כאשר אחת ממפולות החימר המהיר הגדולות בהיסטוריה הנורבגית התרחשה ב-Ask i Gjerdrum בליל יום רביעי ה-30 בדצמבר 2020, עשרה אנשים קיפחו את חייהם. שלושה מהם - בתוספת ילד שטרם נולד - היו קרובי משפחה של הילדה סתר.
הילדה, בעלה ג'ון (63) ושני בניהם ישנו בבית. הם לא שמו לב לכלום לדרמה שהתרחשה שלושה וחצי קילומטרים מביתם. מוקדם בבוקר הילדה התעוררה מהטלפון הנייד שלה מצלצל שוב ושוב.
אנחנו מחזירים חודש לאחור. שרלוט (31), בתה של הילדה, אהבה את עונת חג המולד. בתחילת דצמבר, שרלוט נבדקה חיובית לקוביד-19 ולכן הייתה מודאגת לגבי איך ייראה ערב חג המולד. הילדה השיבה שבכל מקרה יהיו יותר חגי חג.
בשנה הבאה, המשפחה תספור חבר נוסף. שרלוט הייתה בהריון כבד, ואיסק היה אמור להיוולד ב-15 בפברואר. בדיעבד, הילדה תוהה אם בתה חשה שלא במודע שזה יהיה חג המולד האחרון.
הזיהום פרץ יומיים לפני ערב חג המולד, אז הילדה, ג'ון ושני בניהם עברו ערב חג המולד נעים יחד עם שרלוט, בן הזוג Bjørn-Ivar (40) ואלמה הקטנה, בת שנתיים. זו הייתה הפעם האחרונה שהילדה ראתה אותם.
מעולם לא התעורר שוב
ערב לפני המפולת, שרלוט וביורן-איבר היו בבית. במהלך הערב, שרלוט יצרה קשר עם הילדה, שלוש מחברותיה הטובות ואחותה של הילדה אן במסנג'ר.
אן אמרה מאוחר יותר שזה הרגיש כאילו בערב המסוים הזה היה חשוב לאחיינית שלה לדבר ולשתף תמונות מחגיגת חג המולד קצת יותר משבוע קודם לכן.
כמה שעות לאחר מכן, לאחר שהלכו לישון, פגעה המפולת. שרלוט, ביורן-איבר ואלמה הקטנה לא התעוררו שוב.
מוקדם ביום רביעי בבוקר הילדה התעוררה לטלפון הנייד שלה. הוריה ושני אחיה פונו. שרלוט והמשפחה התגוררו בניסטוליה שעל אסק, האזור בו פגעה המפולת בצורה הקשה ביותר. הילדה התקשרה אליהם כמה פעמים, אך איש לא ענה.
החדשות הראו שהבית שלהם נעלם, אבל להילדה עדיין הייתה תקווה. היא חשבה שאולי לא היה להם זמן להביא את הטלפונים הניידים שלהם כשהם צריכים להתפנות.
הילדה התקשרה לעירייה, לרופא ולבית החולים, אך איש לא ראה אותם. היא עדיין שמרה על תקוותה, כי היה כאוס מוחלט בכל ג'ירדרום.
בהמשך היום קיבלה הילדה הודעות ממכרים שראו ששרלוט וביורן-איבר פעילים ברשתות החברתיות, אך התברר שהמשטרה חיפשה אותם.
לא זוכר הכל
למשפחה היה איש קשר משטרתי שהודיע על גילוי קורבנות חדשים ארבע שעות לפני הודעה לתקשורת. היא חשבה שזה טוב, אבל הם לא זכו לדעת מי נמצא עד האדם
נותח.
הילדה לא זוכרת הכל מהתקופה הזו. אבל משהו שהיה כואב במיוחד היה יצירת דוח נעדרים והגשת בדיקת DNA לנתיחה של שרלוט ועלמה. היא גם חושבת שזה היה נורא כשתמונת המשפחה הוצגה לפתע על מסך הטלוויזיה מבלי שהודיעו להם.
שרלוט וביורן-איבר עבדו כאומנה ושניהם היו מיומנים בעבודתם. הילדה מתארת את בכורם כילדה אדיבה, אכפתית ואוהבת משפחה, שהייתה מאושרת מאוד בחיים.
