זה ההסבר לצבע הצהוב של התינוק

- נפוץ מאוד לראות צהבת אצל תינוקות שזה עתה נולדו, ולכן היא די שכיחה במידה רבה או פחותה.

כך לדברי הרופא הבכיר והמומחה למחלות ילדים, ג'ון סטין-ג'ונסן. כיום הוא בדימוס, אך בעל ניסיון של כמה עשורים בתחום.

Steen-Johnsen יכולה להרגיע את ההורים שצהבת היא בדרך כלל לא מה לדאוג, אבל רבים תוהים באופן טבעי מה זה ומדוע זה קורה.

צהבת אצל תינוק

צהבת היא הצהבה גלויה של העור, אולי גם של העיניים, שחלק מהתינוקות נולדים איתם. כיום, הרופאים יודעים שהצבע הצהוב נובע מהצטברות של בילירובין, שהוא מה שנקרא חומר מרה.

כך קובע Thor Willy Ruud Hansen, פרופסור dr.med. במחלקה לרפואה קלינית באוניברסיטת אוסלו, וראש ועדת האתיקה הקלינית בבית החולים האוניברסיטאי באוסלו.

כדי להעמיק עוד יותר בהסבר של צהבת, הפרופסור אומר את הדברים הבאים:

- בילירובין יכול להצטבר בגלל שיש לך מחלה בכבד או בדרכי המרה, אז הבילירובין יהיה במידה רבה מה שנקרא "מצומד". המשמעות היא שהיא קשורה לחומצה גלוקורונית, מה שהופך את מולקולת הבילירובין למסיסה במים, מסביר רוד הנסן.

ביילודים מנגנון הצמידות אינו בשל, והבילירובין מצטבר למספר ימים בצורה "לא מצומדת" שאינה מסיסה במים, ולכן אינה יכולה להיות מופרשת בקלות במרה.

- לתאי דם אדומים יש אורך חיים מוגבל. כאשר כדוריות הדם האדומות מתפרקות, הבילירובין נוצר כתוצר פירוק של heme, שהוא החלק נושא החמצן של מולקולת ההמוגלובין בתאי הדם האדומים, אומר הפרופסור.

- Heme נמצא גם בכמה קבוצות חשובות של אנזימים, למשל Heme oxygenases. בפירוק heme, בין היתר, משתחרר ברזל מולקולרי, שהוא משאב מוגבל בגוף, ולכן שימושי לטפל בו, מסביר עוד רווד הנסן.

קרא גם:איך להפסיק את בכי התינוק

- נראה בלמעלה ממחצית מהיילודים

רווד הנסן מאשר גם שצהבת בילודים היא תופעת מעבר נורמלית ושכיחה מאוד.

- אם נגדיר צהבת כערך בילירובין כלשהו בדם שהוא מעל לנורמה לאנשים בריאים, כנראה שלכל הילודים יש צהבת בימים הראשונים לחייהם, הוא אומר.

- אם אתה מגדיר צהבת רק מה שאנחנו יכולים לראות בעין, ערך הבילירובין בדם חייב להיות מעל 80-100 מיקרומול/ליטר כדי שנוכל לתפוס אותה כצהובה, אז אנחנו חייבים שיהיה לנו אור יום טוב.

לדברי הפרופסור, יותר ממחצית מכלל הילודים יסבלו מצהבת עם הגדרה כזו, בהתאם, בין היתר, לרקע האוכלוסייה.

קרא גם:המדריך למשתמש שכולם צריכים לתינוק

בדיקת מצמוץ

- יש יילודים מעט צהובים ויש צהובים יותר. אלה שהם יותר צהובים, אנחנו לוקחים דגימות כדי לראות אם הם צהובים מדי, אומר Steen-Johnsen.

כדי לזהות צהבת ביילוד, בדיקת דם פשוטה יחסית תראה ערכים מוגברים של בילירובין בדם. כמו כן, ניתן לזהות בילירובין מוגבר בגוף במה שנקרא "בדיקת הבזק".

