הצער הגדול של מרטה ספרקלנד:
המחלה ריסקה את אבא החזק שלי
כשאביה של מגישת TV 2, מרטה ספרקלנד, חלה במחלה קשה, הבת הייתה נואשת למצוא פתרון שיכול להבריא אותו. כעת היא עובדת על למידה לחיות עם האובדן.
אבא היה הסלע שלי וזה שתמיד אמר שהדברים יהיו בסדר. הוא היה כוח כל כך טוב בחיי. עכשיו אני צריך להיות הכוח הזה בעצמי, אומרת מגישת TV2 Marte Spurkland מאוסלו.
עברו קצת יותר משנתיים מאז נפטר אביה, חוקר הרונים טרז'ה ספרקלנד (70).
כשמארטה גדלה, דיברו הרבה על רונים בבית. האב ניסה לגרום למארטה להתעניין בדמויות הכתיבה של אבותינו, אך הוא לא זכה להיענות רבה.
האב החל בפרויקט ספר על רונים. היא לא הבינה למה הוא מצא את זה כל כך מרגש, אבל כשאביה חלה בסרטן ב-2017, משהו קרה.
החשד
באוקטובר 2017, מרטה הייתה אמורה לעשות ראיון מהבמה בקשר עם השקת ספר של בת דודתה. באולם ישב האב.
בחודשים האחרונים, אמה של מרטה האמינה שמשהו לא בסדר עם אביה, אבל מרטה לא ראתה שמשהו נראה שונה. אבא, שהתקרב לגיל 70, היה גבר בכושר לגילו ופעיל פיזית.
כאשר מרטה הביטה בו מהבמה באותו יום באוקטובר, היא הבחינה לראשונה שמשהו שונה בפניו, מבלי שהצליחה לשים את האצבע על מה זה.
בדצמבר אותה שנה קיבל האב את האבחנה. התברר שיש לו גידול ממאיר במוח. למארטה, שעבדה כעיתונאית בריאות שנים רבות, היה קשה לקחת את זה.
קרא גם:משהו לא בסדר, אבל אן-אירן חסרת אונים בזמן שאמה הופכת לצל של עצמה
שמר את המסכה בחוץ
האב נאלץ לעבור ניתוח. במקביל נודע למשפחה כי אין תרופה שיכולה להבריא, וכי ההצעה שהייתה מאריכה חיים בלבד.
- לא קיבלנו הרבה תקווה.
מרטה מתאר אב שהיה שובב, חם, נדיב ולא רשמי. זיכרון הילדות הקדום ביותר שלה היה כשהתחפש לטרול והשמיע "מוזיקת טרולים" בסלון.
מרטה וחברתה הטובה ברחו על נפשם בסלון, קפצו מכסא לספה אל מתחת לשולחן, בעוד אביהם היה הטרול הגדול שבא לקחת אותם. שוב ושוב.
כשאביה חלה במחלה קשה, מרטה שמרה על המסכה מבחוץ, למרות שחשה שהיא עומדת להתפורר מבפנים.
- השתגעתי מהמצב, והייתי נואש למצוא פתרון שיכול להבריא אותו.
סרטן המוח
- אביה של מרטה נפגע מגליובלסטומה, דרגה 4. גלובליסטורם הוא הצורה הנפוצה והאגרסיבית ביותר של סרטן המוח, ודרגה 4 היא הדרגה הגרועה ביותר שיכולה להיות.
- זוהי אותה צורה של סרטן שהשפיעה על בנו של ג'ו ביידן, ג'ון מקיין ובעלה של מנכ"לית Rev Ocean, נינה ג'נסן.
- התסמינים השכיחים ביותר של גליומות בדרגה גבוהה הם תוצאות נוירולוגיות מוקדיות, התקפים אפילפטיים ותסמיני לחץ.
- יש לבדוק את המטופלים באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI) ולאשר את האבחנה באמצעות ביופסיה. אין כיום טיפול מרפא לגליומה בדרגה גבוהה.
- הטיפול הסטנדרטי הוא כריתה כירורגית במידת האפשר, ולאחר מכן טיפול בהקרנות לבד או בשילוב עם כימותרפיה (טמוזולומיד).
- הפרוגנוזה גרועה, עם שיעור הישרדות לחמש שנים של 6.1%.
