ראיון דיוקן עם מריה מנה
- פתאום קיבלתי כמה הודעות סתמיות מבחור בשם מורטן קלפה. חשבתי, "זה רק אני, או שהוא מפלרטט איתי?"
את הבית הבטוח שהיה חסר למריה מנה כשגדלה, היא מצאה בדירה בגרונלרוקה באוסלו. הנה היא מצאה את עצמה בחזרה - ונפתחה לאהבה גדולה.
זה אחד מימי השבוע הרגילים בין סופי השבוע המעט יותר זוהרים. מריה מנה החליפה שמלות יפות בג'ינס וסוודרים מצמר פסים, והסצנה הוחלפה במסעדה האיטלקית Villa Paradiso בגרונלרלוקה באוסלו.
מריה מתיישבת ליד שולחן חלון בחלק הפנימי ביותר של החדר.
- זה כאוס מוחלט בבית. השיפוצים בעיצומם ואני עדיין מחכה לספה החדשה. אבל זו לא באמת הספה שמדאיגה אותי. זה הקול. אני לא יכול לחלות עכשיו. לא כי כואב לי להיות חולה, כי תמיד כואב לי איפשהו. אם יש משהו שאני ממש טובה בו, זה להרגיש ממש רע, אומרת מריה וצוחקת בקול לפני שהיא ממשיכה:
- אם אהיה חולה, זה פשוט יהיה כל כך יקר. זה עולה הרבה כסף לבטל הופעה, אז אני מרגיש אחריות להישאר בריא, גם כלפי הלהקה וגם כלפי הקהל.
מריה מנה (37):
עיסוק: אמן ופזמונאי.
האלבום "ואז באת" ייצא בהמשך השנה.
פרסים: מריה הוציאה בעבר תשעה אלבומים וזכתה במספר פרסים, כולל כמה פרסי Spellemann.
מגורים: גר ב-Grünerløkka באוסלו עם חברתו והכלב יוליוס.
חבר: מורטן קלפה.
אין כסף להשכרה
מריה מזמינה קפה שחור וקולה זירו ומסתכלת מהחלון. היא גדלה בשכונה הזו.
- כנראה גרתי ב-15 מקומות שונים בקרבת מקום, וכל הזמן עברנו בין Grünerløkka, Torshov ו-Bjølsen. לפעמים פינו אותנו כי לא היה לנו כסף לשכר דירה.
- אני זוכר שגרנו בדירה לא חוקית בלי שירותים פעם, ושהתקלחנו בשירותים של סאג'ן. כשגדלתי כאן זה לא נחשב מגניב לחיות בגרונרלוקה, אבל חשבתי שזה קסום, היא אומרת ומחייכת.
- היו מנגלים בחצרות הבית, קיבלתי סוכריות על מקל מהגברת בקיוסק ולקחתי את מפתחות הבית בבר כזה או אחר.
מריה מספרת שהשכונה הייתה מלאה באמנים, ילדים וחצרות מרגשות.
- כשאני מסתכל אחורה, אני מבין שרבים שגרו כאן נאבקו. היו סיבות לכך שחלק מהילדים לא רצו מבקרים בבית. היו דירות שהדיפו ריח של שתן חתולים, ולחלקן היו הורים שנאבקו בסמים. כך היה בלוקה לפני 30 שנה.
מריה גדלה עם אמא, אבא ואח קטן טוני במשפחה קלאסית של אמנים. אביו היה מתופף ואמו כתבה מחזות, והדמיון והיצירתיות של האחרון הורידו לא פעם את תשומת הלב ממה שהיה קשה.
- כשאמי קיבלה את משכורתה, היא מיצתה הכל באותו היום. "עכשיו יש לנו כסף!" היא צעקה ולקחה אותנו לאכול. חלק גדול מהחרדה הכלכלית היה שותף לנו הילדים, ולא יכולנו להסתיר שאנחנו מתקשים.
