קופץ הסקי מרגיש בר מזל
מרן לונדבי פותחת את דברי העתיד: - אני רוצה משפחה וילדים
ספורט אומר הרבה, אבל לא הכל למארן לונדבי. בסתיו הזה היא נהנתה לרקוד - ובטווח הארוך היא רואה בעיני רוחה חיים רגילים יותר בכפר, רצוי כאמא.
היא צונחת לפגישה שלנו עם חיוך זהיר על הפנים, יום אחרי שהיא עלתה לכותרות בכל מקום כי היא אומרת לא לירידה במשקל רק כדי להתחרות באולימפיאדה.
- התבונה אומרת לי שעשיתי את הבחירה הנכונה. אם הייתי מגיע למשקל תואם בזמן כל כך קצר, זה לא היה בצורה בריאה, אומרת מרן לונדבי (27) ל-Her og Nå.
כשהיא שיתפה את הבשורה עלו הדמעות, אבל עכשיו היא מרוצה ובהרבה מובנים מאושרת. זה מרגיש כמו הקלה לחלוק סוף סוף את מה שהיא באמת יודעת כבר שבועות.
מה שמדהים את העיתונאית בכל ישותה הוא שלא מתקרבים יותר ל"עץ שלם". אם מישהו אמור להיקרא בריא הליבה הן פיזית והן נפשית, אלוף העולם והאלוף האולימפי בקפיצות סקי נמצאים בראש התור.
- זה רתח קצת, אבל זה בסדר, היא אומרת, ו"למטה" בדיוק כמו שהיא בדרך כלל, מפוכחת, בלי עובדות, אמינה.
הילדה שמרשימה את כולם בכך שהיא כנה לגבי גופה ומשקלה בספורט העליון גדלה בבוברברו, כפר קטן עם כמה מאות אנשים. רוב האנשים מכירים שם, ושם הייתה לה ילדות בטוחה וטובה יחד עם שני הורים, אח גדול ואחות קטנה.
- כשאחי התחיל לעשות סקי, בן חמש, הייתי מעורב, ושנה אחר כך גם אני מעורבת, היא מספרת.
היא שיחקה כדורגל וגם הלכה לשטח, והמשחק החופשי היה חשוב. מרן ואחיה יכלו לצאת מהדלת ולעשות קפיצת סקי, וכך הם התאמנו בלי לשים לב.
- זה היה במקרה שהספורט קיבל מקום כל כך גדול, כי לא אמא ולא אבא התעניינו במיוחד בספורט. עכשיו אני חושבת שהיה לנו מזל שיש לנו ילדות כזו, היא מנמקת.
קרא גם:אורורה השלימה עם זה שהיא תמיד תרגיש קצת בודדה
חָסֵר
בגיל 15 בלבד, מרן התרחקה מהבית כדי להתמקד בספורט שלה, אבל עבור הילדה שבמשך כמה שנים כבר הלכה הביתה מבית הספר ובישלה ארוחת ערב למשפחה כי הם היו צריכים לאכול לפני האימון, זה לא היה דרמטי.
- הייתי עצמאי ואחראי בשלב מוקדם, וכשעברתי לבד, היה לי צוות טוב סביבי, אז זה לא היה מאוד בודד. למרבה המזל, אני גם אדם שפורח בחברה שלי, אומר בן ה-27.
שטויות ושטויות לא עוקבות אחר שיחה עם קופצת הסקי הטובה בעולם, ושום דבר לא מומחז. בקול רגוע ונעים היא מגיבה בתשומת לב למה שמבקשים ממנה.
- החיים שלי היו קצת למעלה ולמטה, כמו אצל רוב האנשים, אבל לא חוויתי קושי גדול. הדבר הכי עצוב היה לאבד את סבא שלי, שהיה חשוב לי מאוד.
הסבא נהג לשבת מול הטלוויזיה ולעקוב אחר ספורט. הוא היה העדין, האדיב והמצחיק במשפחה.