– אני מתגעגע אליה מאוד, היא אומרת בשקט.
נמצא מת
בשבת, ג'ון חשב שהוא יכול לראות שצוותי החיפוש נראו במצוקה יותר. הוא היה בטוח שזה בגלל שהם מצאו את אלמה. והוא צדק. ביום ראשון צלצל הטלפון. הם מצאו וזיהו את Bjørn-Ivar. כעבור שלושת רבעי שעה נאמר להם שגם עלמה נמצאה. למחרת נמצאה גם שרלוט.
הבית גלש יותר מ-500 מטרים במורד בור המפולת. שלושתם נמצאו בתוך הבית, צמודים זה לזה.
הילדה מספרת שהנתיחה גילתה מי שפיר צלולים לחלוטין בשרלוט. זה אומר שהיא לא פחדה, וכנראה לא התעוררה.
שכנים אמרו שהבית הזה היה הראשון שנעלם בבור, ולקחה בערך שניה עד שהבית התמוטט.
- זה מה שהכי שמחנו עליו, העובדה שהם בעצם לא שמו לב לכלום, אומרת הילדה.
מדיה נוכחית
הילדה מספרת על ימים שמרגישים שחורים. גופה היה משותק, והיא מתארת אותו כמי שנמצא בסיוט חי.
ובכל זאת, זה הרגיש כאילו יש לי קצת כוח נוסף. אני לא יודע מאיפה הם באו. שמעתי את קרובי המשפחה האחרים אומרים את אותו הדבר. זה כנראה משהו שאתה מקבל בשביל לשרוד.
היא גם אומרת שזה הרגיש כמו לחיות בחנות פרחים. בכל מקום היו זרי פרחים לבנים.
- קיבלנו פרחים מכל רחבי נורבגיה. הייתה הרבה התחשבות. התקשורת, לעומת זאת, התלהבה מאוד, במיוחד כלפי בני הצעיר, היא ממשיכה.
הילדה מספרת שכעסה מאוד על התקשורת, ולא הייתה מעוניינת להתראיין.
ב-15 בינואר התקיימה הלוויה - כשהמשטרה נכחה. למרבה המזל, התקשורת שמרה על מרחק היום.
- בכל זאת נלחצתי על ידי העיתונאים ופחדתי לעזוב את הכנסייה, היא אומרת.
עזרה טובה מקבוצת האבל
המשפחה קיבלה עזרה טובה מצוות המשבר, שגם השתתף בהלוויה. הם היו שווים את משקלם בזהב, אבל העזרה הסתיימה למחרת ההלוויה.
- אחרי אסון, זה מוקדם מדי, אומרת הילדה.
היא חושבת שעזרה כזו הייתה צריכה להיות זמינה הרבה יותר זמן.
שלושה חודשים לאחר המפולת, הילדה ומשפחתה נרשמו לקבוצת אבל באחוס. הם עשו זאת מעצמם. היא אומרת שזה היה עזרה טובה. אחד הדברים שהם למדו היה 'לנסוע', כלומר, טכניקה לשלוט במחשבות שלהם באופן מודע. כעת מחשבותיה של הילדה נודדות אל שרלוט, ביורן-איבר, אלמה ואיסק כמה פעמים ביום. לפעמים רק כמה שניות, לפעמים יותר.
- זה כלי שעזר לי מאוד, אומרת הילדה.
לאחר שישה חודשים, גם עיריית ג'דררום הקימה מרכז משאבים. כבר שני סופי שבוע התקיימו קבוצות אבלים ומפגשים בבתי מלון. הקבוצות עדיין נפגשות פעם בחודש.
- זה היה עזר טוב לחיות לאחר האסון, אומרת הילדה.
מוצא נחמה בספרים
הילדה חוותה שספרים יכולים להיות טיפול טוב כשאתה באבל.
- ספרים תמיד היו חשובים לי מאוד. תמיד קראתי הרבה, אומרת הילדה, שנמצאת בכמה קבוצות ספרים בפייסבוק.
