אמא בכיסא גלגלים
האן עצמה מעולם לא ראתה בכיסא הגלגלים מכשול לחיות את החיים שעליהם היא חולמת, אבל חווה את הדעות הקדומות של אנשים כשהיא יוצאת עם בתה כפוגעת.
-לצאת עם גברת בכיסא גלגלים זה הרבה פחות נורמלי מאשר לצאת עם מישהו שהולך. יכול להיות שהשערתי יותר מה הוא חושב על זה מאשר מה הוא עשה בפועל. כשהכרנו, הכל פשוט הרגיש כל כך טבעי, והוא לא היה סקפטי או "פחד" מכיסא הגלגלים שלי, אומרת האנה אוברלי אריקסון (28).
היא מתגוררת בג'סהיים עם בן זוגה פרדריק (31) ובתה אלה (9 חודשים).
בדיעבד, פרדריק אמר שהוא הבין מהר מאוד שהאנה הצליחה מאוד בעצמה. היא תמיד מכוונת פתרונות, ולא הופכת את כיסא הגלגלים לבעיה. לכן, הוא לא מצא מכשול בכך שהיא יושבת בכיסא גלגלים.
- כשהכרנו, הוא גר בבית עם מדרגות, אבל מעולם לא חשב שאני לא יכול לבוא איתו בגלל זה. הוא פשוט הזמין אותי להיכנס, בלי שום שאלות על זה. אני חושב שלמעשה לקח כמה חודשים עד שבאמת דיברנו על הפציעה והנכות שלי.
- עבורי זה הרגיש טוב מאוד שפרדריק ראה אותי, ורצה להכיר את האן, מבלי שהפציעה שלי תהפוך לנושא מרכזי, היא אומרת.
כבר די מוקדם, בני הזוג דיברו על מה שהם חולמים עליו בחיים, ושניהם היו מאוד ברורים שהם רוצים להקים משפחה. לפני כשנה וחצי דיברו על להתחיל לנסות באמת.
- סיפרתי בעבר לפרדריק על חוסר הוודאות בכל הנוגע לאפשרות להיכנס להריון, ולשאת ילד, עקב מחלתי. רצינו לנסות בלי להתמקד או להילחץ יותר מדי, והחלטנו לקחת את הדברים כפי שהם באים, אומרת האן בגילוי לב.
קרא גם:אידה (9) עשויה להיות היחידה בכל העולם עם המצב. אף אחד לא יודע מה לא בסדר
שתי שורות
לראות את שתי השורות בבדיקת ההריון הייתה שמחה גדולה עבור בני הזוג. הרצון להביא ילדים היה כל כך חזק, ועכשיו הם סוף סוף יזכו לחוות את הפיכתם להורים. כבר מההתחלה, האן ופרדריק ידעו שזה מה שנקרא הריון בסיכון גבוה.
- לא היה סיכון גדול לא לי ולא לתינוק ברחם, אבל הייתה אי ודאות לגבי איך הגוף שלי יתמודד עם הריון. יש לי גם פציעה מה שאומר שאין לי תחושה בחלק התחתון של הבטן, ולא אצליח להרגיש בעיטות וכל כאב.
לכן היו בדיקות תכופות בבית החולים, בדיקות להאנה, אולטרסאונד של הקטנה בבטן ונקבעה תוכנית לידה ברורה. במהלך ההריון היא פיתחה היפרמזיס חמור, בחילות הריון קשות, וזה הוביל לביקורים נוספים בבית החולים.
- הקאתי חלקים גדולים מהיום, ירדתי הרבה במשקל ולא נותרה לי אנרגיה. אושפזתי, ומשבוע 16 הרופאים החליטו שאני חייבת צינור וצנתר ורידי מרכזי כדי לקבל מספיק נוזלים ותזונה, מספרת האן.
עם חום בקולה היא מתארת את הלידה, שנעשתה בניתוח קיסרי, כדבר הטוב ביותר שחוותה בכל חייה.
- האושר שחשנו כששמענו את הצעקה הראשונה, ואחר כך הייתה לי את אלה על הבטן, אי אפשר לתאר. היא הייתה כל כך יפה, ובריאה לגמרי.
החודשים שאחרי הלידה עברו מהר, והאנה נהנית מתקופת הלידה. למרות שתפקיד האם היה סוחף, היא מופתעת מכמה מהר הם הסתגלו לחייהם החדשים, ואיך זה מרגיש כמו הדבר הכי טבעי בעולם.
- עכשיו, תשעה חודשים אחרי שהפכתי לאמא, אני בקושי מצליחה לדמיין איך היו חיי היומיום לפני כן. ברור שזה חיי יומיום חדשים, אבל זה כל כך נחמד להפליא. עקומת הלמידה שלנו הייתה כמובן תלולה מאוד, אבל אלה היא תינוקת רגועה ומרוצה שבדרך כלל עליזה כל היום, אוהבת פטמים וישנה בלילה, מחייכת האם.
קרא גם:קיטיל הפך לאבא בגיל 19: - בתור אבא צעיר, אני לא יכול להיות הורה טוב?
דעות קדומות שמכאיבות
האן לא מסתירה את העובדה שהדעות הקדומות שבהן נתקלה בתור אמא בכיסא גלגלים מגיעות אליה ומכאיבות לה מאוד. היא חוותה אנשים זרים ששואלים שאלות האם אלה היא בתה, שהם חושבים שהיא לא יכולה להאכיל או להחליף חיתול של התינוק, או להיות לבד עם הילד.
- במהלך 10 שנים בכיסא גלגלים זו הנקודה הכואבת ביותר. אני חושב שאנשים רבים חושבים שהם "חייבים" לעזור כי אני בכיסא גלגלים, ויש להם תיאוריה שאנחנו משתמשים בכיסאות גלגלים צריכים עזרה להרבה יותר ממה שהמציאות בפועל.
היא מציינת שבהתחלה זה לא טיפשי או פוגע שאנשים שואלים אם היא זקוקה לעזרה, אלא שמה שמתקשה הם אלו שלא שואלים, אלא רק מניחים שהיא זקוקה לעזרתם.
- יכול להיות שיש אנשים שאומרים למשל: "אני אגלגל בשבילך את העגלה במעלה הגבעה" - ותפוס את העגלה עוד לפני שהספקתי להגיב. אני מעדיף לשמוע: "סליחה, תרצה עזרה במעלה הגבעה?". זה כל כך קשור לאופן שבו שואלים אותך, אומרת האן בכנות.
- כמובן, לפעמים אני צריך לבקש עזרה, וזה משהו שלמדתי עם השנים עם כיסא גלגלים. אני מבקש עזרה במה שאני בעצם צריך עזרה, ואם לא אבקש, יש סיכוי טוב מאוד שזה משהו שאני יכול להסתדר מצוין לבד.
במיוחד בהתחלה, היא מצאה את זה כואב במיוחד, ויכולה להתעצבן ממש. זה הרגיש כאילו לאחרים היה חוסר אמון איך היא מתמודדת עם תפקיד האם, וגרם להאן לחשוש ללכת למרכז הקניות, מחשש שאחרים יגירו.
- למזלי, הצלחתי לקבל יחס "חדש" לזה בסופו של דבר, ולחשוב שיותר חשוב שאהיה גלוי בחוץ, כדי שיהיה ברור שאני מתמודד עם זה טוב מאוד. אולי כך גם אצליח להפריך כמה שספקנים כלפי הורים על גלגלים, ובכך לתרום להסרת סטיגמה, אומרת האן.
