חיי יומיום שונים
סבסטיאן ואמו היו כמעט בבית כשבית החולים התקשר וביקש מהם לחזור. מִיָד
כשסבסטיאן (כיום בן 15) התלונן על כאבים בכף הרגל, זה היה חמור יותר ממה שאמו חששה. ב-13 בדצמבר 2018 הגיעה השעה הרצינית. חשבתי 'זה לא בסדר', אומרת קתרין על היום הגרוע ביותר בכל התהליך.
באביב 2018, סבסטיאן בוג בן ה-11 היה שחקן כדוריד נלהב בברונדרסלב שבדנמרק. חבריו קראו לו הבולדוזר, כי שאר השחקנים זזו כשסבסטיאן בא בריצה לעבר השער.
פתאום יום אחד הוא סבל מכאבים בכף הרגל, וכשזה לא חלף מעצמו אחרי כמה ימים, הוא נאלץ לשבת במשחק השבוע.
- אמא שלי אמרה שאני לא יכול לשחק, אז הייתי צריך להצטרף ולמכור במקום נקניקיות, הוא אומר.
סבסטיאן ראה רופא ונאמר לו לשמור את כף רגלו בשקט במשך שבועיים.
בשלב זה, כף הרגל החלה להשתפר מעט, אך כאשר סבסטיאן החל להשתמש שוב בכף הרגל, הכאב החמיר.
- לפעמים בכיתי את עצמי לישון בערב, כי זה כאב כל כך, נזכר היום סבסטיאן בן ה-15.
קרא גם:שלושת ילדיהם של סלין וכריסטיאן נולדו כולם עם המצב הנדיר: - חוויתי הרבה הערות מכוערות ומבטים חדים
לא יכול היה ללכת
אמו של סבסטיאן, קתרין בו, עובדת במערכת הבריאות, וביקשה לבצע צילום רנטגן של כף הרגל של בנה. כשהם נכנסו לצילום הרנטגן, סבסטיאן כבר לא יכול היה ללכת.
- לא יכולתי לעשות דבר מלבד לשחק במשחקי מחשב, הוא נזכר.
הרופאים הסתכלו בצילומי הרנטגן כדי לראות אם הם יכולים למצוא שבר או נקע. הם לא יכלו, אבל יתברר שזה בגלל שהם חיפשו את הדבר הלא נכון.
- לא סמכתי על הרופאים כשאמרו שזה כלום. סבסטיאן זחל ברחבי הבית ולעתים קרובות בכה, נזכרת קתרין.
היא ביקשה הפניה לאורטופד, ולבסוף החלו הרופאים להרים גבות. לסבסטיאן היה גוש גדול בקרסול כשהגיע לבדיקת MRI שבוע לאחר מכן.
- נאלצתי לשכב בתוף ענק שהיה חם מאוד בפנים, ולא היה מקום לזוז, אומר סבסטיאן על הבדיקה.
לבית החולים התקשר מיד
כשסבסטיאן ואמו נסעו את חצי השעה הביתה מבית החולים, הם אפילו לא הגיעו הביתה לפני שהרופא התקשר ואמר שסבסטיאן צריך לחזור לבדיקה נוספת.
- עוד לא פחדתי, כי חשבתי שהם כנראה רק הולכים לצלם כמה תמונות. לא עלה בדעתי שזה יכול להיות רציני.
אבל זה היה זה. כמה ימים לאחר מכן הצליחו הרופאים לספר לסבסטיאן ולהוריו שלילד הצעיר יש סרטן בכף הרגל. הם המליצו לקטוע את רגלו בהקדם האפשרי.
- בשלב מסוים, אחיו הגדול של סבסטיאן שאל אותי אם סבסטיאן יכול למות מזה. לא רציתי לשקר לו, אבל גם לא רציתי להפחיד אותו, אז אמרתי לו שסרטן זו מחלה קשה שאפשר למות ממנה, אבל זה לא חל על סבסטיאן כפי שהמצב הוא. עכשיו, נזכרת קתרין.
קרא גם: (+)המומחה עונה: תמיד רציתי שלושה ילדים, אבל הבעל חושב ששניים יצליחו. אני יכול לדחוף לעוד אחד?
השפעה גדולה על חיי היומיום
בשלב זה, הכאב לא היה חמור כמו בהתחלה, אבל כף הרגל החולה החלה להשפיע רבות על חיי היומיום של סבסטיאן.
הוא לא יכול היה להצטרף יותר לצופים, לג'ודו או לכדוריד, והוא התבודד יותר ויותר עם משחקי מחשב. הוא נזקק לעזרה כמעט בכל דבר ונאלץ להתכונן לאובדן כף הרגל.
- פשוט לא הצלחתי להבין את זה. בדיוק חשבתי על כמה אני שמח בכדוריד, הוא אומר.
עם זאת, סבסטיאן הסכים במהירות שזה מה שצריך - יחד עם כימותרפיה. כך הוא יוכל להתאושש.
לכן, המשפחה ארגנה מסיבת פרידה לכף הרגל, בה הגיעו כל החברים לכיתה ואכלו פיצה בחדר מלא בבלונים ונרות הארי פוטר.
באותו יום, סבסטיאן נאלץ להיפרד מהרגל שלו.
- זה היה דווקא נחמד, כי זה לקח קצת את החלק העצוב והמכוער של המצב, אומרת קתרין, שגם עזרה לבנה לעשות גבס של כף הרגל, כדי שיהיה לו זיכרון מתמשך מזה.
ב-13 בדצמבר 2018 הגיעה השעה הרצינית.
- זה היה למעשה היום הגרוע ביותר בכל התהליך, זה היה נורא כשהובילו אותו לחדר הניתוח כדי לקבל הרדמה. חשבתי "זה לא בסדר". עמדתי לחזור לחדר הניתוח ולהגיד 'תפסיקי, אני שוב לוקחת את הילד שלי הביתה', אומרת קתרין.
מקל על כאב
היום, סבסטיאן הוא ילד שמח ובריא עם שתי רגליים. אחד אכן עשוי מעץ, מתכת וחומרים מלאכותיים אחרים, אבל לפחות כבר לא כואב לו.
הוא יכול ללכת לבד מבלי להזדקק ליותר מדי עזרה. סבסטיאן קיבל אופניים מיוחדים עם שלושה גלגלים ומנוע עזר בהם הוא משתמש בשקדנות.
- ואז הוא הפך לנער, אומרת קתרין ומחייכת לבנה.
- הוא נכה חלקית וחווה הרבה הן מבחינת בתי חולים והן מבחינת תכניות הכשרה.
סבסטיאן גם הספיק להכיר ילדים רבים אחרים חולי סרטן, ורכש חברים וחוויות טובים. הוא היה במיורקה, במחנה קיץ ובסופי שבוע הוא היה בפארק מים עם עוד ילדים חולי סרטן.
החברים מתייחסים יפה לסבסטיאן ומבינים למה הוא לא איתם יותר במגרש הכדוריד.
הם גם מגלים שסבסטיאן יכול לצחוק על הרגל החסרה שלו.
- בשיעור הנצרות שלשום שאלו אותי מה אני הכי רוצה בחיים. ואז לחשתי "להחזיר לי את הרגל". ואז כולנו התחלנו לצחוק, אומר סבסטיאן בחיוך.
