.
• ילדים וצעירים רבים מתקשים להאמין שאנו המבוגרים יכולים להבין ולהזדהות עם חייהם ובעיותיהם, במיוחד בחייהם הדיגיטליים. זה, בשילוב עם חשש ממעקב, איסורים באינטרנט או החרמת טלפון/מחשב, גורם לכך שרבים נמנעים מלערב מבוגרים כשמשהו קשה קורה. התוצאה עלולה להיות שהכל חייב להישמר בסוד, ושהם לא מעזים לדבר אם הלחץ נעשה גדול מדי, אם הם עצמם חווים דברים קשים - או עושים דברים מטופשים לאחרים. חשוב שמבוגרים ירגיעו אותם שהם תמיד יקבלו עזרה - גם כשהם עשו משהו טיפשי בעצמם.
מקור: קריסטין אודמאייר
- אני פוגש הורים רבים שמאמינים שזו זכותם ואחריותם לפקח על מה שילדיהם עושים ברשתות החברתיות.אני חושבת שזה עצוב שכל כך הרבה אנשים לא רואים שזה בערך כמו שכירת בלש פרטי שיעקוב אחרי הילדים, היא אומרת.
אודמאייר גם פוגש ילדים שאומרים שהתעמתו על ידי הוריהם על מה שהם או אחרים אמרו בשיחות פרטיות ברשתות החברתיות.
- ילדים ובני נוער מדברים על הרבה ביניהם שנכון שאנחנו ההורים לא נדע. יש לתת להם את ההזדמנות לדבר על חבריהם, אהוביהם, המורים ובני משפחתם מבלי לדאוג שהוריהם מרגלים. כל עוד לא מדובר בדברים רציניים, חייבים לתת להם את האפשרות להגיד משהו טיפשי לאחרים, גם באינטרנט, ולתקן אחר כך, היא אומרת.
מוּדְאָג
אודמאייר מאמין שאנו עושים לילדינו שירות רע אם ננסה להגן עליהם מכל מה שיכול להשתבש, הן בעולם הדיגיטלי והן בעולם האמיתי.
- כמובן שיש מספר דברים שטוב שהם לא צריכים לחוות, אבל זה טבעם של ילדים וצעירים שהם צריכים להתאמץ, לטעות, לבדוק את הגבולות של עצמם ושל אחרים. . אם אנו מונעים מהם את ההזדמנות לטעות, אנו מונעים מהם גם את ההזדמנות ללמוד לקחת אחריות על מה שהם עלולים לעשות מאוחר יותר, כשרשת הביטחון נעלמה. לילדים של היום יכול להיות קשה להבין מה יהיו ההשלכות של בחירות רעות, אם אנחנו תמיד שם כדי למנוע או לפצות על שיפוטים שגויים, היא אומרת.
היא גם מודאגת מהאופן שבו ילדים שגדלים תחת מעקב מתמיד יתבררו כמבוגרים, כמעסיקים, כמאהבים וכהורים.
- יתכן שהם ילמדו שהדרך היחידה להרגיש בטוח היא לפקח על כל מה שהאדם השני אומר ועושה. זו מחשבה מפחידה. במיוחד כאוהבים, זה יהיה בעייתי. ביטחון ואמון חייבים להיבנות בדרכים שונות לחלוטין מאשר באמצעות מעקב. אני חוששת ש"זכותם" לא מובנת לאבטחה תגבר על הערך של בניית אמון אמיתי, כמו גם כבוד לפרטיות של אנשים אחרים, היא אומרת.
הורים מתפתים לטכנולוגיה חדשה
ממלא מקום המנהל אוב סקורה מרשות הגנת המידע הנורבגית סבור שהורים מצדיקים את הצורך שלהם בשליטה ובקרה בכך שטובת הילדים להיות מוגנים. וככל שאנו מקבלים טכנולוגיה טובה יותר, קלה יותר וזולה יותר לנטר את ילדינו בחשאי, קל יותר גם להיכנע לפיתוי לעשות זאת.
- טכנולוגיה חדשה מאפשרת לנטר ילדים בצורה הרבה יותר פולשנית ממה שהיה אפשרי קודם. לא שכרת בלש פרטי שיעקוב אחר בנות בנות 15, לרגל עם מי הן היו ולכתוב כל מה שנאמר ונעשה. כעת הטכנולוגיה יכולה לעשות זאת עבורנו, אומר סקורה.
אבל אסור להורים להתפתות לטכנולוגיה, הוא מאמין, למרות שיש רבים שאומרים לנו שהיא נחוצה כי העולם בחוץ מלא בסכנות ומתעללים.
- העולם אינו כזה. זה כנראה מסוכן יותר לילד להיות בבית עם דוד מאשר להיות בחוץ בין חברים.
- איפה ההבחנה בין מהי הערכה אתית של הורים, לבין מה שלא חוקי?
- יש מעט מאוד פיקוח לא חוקי של הורים. אבל זה שמשהו לא חוקי בעליל לא אומר שהוא נכון מבחינה אתית. וזה יעשה משהו מהותי ליחסי האמון עם הילדים אם תתעדכן בזה, מציין סקורה.
יחד עם זאת, הוא פתוח לכך שייתכנו מצבים שבהם ההורים מרגישים שיש צורך במעקב.
- אם להורים יש חשש מוצדק שהילדים מעורבים במשהו פלילי או משהו ממש מסוכן, ניתן להבין שהם מרגישים נאלצים לפרוץ כמה גבולות כדי לברר מה לא בסדר. אבל אז הם באמת ניסו קודם כל את כל הדרכים האחרות. זה המסר הכי חשוב שלנו, הוא אומר.
- מעשה איזון קשה
מזכירת המדינה במשרד הילדים, השוויון וההכלה, קאי-מורטן טרנינג (Frp), סבורה כי חשוב שההורים יהיו מודעים לשימוש של ילדים באינטרנט. יחד עם זאת הוא מדגיש כי על ההורים לכבד את פרטיות ילדיהם.
- יש כאן איזון קשה. במידה מסוימת, מדובר בשאלה הישנה: האם לקרוא את היומנים של ילדיכם? לא, אתה לא צריך. יחד עם זאת, מדובר גם על כמה קשה לילדים להתמודד עם הרבה מהסכנות הקיימות באינטרנט, הוא אומר.
טרנינג מאמינה ששימוש ילדים באינטרנט הוא דבר שכל משפחה בודדת חייבת לשבת ולדון בו גם בינם לבין עצמם וגם יחד עם הילדים.
- זה במידה רבה משהו שההורים צריכים להחליט עליו בכל מקרה לגופו. חשוב שילדים יהיו מודעים לאתגרים הקיימים בעולם הדיגיטלי כבר בשלב מוקדם, והגנה על הילדים יותר מדי היא כנראה לא חכמה. יש הרבה סכנות ואתגרים באינטרנט גם אחרי שהם מגיעים לגיל 18, הוא אומר.