אנג'ה המרסנג-אדין
- באמת התחלתי לחשוב אחרי המכתב ההוא. זה גרם לי להיות כל כך אסיר תודה ומודע, אומרת אנג'ה המרסנג-אדין (39).
- הכל השתנה, "הייתי מונע" מהפגישה הראשונה, אומרת אנג'ה בפודקאסטסכום הסכומים.
כך היא מתארת את פגישתה הראשונה עם אשתו גרו המרסנג-אדין. היא התאהבה עד מעל הראש בגרו על מגרש הכדוריד ב-2010.
היה נחמד לפגוש את גרו. יצא לי להתבונן בה מרחוק ולראות מי היא כאדם. זכיתי לראות אותה כאדם שהיא, איך היא "שרתה" את הסובבים אותה והייתה עם שחקני הקבוצה שלנו.
גרו היה קפטן הנבחרת, ואנג'ה זכתה לשמוע מה שאר השחקנים אמרו עליה.
- האם זה באמת יכול להיות כל כך טוב? בטח יש שם משהו שהיא מסתירה, חשבתי. זה לא יכול להיות כל כך טוב, אומרת אנג'ה למנחה כרסטי קוואם ולפסיכולוגית Ragnhild Bang Nes בפודקאסט.
קרא גם: הסתכלתי סביבי. הייתי היחיד עם היד למעלה. לחייה היו אדומות יותר מלובסטר מבושל
בְּסֵדֶר
אנג'ה המרסנג-אדין (39)
גר בלארוויק
נשוי לגרו, שני בנים
שחקן כדוריד לשעבר
מניע, יזם ודובר
מנכ"ל במנטליות הלב
כתב את הספרים "אנג'ה + גרו = מיו" ו"כשרונות פנימיים".
אנג'ה התרשמה, גרו הייתה טובה בדיוק כפי שקיוותה.
- הבנתי שהיא שלמה, שהיא אמיתית. מה שהיא הראתה לנו זה מי היא. אבל רציתי לתת לה קצת לשחרר את השליטה. היא מאוד מבוקרת והכל היה מסודר. רציתי להטות לה את המקל רק בשביל הכיף. אבל כשפגשתי אותה והבנתי שהכימיה נכונה, אין דרך חזרה. כך זה היה אמור להיות. וזה היה נכון לחלוטין, אומר בן ה-39.
היא אומרת שהיא שיחקה משחק והעמידה פנים שהיא לא נשבה על ידי גרו.
- ניסיתי להסתיר את זה הרבה זמן, ועשיתי הרבה דברים מוזרים. אבל היא ראתה את זה ישר, ואמרה את זה ישירות אז ושם - שאני יכול לנסות, אבל זה לא עובד להסתיר את זה, אומרת אנג'ה.
זה גם היה אחד הדברים שהיא כל כך אהבה בקולגה שלה לכדוריד.
- היא ישירה ומעזה לבטא דברים במילים. היא לא מפחדת לאתגר בשום צורה, אומרת אנג'ה.

במקום
השניים הפכו לזוג ונולדו להם בנם מיו בשנת 2012. בשנה שלאחר מכן הם נישאו, וב-2018 הם הפכו להורים לשני ילדים כשליאו הקטן נולד. המשפחה אומרת הכל עבור אנג'ה.
- הרגשתי הכרת תודה ותחושת שייכות.
אם אפשר, החבר שלה גרו זכה למעמד גבוה עוד יותר בעיניה.
- לראות גברת נכנסת להריון ואז יולדת, את כבר לא מלכה בעיניי. היא יכלה לשאול אותי כל דבר אחרי הדברים האלה, כי זה היה פראי. אני מרגיש ממש אסיר תודה כשאני חושב על זה אחורה.
אנג'ה עובדת כמאמנת מנטלית ומניעה, ועוסקת בהכרת תודה. היא מתייחסת לחוויה שעברה כילדה בת 14 כאל "שיעור בהכרת תודה".
קרא גם: התחזית שקיבלה סוניה האראלדסן כנערה צעירה מפחידה אותה עד היום

מודעת למה שיש לה
- אמא קיבלה מכתב בפוסט, שעניינו איך הייתי חולה הרבה בתור ילדה, אומרת אנג'ה.
היא ראתה שאמה נגעה כשקראה את זה. המכתב הכיל רשימה של שאלות כגון "האם הילד יכול לקרוא? האם הילד יכול לדבר? האם הילד יכול ללכת?"
- שאלות פשוטות כל כך. אמא שלי אמרה שזה עלי שהם שואלים. התברר שהייתי מאוד חולה בילדותי, ושאלה בבית החולים רק הניחו שיהיו לי אתגרים גדולים עם הדברים האלה בצעירותי.
קרא גם: רק כשהגננת התחילה לפגוש את הילדה מחוץ לשער, היא הבינה מה עומד מאחורי ההתנהגות
המכתב עשה רושם על אנג'ה.
- אני זוכר את הרגע שבו הבנתי שזה יכול להיות אני. שבעצם יכולתי להתקשות בהליכה. היה לי מזל גדול! אני אסיר תודה על מה שקיבלתי. למה דווקא לי צריך לאפשר לדבר וללכת לבד? אני בהחלט חושב שיש הרבה אנשים שלא יכולים לדבר שיש להם חיים מקסימים, אבל באמת התחלתי לחשוב אחרי המכתב הזה. זה גרם לי להיות כל כך אסיר תודה ומודע.