- לא יכולנו להרשות לעצמנו לצאת לחופשה, אבל יצא לי למחנה נופש להודו. זו החוויה הכי טובה שחוויתי! בגלל שלא רציתי את מוצרי הטיפוח שלי בשקית ניילון, ניסיתי לגנוב שקית טיפוח אצל ניל לפני שהלכתי. כמובן שנהייתי רענן, והיו הרבה צרות, אומרת מריה ושוב מביטה מהחלון.
- אבל הלחם שאמא הכינה ממגירות ריקות ושום דבר הוא עד היום הכי טוב שטעמתי, היא אומרת ומחייכת.
קרא גם: (+)אן הייתה רק בת שמונה כשהיא נאלצה לטפל בכספים בבית: - לאמא לא היה מושג בכסף
לפרוץ דרך כילד בן 16
מריה מנה פרצה דרך בהיותה בת 16. את שיר פריצת הדרך My Lullaly היא כתבה כילדה בת 11, בבית בדירת החדר בסנדקר, לאחר שאמה ואביה התגרשו. פתאום זיהו את הילדה עם הקול היפה בכל מקום. היא לא קיבלה הכשרה תקשורתית, אבל היא הבינה את המשחק, והמנהל רון לם הפך לה כמו אבא.
כעת חלפו קצת יותר מ-20 שנה מאז פריצת הדרך, ומאז היו גם עליות וגם ירידות. היו הפרעות אכילה ושיאי זהב, חרדה ומתן פרסים, נישואים וגירושים. ב-2008, בזמן שהכל התנדנד, עלתה דירת החלומות שלה למכירה. מריה הציעה את עצמה כדי להכניס את טפריה לתוכו.
- התברר שבני זוג שנפרדו הם שמכרו את הדירה. הם מיהרו למכור, ואני ממש התרגשתי. המתווך יעץ לי לעלות על עצמי כדי לקבל את זה, ואמר לי שהגברת המוכרת בוכה וכל כך מצטערת.
- "אולי יעזור אם אוסיף עוד 10,000 NOK", חשבתי. "כל דבר עוזר", ענה המתווך. זה אומר עלי משהו, אני כל כך מושפעת רגשית מפרידות של זרים שאני מוותרת על הנשמה, אומרת מריה ושוב צוחקת בקול.
היא לא התחרטה על זה לשנייה.
- חוויתי שזרקו אותי מהבית כמה פעמים, ונאלצתי להתחיל שוב ושוב. הדירה שלי מייצגת צורך בבית וביטחון שלא היה לי כשגדלתי. זה עבר הכל. לפעמים זה היה מקום של חופש, ולפעמים זה היה כלא שבו אפשרו לנפש שלי לרוץ, היא אומרת ומסבירה:
- כשבעלי לשעבר, אייבינד, ארז את חפציו ועזב את הדירה ב-2014, הייתי מאוד מדוכא. לא ידעתי את זה אז, אבל בדיעבד אני יודע שהייתי משותק מרוב חרדה. אני זוכרת שנשכבתי במסדרון וחשבתי, "מי יקבל את האימה והכעס שלי כשהוא לא יעמוד ביני לבין הקיר? האם אני אקבל את זה?"
מריה ממשיכה ואומרת שזו הייתה פגישה עזה ואכזרית עם עצמה.
- לא חשבתי שהפסיכולוג הקבוע שלי עובד מספיק מהר, אז בשלב מסוים היו לי שלושה פסיכולוגים שלא הכירו אחד את השני כי הייתי כל כך נואשת להבריא. אתה ממש מתבלבל מזה, כי הם לא מתכוונים לאותו דבר, חחח!