- מנורה קטנה מיוחדת מונחת על העור ושולחת הבזק אור עז לתוך העור. האור המוחזר מהעור נקרא, נמדד ומחושב על ידי המכשיר, מה שנותן נתון משוער לריכוז הבילירובין, מסביר רוד הנסן.

- למרות שמספר זה אינו מדויק לחלוטין, הוא יעזור לנו להחליט האם עלינו לבצע בדיקת דם כדי לקבל מספר מדויק יותר.

קרא גם:14 מיתוסים על הבטן של התינוק

- ניתן למנוע צהבת

מה שאנשים רבים אינם מודעים אליו הוא שניתן למנוע צהבת למעשה במידה מסוימת, לדברי הרופאים. אבל זה לא ממש רצוי ברוב הילודים:

- הוכח כי בילירובין הוא נוגד חמצון חשוב בגוף, ויש שהשערו כי למעשה ניתן לחשוב שיש לכך מטרה ביילוד, שבלידה עובר מסביבה דלה בחמצן לסביבה עשירה בחמצן יחסית. התעסקות בזה יכולה אפוא להתגלות כחרב פיפיות, אומר רוד הנסן.

עם זאת, ישנם ילדים שנולדו עם וריאנטים גנטיים שונים שיש להם סיכון גבוה לפתח ערכי בילירובין גבוהים מאוד. במקרים אלו, ייתכן שיהיה נכון לנסות להגביל את ייצור הבילירובין או להגביר את ההפרשה.

- ניתן להגביר את ההפרשה על ידי מתן תרופות המקדמות את הבשלת פעילות האנזים של הכבד. תרופה שממעטת להשתמש בה בהקשר כזה היא פנאמל, שהיא למעשה תרופה לאפילפסיה. זה ניתן רק לכמה ימים ובמינון נמוך, אומר הפרופסור.

לעיתים רחוקות מסוכן עם צהבת

זה יכול להיות מפחיד עבור ההורים לראות שלילד יש עור צהוב, אבל זה מסוכן לעתים רחוקות.

-ברוב המוחלט של הילודים, צהבת היא נורמלית ולא מזיקה. עם זאת, מכיוון שבילירובין לא מצומד יכול לחדור למוח, שם עלול להתרחש נזק מוחי קבוע וחמור, רמות גבוהות מאוד של בילירובין נושאות סיכונים, אומר רוד הנסן.

לפי Steen-Johnsen, זה תלוי אפוא במידת הצהבת, האם צריך להפחית את הצבע הצהוב או לא. לכן רופאים עוקבים אחר התפתחות צהבת בילודים, לוקחים דגימות ובודקים אם הילד נראה צהוב מאוד.

- זה חל במיוחד אם הילד הופך לרדום או מראה סימנים של נזק מוחי, אומר Ruud Hansen עוד.

קרא גם:כן, אתה באמת יכול לפרש את הצואה של התינוק

טיפול בצהבת

כחמישה אחוזים מהילודים עם צהבת מקבלים מה שנקרא טיפול אור, על פי סטין-ג'ונסן.

- הטיפול הזה הגיע רק לפני שנים רבות כשהרופאים גילו שהילדים ששכבו הכי קרוב לחלון הצהיפו פחות מאלה ששכבו הרחק בתוך החדר, הוא אומר.

- כך למדו הרופאים לראשונה על חשיבות האור בפירוק הבילירובין, מסביר הממונה.

לדברי רווד הנסן, טיפול באור זה הוא צורת הטיפול הנפוצה ביותר. לאחר מכן התינוק מונח בקופסת אור. האור הופך את מולקולת הבילירובין למה שנקרא פוטואיזומרים. כלומר, צורות שונות של המולקולה, שהן מסיסות במים.

- צורות מסיסות במים אלו יכולות להיות מופרשות במרה ובשתן ללא צורך בצימוד. לכן עוקפים במידה מסוימת את מנגנוני ההפרשה הבלתי בשלים של הכבד, מסביר הפרופסור.