המוח של העשרה
האם ילדכם החכם בבית הספר הפך לבלתי מרוכז, שכחן, מבולגן, לא הגיוני וחם מזג?
לְהִרָגַע. זה רק על ביולוגיה.
- בני נוער הם פרדוקסליים. מצד אחד, יש להם זיכרון טוב יותר בגלל מסלולי עצב חדשים במוח, אך יחד עם זאת החיבור לאונות הקדמיות אינו מפותח במלואו - וכך גם יכולת הארגון ותעדוף.אבל דמנציה? לֹא. רק המוח אינו מפותח במלואו, אומרת פרנסס א. ג'נסן, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה, הנוכחית בנורבגיה עם הספרהמוח של העשרה.
אז מה עלינו לעשות כשהילד הגדול הזה שפעם היה גם צייתני וגם חכם איבד כל שליטה?כשהילד זורק את בגדיו על הרצפה, שוכח את הז'קט החדש בבית הספר, יש לפעמים ויכוחים פסיכדליים וכנראה השאיר את המוח שלו בחדר הילדים?
פרנסס אי ג'נסן שאלה את עצמה את אותה שאלה כשהבנים שלה מלאו לגיל 13. כחוקרת מוח היא התקדמה באופן שיטתי.
- כנוירולוג, היה לי קל לחרוש בספרות מדעית, ולחבר זאת עם החוויות שלי כאם מתבגרת. הפכתי את מה שיכול היה להיות כעס ותסכול לסקרנות, בחיפוש אחר המחקר האחרון שיכול לשנות את המיתוסים על בני נוער. הפכתי להורה טוב יותר, ובמקביל נעשיתי יותר סבלני כשהבנתי שכל הבעיות האלה נוגעות לביולוגיה, אומר ג'נסן.
קישורים חסרים
בספר היא מתארת את המוח של העשרה כעוצמתי יותר וגם כפגיע יותר מבכל תקופה אחרת בחיים.
יחד עם זאת, הוא למעשה רק 80 אחוז מפותח במלואו - מה שיכול להסביר את תנודות מצב הרוח, האימפולסיביות, הגירוי וחוסר הריכוז.
החלק במוח שהוא מרכז השיפוט הביקורתי וקבלת ההחלטות, האונות הקדמיות, אינו מחובר.
כאשר היכולת לדכא רגשות ודחפים לא עובדת, הנער יכול להפוךהמום מלחץ ורגשות, בלי באמת לדעת איך להתמודד עם זה.
- באונות המצח נמצאות היכולות שלנו לתובנה, שיפוט, הפשטה ותכנון, והן המקורות למודעות עצמית וליכולת לשפוט סכנות וסיכונים. זה כאילו החלק הזה במוח - היכולת לזכור לעשות משהו - פשוט לא עומד בקצב של שאר הצמיחה וההתפתחות של נער. הבלגן והשכחה של המתבגר עוסקים בשינוי במודעות ובמיקוד, אומר ג'נסן.
היא מודאגת מכך שהחוליות החסרות הללו עלולות לגרום גם לכך שהמתבגרים לא יודעים מה לעשות אם יגיעו למצב מסוכן.
- לכן חשוב שאנחנו כהורים נהיה עבורם מדבקות למצח עד שיוכלו לנתח בעצמם, היא אומרת.
ריבוי משימות הוא מיתוס מסוכן
פרנסס ד' ג'נסן מתייחסת גם למחקר שמפריך את התיאוריות לפיהן הנוער של היום טוב יותר לעשות כמה דברים בבת אחת. לדבריה, האונות הקדמיות, השוכנות ממש מאחורי אונות המצח, מכילות אזורים לאסוציאציות וחשובות ליכולת המעבר בין משימות שונות. אזור זה מבשיל מאוחר גם במוח בגיל העשרה.
- ריבוי משימות הוא לא רק מיתוס, אלא מיתוס מסוכן, במיוחד כשמדובר במוח של מתבגרים. תשומת הלב שלהם יורדת באופן דרסטי כאשר הם צריכים להתמודד עם מספר דחפים בו זמנית.