- במהלך אליפות העולם בסקי באיטליה ב-2003, ישבנו יחד וראינו טלוויזיה, והוא אמר: "ברגע שאתה שם, מארן". כשהגעתי לשם הוא כבר לא היה בחיים, ולעולם לא אשכח כמה עצוב זה הרגיש שהוא לא זכה לראות אותי ולחוות שהצלחתי, היא אומרת.
מאז שהשקיעה בספורט העליון היא חיה חיים קצת שונים מרובם, ולפעמים היה מאתגר לשלב אותם עם חיי חברים ואוהבים.
- אני רווקה, אבל לא ויתרתי על למצוא מישהו לאהוב, היא אומרת כשנשאלת ישירות אם יש לה חבר עכשיו.
בסתיו הזה היא גרה באוסלו, אבל בעתיד, היא חושבת שהיא תגיע למקום קטן יותר. כשאנחנו שואלים אילו תכונות צריכות להיות לחבר פוטנציאלי, היא גם אומרת את זה בפשטות:
- הוא חייב להיות אדיב, אמין, רצוי קצת מצחיק, ובעל אותם תחומי עניין כמוני.
קרא גם:כשהנרייט סטיינסטרופ פגשה את רונה, היה באנג - תרתי משמע
נאלץ לסגת
במהלך השידור השמיני של "נרקוד", נאלצה מרן לפרוש עקב עומס יתר בכפות רגליה. היא שמחה שאמרה "כן" להשתתפות בתכנית הריקוד, ונותרה עם הרבה זיכרונות וחוויות טובות.
כשאנחנו שואלים את חביב הקהל מה משמח אותה, היא מחייכת.
- קל לרצות אותי. אם האנשים סביבי טובים ומאושרים, גם אני. ולמרות שזה אולי לא יתאים לאתלט מוביל כמוני, אני יכול לערוך מסיבה מדי פעם. אני חושב שזה בריא כי אחרת אני חי כל כך בקפדנות.
היא יכולה להיות חזקה מדי ותכליתית בדברים שהיא נלהבת מהם. הרצון העז לעשות דברים נמצא בה.
- השתפרתי במתן יותר f ולהשתחרר, אבל אני עדיין עובד על החלק הזה.
פעם ביקשו ממנה לקחת חלק ברווי, והיא אמרה שאולי תשקול זאת. זה נקרא שכן, והיא נאלצה לצלול למים לא ידועים, מחוץ לאזור הנוחות שלה.
- כך אתה גדל. זה יהיה קצת כמו ב"שנרקוד". אם תסכים לנסות דברים שאתה ממש גרוע בהם, אני חושבת שתהיה מצוידת יותר להתמודד עם אתגרים אחרים, היא מאמינה.
בסולם של אחת עד עשר, כאשר עשר הוא הקשה ביותר, היא הייתה אומרת שלימוד ריקוד הוא עשר.
- לפני שהצטרפתי, התביישתי רק בניסיון לעשות מהלך ריקוד, אז זה לא משהו שבא לי באופן טבעי, היא צוחקת.
עכשיו, לעומת זאת, היא חושבת שזה כיף. גם נדפא-מארן, שמעולם לא התביישה, מעריכה להיות מאופרת ומעוטרת.
- אני אוהבת להרגיש קצת נחמדה, היא מודה.
קרא גם (+):עשיתי משהו שאף אחד אחר בכפר לא עשה קודם לכן, וזה עומד לעלות לי ביוקר
לפני התרחשות הפציעה, למארן הייתה מטרה נעלה להגיע עד לגמר ב"שנרקוד". למרבה הצער, זה לא יצא כך. היא בכל זאת מרוצה מהמאמץ ומכל מה שלמדה במהלך הסתיו.
באינסטגרם היא כותבת: "הייתי רוצה להילחם קצת יותר, אבל זה לא יצא ככה הפעם. עכשיו, חזרה לחיי היומיום הרגילים עם צוות הקפיצות. גם זה יהיה טוב". יתר על כן, היא מציינת שפיתחה חדוות בריקוד שהיא הישג בפני עצמו.