בזמן שאחרי המפולת, כמה מחברי הקבוצה שאלו אם היא הייתה שולחת ספרים. עם הספרים היא יכלה לכבות ולהתרכז רק בסיפור שבספר. במרכז השכול חשבו שזה טוב מאוד ועודדו אותה להמשיך ולהתעמק בספרים.
- אני הכי אוהבת רומני פשע, אבל אני קוראת גם ז'אנרים אחרים, היא מגלה.
להילדה יש את בלוג הספריםמדף הספרים של הילדה.שם היא דנה בספרים שהיא קוראת, ונותנת להם קוביות. היא קוראת בממוצע שמונה עד עשרה ספרים בכל חודש.
- אני מאוד נלהבת לעשות מאמץ להפוך את ספריהם של סופרים פחות מוכרים לגלויים, היא אומרת.
היא מספרת שבתה שרלוט לא קראה כל כך הרבה, בעוד שביורן-איבר היה קורא רעבתני אמיתי. הילדה שוחחה איתו לעתים קרובות על ספרים. התכנון היה שהשניים ילכו יחד ב-Krimhelg ב-Osterøy בשנת 2021. אז זה לא יצא כך.
- הלכתי לשם בכל מקרה, יחד עם אחותי, אומרת הילדה.
הילדה הפכה כעת לאורחת תדיר באירועים ספרותיים. בנוסף ל-Crime Weekend on Osterøy, היא הייתה ב-Bøkekrim, פסטיבל הפשע של הנס אולב להלום, פסטיבל הפשע באוסלו, וכן בפסטיבל Feelgood באוסלו. היא גם ביקרה בכמה מהמו"לים הגדולים.
- זה חיובי עבורי. בירכתי, קיבלתי מידע על ספרים חדשים ודיברתי עם סופרים רבים. כיף לפגוש אותם, ובשבילי ספרים זה אחלה תרפיה, היא מודה.
החיים חייבים להימשך
הילדה מספרת על געגוע גדול לבתה - ולא מעט אלמה. היא אהבה להיות עם אמא, ועבור הילדה זה היה אושר גדול להיות עם הנכד שלה ולעקוב אחר החינוך שלה.
- קיבלתי איתה שנתיים וחצי. גם אני ציפיתי מאוד ללידה של איסק. לצערי, מעולם לא יצא לי לפגוש אותו. אהבתי להיות סבתא ולמזלי יש לי הרבה זיכרונות טובים ממשפחה הרמונית עם ילדים.
לאט לאט, החיים נעשו קצת יותר קלים, אבל תמיד יהיה שם עצב שלעולם לא ייעלם.
- בכל זאת, החיים חייבים להימשך עבור אלה מאיתנו שנותרו. יש לי גם שני ילדים אחרים שזקוקים לי. שרלוט רצתה שנמשיך לחיות חיים טובים, אומרת הילדה.
נראה שגם קרובי המשפחה האחרים משתפרים, אומרת הילדה.
- טוב לפגוש אותם, הם יודעים במה אנחנו מייצגים - כשווים, היא אומרת.
הילדה הסכימה להצטרף לקבוצת תמיכה שאמורה להתחיל. יש קבוצת תמיכה לנפגעי מפולת שלגים בג'ירדרום. שם אפשר לקרוא לך לעזור, ולספר על החוויות שלך. היא מאמינה ומקווה שתוכל לתרום רבות אם יקרה אסון נוסף.
- עמיתים כאלה חשובים מאוד. הם שווים את משקלם בזהב, היא אומרת.
לסיכום, הילדה מספרת על שלוש חברות הילדות היפות של שרלוט.
- הם תמיד זוכרים אותנו בימי נישואין מיוחדים. ב-30 באפריל השנה, לאלמה הייתה מלאת חמש. ואז מצאתי חבילה בתיבת הדואר מהשלושה האלה, עם ארוחת בוקר וברכה נחמדה. ביום ההולדת של שרלוט, אחותי ואני יצאנו לארוחת ערב איתם. ואז אנחנו מעלים זיכרונות טובים. זו הייתה חוויה נחמדה.
- שרלוט, ביורן-איבר, אלמה ואיסק לעולם לא ישכחו, מסכמת הילדה.