קרא גם: (+)– מה היה כל כך מלא בושה, שלא יעלה על הדעת שאפשר לומר זאת. חשבתי שזו אשמתי
היה צריך להציל את עצמו
מריה מנה היא אישה של ניגודים. גובהה 183 ס"מ, היא מחווה כשהיא מדברת והיא צוחקת בקול רם וגולמי. ברגע הבא העיניים החומות ריקות. קול השירה הפגוע, והתזת נמשים על האף, זה מה שתמיד שמענו וראינו בחוץ.
- כשקורים דברים לא נעימים, אנשים מרגישים לעתים קרובות צורך לעשות משהו דחוף, כמו למשל לצאת מבית שהם קשורים אליו ויש להם זיכרונות ממנו. לוקח הרבה זמן עד שמשהו ששותף יהפוך שוב לשלך, אבל חיכיתי עד שחוסר הנוחות יעבור. אם יש דבר אחד שלמדתי מכל הפסיכולוגים האלה, זה להעז לעמוד על שלך. לַחֲכוֹת.
לאחר הפרידה מבעלה, מריה החליטה שלעולם לא יהיה לה חבר שוב. קצת פלירטוטים פה ושם, אולי, אבל שום דבר מוצק.
מריה, שהייתה כל כך אובססיבית לרומנטיקה בילדותה, ששרבטה את המחברות שלה מלאות בשמות של בנים ושכבה בדשא עם חבריה ודנה מי יכולה להיות אהבת החיים הגדולה -הִיאאיבד את האמון באהבה. נסיכת דיסני התמימה שתמיד גרה בה הוחלפה במלכה מריה לשיפור עצמי.
- בשל הרקע שלי ורבים מהאתגרים הפסיכולוגיים שלי, תמיד הרגשתי שאני חייב שיהיה לי חבר שיוכל לערוב לי, שאני חייב להופיע כדי שיאהבו אותי ושאני לבד הוא איתות שמשהו לא בסדר. זה נוטה להיות איזון הפוך כאשר חבר צריך לקחת על עצמו את תפקיד ההורה ומרגיש שהוא חייב "להציל את מריה". עכשיו הייתי צריך להציל את עצמי, והתחלתי לנקות את החיים שלי, היא אומרת.
- הפכתי ממש טוב בפיתוח עצמי בתקופה ההיא, והיה לי גיהנום. היו לי ימי מריה עם תוכניות ריאליטי בכל ערוץ, טיפלתי בעור, לא טרחתי ללכת למסיבות – ובטח שלא טרחתי לצאת לדייטים! החלטתי שלעולם לא אהיה תלויה יותר באישור של אדם אחר, ולבסוף הרגשתי שאני יכול לעשות את זה בעצמי. פשוט השלמתי עם העובדה שאני הולכת להיות הדודה במגדל - היא שנשארת לבד.
קרא גם: (+)Bjørn Eidsvåg משתף על בריאותו שלו: - למרות שהייתי צריך לפעול
החבר מורטן קלפה
מריה שגשגה בחברה משלה. היא אהבה לצאת לאכול ארוחת ערב עם חברים, אבל זה נעצר שם. אם מישהו הזכיר היכרויות, היא לא הייתה מעוניינת לחלוטין.
- אני זוכר שפרסמתי קטע מצויר עם ציפור עפה אל ציפור אחרת, מתיישב על ענף ושואל: "רוצה...?" "לא," עונה הציפור השנייה ומתעופפת לפני שהציפור הראשונה תסיים את השאלה. חחח, ככה בדיוק הייתי בתקופה ההיא. לא התעניינתי. תְקוּפָה.
מריה מחייכת.
- פתאום קיבלתי כמה הודעות סתמיות מבחור בשם מורטן קלפה. פגשתי אותו פעם במכירת חצר, אבל לא הכרתי אותו. התחלנו לשלוח הודעות אחד לשני, ומהר מאוד שמתי לב שאנחנו חולקים חוש הומור ותחומי עניין. אפילו הכנתי לו רשימת השמעה להרכיב אם הוא יביא אישה הביתה. "הקלינאליסט של מורטן קלפה", היא אומרת.