וטוב לדעת, כשהילדה הגדולה חושבת שזה בסדר גמור לצפות בסרט באייפד תוך כדי שיעורי בית. כי זה לא.
אבל איך לשרוד כאמא או אבא?
- חשוב להבין שההתנהגות חסרת התקווה הזו לפעמים היא חלק מהביולוגיה. אל תיקח את זה אישית, ובכל האמצעים: ספר עד עשר. ודע שהשלב הזה בחיים עובר. זה גם הזמן של ההזדמנויות שלא יחזרו, המוח כל כך גמיש שהם יכולים אפילו לשנות ולשפר את מנת המשכל, אומר ג'נסן.
ראש קר, לב חם
חוקר המוח האמריקאי נתמך על ידי מאמנת מתבגרים ומרצה בקולג' ב-HIOA Petra Røise. היא עובדת ישירות עם צעירים ויודעת שזו יכולה להיות תקופה קשה אך הכרחית.
10 העצות של חוקר המוח להורים לנכדים
- הימנע מללעג, להיות שיפוטי או מתנשא.
- עזרו למתבגר לפתח הרגלי עבודה טובים, וודאו שיש לו מקום עבודה טוב ושקט.
- אל תאפשר ריבוי משימות. דבר אחד בכל פעם הוא מנטרה שימושית.
- שימו עין עליהם כשהם מכינים שיעורי בית.
- רשום הוראות והודעות. הגבל את עצמך לנקודה אחת או שתיים.
- תן למתבגר לוח שנה שבו הוא/היא יכולים למיין משימות.
- המשך עם גבולות ברורים.
- הגבל פעילויות דיגיטליות וחברתיות לשעתיים ביום לכל היותר.
- הישארו רגועים. זה לא יעזור אם אתה מזרק גם התקף זעם בגיל העשרה.
- וזכרו: המוח לעולם לא יכול לשמש כתירוץ להתנהגות רעה.
(מקור: Tenåringshjernen, Frances E. Jensen with Amy Ellis Nutt, Pax Forlag 2016)
- חלקם עשויים לתפוס אנשים צעירים כאילו הם מושפעים זמנית מדמנציה. על פני השטח זה בר השוואה, אבל זה לא. חשוב מאוד שהורים יבינו שהמוח עובר התפתחות חזקה, שזה תהליך שהם עוברים. זה טבעי, אבל יחד עם זאת מאתגר להתמודד איתו. לא תמיד זה יהיה ככה - וגם הצעירים צריכים לדעת את זה. הם עצמם עלולים להיות מודאגים מכל מה שקורה להם, אומר Røise.
עמדה חדשה - בצד
היא מאמינה שחשוב מאוד שאתה כהורה תבין שאתה תהיה במצב אחר לגמרי.
- מהיותך חלק מאוד חשוב בחייו של הילד, שמים אותך בצד. האימון הסתיים במובן מסוים, אבל המעקב לא. כהורה, אם אתה טוב בלהראות עניין ולשאול שאלות, תקבל גישה, אבל אולי לא כל הזמן. לא תמיד מקבלים תשובה מנער, אומר רואיז.
זה פשוט ככה, אומר רואיז. יחד עם זאת, חשוב שההורים יראו שהם שם. שנות העשרה הן שלב בו צעירים חייבים לחקור חלק גדול יותר מהעולם ולפתח את זהותם. בכך הנער זקוק לתמיכה וגבולות, והבנה שהם רגשיים.
- חשוב מאוד להבין שהמוח הוא שמתפתח, ושאין להם תנאים מוקדמים לחשוב כמו מבוגרים. צעירים משתמשים בחלק אחר של המוח כדי לחשוב מאיתנו, ובמקביל הם לרוב מרוכזים בעצמם. זה יכול להיות שלב כואב אך הכרחי. דמעות יכולות לגרום לכאבי פנטום בחבל הטבור, כפי שאומר הסופר גורו הופטון ג'סטאד. וחשוב לשאול את עצמך מי אתה רוצה להיות כהורה. כמבוגר, אתה צריך לשמור על ראש קריר ולב חם, אומר רואיז.