מָקוֹר:Tidsskriftet.no
בימים הבאים, בזמן שאביו נשאר ביחידה לטיפול נוירו-אינטנסיבי, החל מרטה לחשוב על פרויקט הספרים של אביו, שכמעט סיים. היא הורשה לקרוא את התסריט, אבל איפה היא עשתה את זה? מרטה מעולם לא התעניינה בעניין המיוחד של אביה, אבל אז ושם עלו לה כמה דברים.
– רונים היו חשובים לו, אבל לא הקשבתי, ואם לא הייתי עושה את זה עכשיו, לא היו עוד סיפורי רונים.
מרטה הציעה לאביה שתעזור לו לסיים את פרויקט הספר. הוא היה סקפטי בהתחלה, אבל בסופו של דבר הסכים.
- פרויקט הספר הפך לרפסולת הצלה שבה יכולנו לדבר על דברים אחרים מלבד מחלה, היא אומרת.
פרויקט משותף
האב נהיה כל כך לא טוב שהוא אושפז ביחידה לטיפול פליאטיבי ברדיוהוספיטלט. אבל לאורך 2018, אב ובתו עבדו על מה שעתיד להפוך לפרויקט הספר המשותף שלהם. בסוף נובמבר, האב אמר שהוא לא יכול יותר ושמארטה תצטרך לעשות את השאר בעצמה.
- אז הוא כבר לא היה מסוגל לקרוא בעצמו, אבל אני קראתי בשבילו, היא מסבירה.
אחד הדברים הכי קשים במחלה היה לראות איך אביה החזק נמחץ.
- לאחר שראיתי איך גוף חזק יכול להתפרק לכלום בזמן כל כך קצר, ייקח הרבה זמן להתגבר על זה, אומרת מרטה.
האב מת בבית ביום חג המולד 2018.
מרטה חשה גם הקלה וגם עצב רב.
- זו הייתה הקלה שזה נגמר, אבל הייתי עצובה שלא יצא לי לראות אותו יותר, היא אומרת.
כשהתסריט נמסר בקיץ שעבר, ומרטה עמדה להתחיל את חופשת הקיץ שלה, התברר לה שאביה נפטר.
- יש ימים שזה עדיין ככה שאני כמעט לא מאמין שזה נכון. זה עולה ויורד, היא מודה.
כשמארטה רואה גבר מבוגר ונאה ברחוב, היא חושבת שזה האב. כשהיא רואה סבים משחקים עם נכדיהם, מרטה מייחלת שזה אביה שראתה משחק עם שתי בנותיה.
הוא היה סבא נחמד כל כך. ואז הוא הוציא שוב את השובבות. הוא שיחק משחקים, שיחק מחבואים, משחקי הפחדה, קרא ספרים ולקח אותם לדוג. תמיד היה לו זמן בשבילם, תמיד הקשיב להם וחשב שהם הילדים הכי מוכשרים בעולם, נזכרת מרטה.
כאשר חיי היומיום חזרו, מרטה השליכה את עצמה לתוך התסריט כדי לסיים אותו. היא ישבה בספרייה עם הרשימות שלה, בערבים ובסופי שבוע, ניהלה שיחות פנימיות עם אביה והרגישה שהוא יושב איתה שם.
קרא גם: כריסטין (31) בילתה 14 שנים במוסדות פסיכיאטריים - בגלל אי הבנות
בסתיו שעבר יצא הספר Farens runer. הפרויקט שהם התחילו יחד לאחר שאביה חלה, אך אותו נאלצה מרטה להשלים לאחר מותו.
- אני מקווה שזה יכול לגרום לאחרים להבין עד כמה רונים יכולים להיות מרגשים, ולהראות איך זה להיות קרובי משפחה כשאתה חווה אובדן של משהו בלתי ניתן לערעור.
מרטה חושבת על אביה כל יום.
- היה לי מזל שיש לי אבא כזה. מה שהוא היה היה כל כך טוב, אז אני מנסה להיות יותר כמוהו, היא אומרת.
- כשהמוות איים עלינו, מצאנו פרויקט שאיכשהו הפך להיות גדול יותר מהמוות, כלומר הספר. ברמה אחת, הספר הפך לבעיטה שלנו גם לסרטן ולמוות. הספר ממשיך, ובמובן מסוים גם הוא, אומר מרטה.