בסופו של דבר, מריה החלה למעוד מעט.
- חשבתי: "זה רק אני, או שמורטן קלפה מפלרטט איתי?" אזרתי אומץ ושאלתי אם הוא רוצה לבוא לבקר לראות את מלודי גרנד פרי ו"לצעוק על הטלוויזיה". הוא אמר שכן, אז היינו, צעקנו על המסך. פתאום נתקענו, וכעבור שבועיים הוא עבר לגור!
מורטן עובד בגן ילדים בגרונרלוקה, והילדים אוהבים אותו. כתוצאה מכך, מורטן הוא, על פי מריה, סלבריטי גדול יותר על Løkka ממנה. השניים נפגשו רגע לפני שהמגיפה הביאה לכך שהיה צריך לסגור את המדינה. כשהם יצאו שבועיים, הייתה נעילה ומורטן בא להישאר.
- אני זוכר שמורטן התקשר ואמר: "משהו קורה עכשיו. אני חושב שכדאי לך ללכת לחנות ולקנות קצת אוכל". כשהבנתי שאנחנו יכולים להסתכן שנתקעו בדירה לשבועות, גם אני הלכתי לקוטב - לפחות נוכל להנות בינתיים. היינו כל כך מאוהבים ואימצנו את הזמן הזה לבד.
- התמודדתי טוב מאוד עם המגיפה. עברתי כל כך הרבה שלא בשליטתי שפשוט חשבתי, "תביא את זה!" גם מורטן וגם אני צוחקים מהעובדה שהיינו שניים. זה היה כמו כפתור הפעלה/כיבוי. זה עבר כל כך מהר, ועכשיו אנחנו ביחד כבר שלוש שנים.
קרא גם: (+)כריסטל אלס היה שבורת לב ולא התכוונה למצוא חבר. ואז היא פגשה את פין-אריק
לא יכול להציל את העולם
עם יותר מ-20 שנה בטיפול, וכמה מערכות יחסים מתחת לחגורתה, מריה למדה דבר או שניים גם על עצמה וגם על אהבה.
- למדתי שלושה דברים חשובים. הראשון הוא שגברים לא יכולים לקרוא את המחשבות שלי, והשני הוא שלהגיד שזה הולך כשזה לא הולך זה הדבר הכי טיפשי שאתה יכול לעשות - גם בשביל עצמך וגם בשביל האדם שאתה איתו. ואחרון חביב, למדתי שאם אני מרגיש טוב, גם אחרים מרגישים טוב. מורטן ואני אמורים לנחם ולעזור אחד לשני בחיי היומיום, אבל יש לי מספר שאני מתקשרת אליו אם יש לי בעיות - אז אני מתקשרת לפסיכולוג שלי, היא אומרת וממשיכה:
- עדיין יש לי את הסיבובים שלי, ואז אני אומר לחברים ולמשפחה שלי: "עכשיו אני עובר את זה ואני הולך להיות מחוץ למערכת לזמן מה. מורטן כאן, וזה לא מסוכן, אבל הגוף לא רוצה". אני מאוד גאה שאני מסוגל לעשות את זה. אני בוכה על כל מי שלא מצליח. ואני בוכה על הילדה הקטנה המסכנה שהייתי, שלא ידעה למה היא מתמודדת עם דברים אחרת מאשר שאר הילדים. שאלתי את אבי איך הייתי כילדה. "היית כל כך רגיש", זו התשובה שאני מקבל אז.
- אולי שמתם לב שאני מסתכל הרבה מהחלון? זה בגלל שאני לא צריך לקחת יותר מדי מזה סביבי. אני מאוד רגיש. בפעם הראשונה ששמעתי את המילה הזו, דמיינתי אדם יושב כל הזמן בתנוחת לוטוס. עכשיו אני יודע יותר מה זה אומר.
