- יש שוב בטן שטוחה בארבעה שבועות.

- יש שוב "בטן שטוחה בארבעה שבועות".

וכאן אין מקום למתונים.

הכל בדרך: הנרייט סטיינסטרופ תוהה במקום בו המתון ירד. צילום: אנדראס קלייברג

ככל שהסדר המס יגיע בסוף יוני, בין אם קיבלת או שאתה צריך לשלם, למלא מגזינים וכריכה כיצד לתקן אותך בדג לפני חופשת הקיץ ייקח את TU. זה כד לומר שלא אכפת לך, כי לא משנה כמה זה הפנים שנחשב, תסתכל על הטוב ביותר באולאשורטס ובטופר. (או תוכנת שחייה, כפי שהיא נקראת, אבל אוטוקו גרק רצה שאכתוב טופר.) רק מבחינת לחץ הגוף, אני חייב להודות שאני קצת עייף. לא של לחץ גוף, זה היה על כל זמנו, מלפני צעדת הכניסה ללידה, והוא המשיך לדור של סבתי, שרק אכל לימון ולא ידע שהם לקחו אמפטמין.

אבל זה ממש כאילו גורואים הבריאותיים והסגנון החיים, ואלה שמתנגדים לסובבים אותנו, עוקבים אחר הוויכוח והסכסוך בעולם בתחומים אחרים. זה קיטוב. או שיש ארבע שעות של אימונים בכל יום, לא בננה ורק חלבונים, או שזה לגמרי הקצה השני של סולם "Uuups, עכשיו זה היה היום הרביעי פיצה ברציפות כאן, כן, כן, כן אני מסתיים עם בן וג'רי ולא סגור את זה". לפחות זה מרגיש ככה ב- InstastoryFeed שלי. אין מקום למתונים ולאלה באמצע. קצת כמו פוליטיקה במהלך היום, כלומר. או שאתה שיפוץ השואה או ליסטאוגאנים ומאמינים שכל הפליטים הם ציידי אושר שרוצים לבוא לכאן כדי לנצל את תועלת הילד. או שאתה חולה על סילבי ועיוור לכל דבר, אבל כולם צריכים לקבל עזרה בלי מחשבות בר -קיימא על מה שנדרש כדי לשלב את מי שמגיע. כי אין עוד דרך אמצעית. הכל או. ואז אני לא מדבר על פליטים, אני מדבר על אימונים ושינויים באורח החיים.

יותר מדי ומעט מדי עוסק, זה נאמר. מצאנו את המונח "הכל בדרך" בספרות עתיקה. והאם זה לא באמת דבר בריא וטוב? אני מתאמן קצת בעצמי, אני אודה בזה. ובמרכז הכושר שלי יש זוג שתמיד מתאמנים יחד. לעתים קרובות הם היו שם שעתיים כשאני מגיע, והם נמשכים כמה שעות אחרי שאני עוזב. אני חושב שזה קצת רומנטי, שיש להם סרט שהוא לא רק אהבה ומשפחה, אלא תחביב. והם נראים כאילו הם ספורטאים מובילים. מדי פעם חשבתי "עזרה, אני מוותרת, לעולם לא תתקרב לשני הספורטאים שם". וזה הנקודה: הם ספורטאים. כנראה שהם עובדים עם אימונים, או שהם יצטרפו לנורסמן. אולי הם ממומנים, אני לא יודע. אבל אני לא יכול להשוות את עצמי אליהם. יש לי עבודה. אני לא יכול להסתדר ארבע עד חמש שעות בכל יום. ואני לא יכול פשוט לאכול פילה עוף.

מצד שני: אני לא יכול לשתות שתייה כל יום ולאכול המבורגר לארוחת הבוקר. זה לא יוצא בגילי, אבל אני לא מתכוון לקחת את גילי אם אני שופך פופ גבינה ואאפה שלוש פעמים בשבוע. אבל אני מתחיל להתאמן 2-3 שעות בשבוע, בעיקר. ואני רוצה לאכול פירה בחדש ולשתות קצת יין אדום לעיתים קרובות יחסית. אני רוצה להיות מסוגל לשחק כלוב עם הילדים שלי, ואני אוהבת מדי פעם קולה עבה אם הייתי במסיבה. אז גורואים אורח חיים יקרים ומניעים אנטי -גוף, אתה לא יכול למצוא כאן מגרש אמצעי מוזהב? אינסטפוסטר וסיפורים מרגישים לעתים קרובות כל כך כפול מתקשרים, קשה לצלם ברצינות תמונה של לוח שטיפה והיא אומרת "תהיה שמח עם מי שאתה ולא לשנות דבר אחד". אני לא מאמין שאתה שמח לחלוטין אם אתה מפרסם 10 תמונות של הצ'יפס שאכלת ביומיים האחרונים וכותב "זיון הכל". הקרקע האמצעית המוזהבת, כלומר. קצת מכה בזה, ניצחתי.