למריה יש מעגל חברים גדול - ו-170,000 עוקבים באינסטגרם. היא ממלאת אולם קונצרטים אחר אולם קונצרטים ומעריצים אדוקים יוצרים איתה קשר מדי יום. רבים מודים לה על הפתיחות ומבקשים ממנה עצה.
עיצוב ואיפור:
סטיילינג: טון קרוקן
איפור ושיער: אגנס גולברנדסן
- אני מקבל הרבה פידבקים מאנשים שמרגישים שרואים אותם, שמרגישים פחות לבד דרך מה שאני מספר מהבמה, דרך המילים שלי או מה שאני משתף ברשתות החברתיות. אחד הדברים הכי חשובים שאני עושה זה להיות דוגמה שאפשר לשרוד. אבל הייתי גם חבר שמפניה של אנשים רבים, והדלקתי את הנר בשני קצותיו.
- להיות חברתי ו"על" שוחק אותי, אז במהלך המגיפה החלטתי לא להציל את העולם על ידי מענה לכל ההודעות שאני מקבל. למדתי שאני יכול לקחת אנשים למסע שלי בלי להיכנע למסע שלהם, ושאני יכול לעזור לאנשים בלי להתיש את עצמי. עכשיו אני אוסף את כל השאלות שאני מקבל ויש לי סבבי שאלות כשיש לי זמן פנוי, ובנוסף אני מפרסם טקסטים ארוכים יותר בנושאים שמעסיקים אותי.
קרא גם: (+)האווירה הייתה במיטבה - ואז הגיעה השאלה שסיליה לא הייתה מוכנה לחלוטין: - היא הרסה לי את כל הערב
מודל לחיקוי משלו
המנהל Rune Lem הוא שקיבל את ההדגמה עם My Lullaby לפני כל אותן שנים, ושעזר למריה בת ה-16 בקריירה, בחייה ובכספים. משפחתו הפכה במהירות למשפחתה של מריה. וכאשר בתו של רון, הנרייט, הפכה גם היא לחלק מההנהלה של מריה, היא הזמינה את מריה להסתכל על הצריכה שלה ועל מה היא בעצם הוציאה את הכסף.
– לא היה כיף, אומרת מריה וצוחקת בקול.
- בהסתכלות על דפי הבנק שלי, היא יכלה לראות מה שלומי. למשל, היא יכלה לראות מתי אני עצוב. הפינוק היה הגרוע ביותר. לא גדלתי עם כסף, אז היה לי הרבה מצפון כשזה נוגע לכספים. כדי כאילו "להחזיר את זה", פינקתי המון את החברות והמשפחה שלי, אבל כשהתדעתי לזה בהדרגה והבנתי שזה לא בסדר, מצאתי שקט נפשי. סחבתי הרבה בושה ומצפון רע מילדות, היא אומרת.
– אני רואה את המסמך על האמנים של ליזו. Hun sa noe som jeg har tatt til meg: «כל החיים שלי חלמתי לראות מישהו בטלוויזיה שהיה כמוני. מי היה יפה כמוני, מי היה גדול כמוני, מי היה אמיץ כמוני. הלוואי ויכולתי להגיד לי לילד בן החמש עשרה שמתישהו תראה את האדם הזה, אבל זה חייב להיות אתה".
מריה מביטה שוב מהחלון.
- בשבוע שעבר נתתי למורטן לקנות את הדירה! זה כל כך נעים. זמן קצר לאחר מכן ראיתי שהוא שינה את התמונה הקדמית בטלפון הנייד לתמונה של הדירה. שאלתי למה. "כי זה הבית שלנו, מריה!" הוא אמר. אני לא רגיל לדברים כאלה, להזמין מישהו לקחת חלק בעתיד שלי. אבל עכשיו אני מרגיש טוב מאוד - ועכשיו אני יודע שלעולם אסור להגיד לעולם לא.
