מרית אדלייד אנדראסן על "סלבריטאי חווה"
- הקלה לעזוב את החווה
השחקן לא היה בטוח במשחק בתוך חוות "פארמן קנדיס". - זו הייתה הקלה לעזוב את החווה, אומרת מרית אדלייד אנדראסן ל-Her og Nå.
- גרתי שם למעלה כשעבדתי כמשרתת, מספרת משתתפת "Farmen kjendis" מרית אדלייד אנדראסן (56) ומצביעה על בית של סבל שנמצא ממש מאחורי וילה אופנתית ליד הים ב-Bygdøy.
לכאן הגיעה הנערה סבולבר לראשונה כשעברה מצפון נורבגיה לאוסלו בשנת 1988. בזמן שלמדה בבלינדרן ופנתה שוב ושוב לאקדמיה לתיאטרון, היא גרה בחינם בביתו של הסבל בתמורה לכביסה עבור משפחת בעל הספינה .
– הייתי טוב כמשרת, כי הייתי טוב מאוד בכביסה. הוא זהר בכסף, זהב, נברשות ועתיקות. לא היה גרגר אבק בבית ההוא!
- כשהלכתי לגימנסיה בהרסטאד, עבדתי בסוכנות הכביסה של ISS. שם למדתי טכניקות כביסה נכונות מהמנקים הטובים והותיקים. אז הייתי רוכב לשטוף, ואני עדיין! אם הכל ישתבש כשחקן, אני יכולה להקים סוכנות כביסה, היא אומרת וצוחקת.
קרא גם:המקלחת הקרה של משתתפי הסלבריטאים בחווה: - אין לנו חשמל או מים זורמים
«OCD»
מרית נכנסה לאקדמיה לתיאטרון בניסיון הרביעי ב-1990, ובכך השאירה את קריירת הכביסה מאחוריה. היום זה הבית שלה בבית בטאסן שבאוסלו שהיא שומרת על ניקיון, ובתה פטרה (16) ירשה את חוש הסדר של אמה.
מרית אנדראסן
נולד: 29 במרץ 1966
גיל: 56 שנים
עיסוק: שחקן
מאת: Svolvær
מגורים: Tåsen
ילדים: פטרה (16)
- אסור שהדברים יהיו לא בסדר! יש לי פשוט סוג של OCD (Obsessive Compulsive Disorder red.anm.), לפחות "קל". הבת שלי ירשה את זה, ולפעמים אנחנו צריכים להירגע קצת.
- הסכמנו שבלגן חיים הוא חוקי. אנחנו לא צריכים לשחזר את הספה כל ערב כשאנחנו הולכים לישון. הכריות עשויות להיות מעט מבולגנות. אבל זה בעצם כזה שכמעט כואב לי אם אני עולה במדרגות לחדר השינה ויודעת שהספה קצת מבולגנת, היא מודה.
המעבר לחוות Steinsjøen - עם עוד תשעה משתתפים, פרות, חתולים, סוסים ועזים - במהלך הצילומים של "סלבריטאי חווה" בקיץ שעבר, העמיד את "OCD" של השחקן במבחן עצום.
- זה היה סיוט, כי לא היה טעם לשמור על ניקיון. היו בגדים וציוד גשם בכל מקום. זה לא נראה כך. ניסיתי לנקות, אבל חשבתי: "אתה לא יכול ללכת ולקפל בגדים של אחרים. זה פשוט מעצבן". היו כל כך הרבה גללי פרות וחרא שנכנסו היישר לתוך הבית והמשיכו לתוך המיטות. זה בטח יקר! אני לא יודע כמה פעמים זרקתי את הבית הזה וטיאטאתי את המדרגות.
ככל שחלפו השבועות בחווה, חשה מרית יותר ויותר את הפרש הגילאים בינה לבין כמה מהמשתתפים האחרים. היא זוכרת שהיה שינוי שבו היו פחות צחוק ושמחה.
היא שמה לב שכמה אנשים התעלמו ממנה, וקיבלה הרגשה שהם רוצים שהיא תצא. מרית הרגישה מחוץ לקבוצה, ומופתעת עד כמה זה השפיע עליה.
- קצת מוזר לראות את זה בטלוויזיה עכשיו בדיעבד. בתוך החווה, טרונד מוי אמר לי: "אתה לא יכול פשוט להתעסק עם הצעירים? אל תחשוב שהם קליקה". היום אני מתפלא שכל כך נרתעתי מזה.
- יש בי איזה חוסר ביטחון שזה אומר שכשאני נהיה רגיש לזה שיש מישהו שלא אוהב אותי, אני לגמרי מתחרפן ומאבד מיקוד. אני לא יכולה לעשות את זה, וזה נורא מצער אותי, היא אומרת ומוסיפה שלמזלי היו לה גם מערכות יחסים קרובות ובטוחות שם - במיוחד עם טרונד מוי (53) ומלין נסוול (33).
קרא גם: (+)עבודת החלומות הפכה לסיוט, לבוס לא היו גבולות
עשן מתוך "פארמן קנדיס"
לאחר שנבחרה לאלופה הראשונה בשבוע הרביעי של "פארמן קנדיס", הפסידה מרית בדו-קרב מול אינגריד ויק ליסנה (31).
- הייתה הקלה לעזוב את החווה. בשלב הזה מאוד סיימתי, אומרת מרית.
השחקנית עדיין המשיכה ל"טורפט", ורק יומיים לאחר מכן היא חזרה לחוות "פארמן" כדי להיאבק על המקום בגמר הגדול. אבל אחרי פרק מצער עם השף הסלבריטאי טרונד מוי, היא בחרה לבסוף לפרוש מהתחרות.
– שוחחנו על זה עכשיו, אבל טרונד חשב שהעברתי דבר מה שאמר לי בביטחון מוחלט. אני יודע שלא עשיתי זאת. סיפרתי לבנות משהו ששמעתי במטבח, כי נשארנו רק שלושה - והרגשנו מאוימים. אבל זה היה מאוד כואב.
- בשלב הזה, אני חושב שטרונד היה כל כך עייף שהוא היה לגמרי על השפה. ברור שלעיתים קרובות האנשים הכי קרובים מקבלים את זה, והיינו החברים הכי טובים בחווה. אולי הוא חשב שהוא יכול להוציא את זה עליי, שאסבול עם זה. אבל לא יכולתי לעשות את זה. לכן בחרתי לפרוש, היא אומרת.
כשמריט חזרה הביתה לאוסלו לאחר הקלטת הטלוויזיה, בתה הייתה בחופשת קיץ עם אביה בצפון נורבגיה. בבית לבדה, היא ספרה לאחור את הימים עד שתוכל לעלות על המטוס צפונה, והיא נאבקה להתמקם בחיי היומיום המודרניים.
- הייתה לי תגובה כשהגעתי הביתה מ"החווה". קצת "פחדתי מהחושך" וחשבתי: "האם אני מעז לדבר עם אנשים?". הרגשתי מוזר והייתי צריך לנקות את הראש. דיברתי עם ההפקה וקיבלתי תחקיר נחמד עם הפסיכולוגים, היא מספרת.
קרא גם:מנהיגת התוכנית טיריל סיוסטד כריסטיאנסן (27): - שוכחת שאני בהריון
ירד שישה קילו
השבועות האינטנסיביים בחווה גבו גם מחיר ניכר מהגוף.
- ירדתי שישה קילו במהלך ההקלטה של "סלבריטאי פארמן", אז אכלתי את עצמי כשהגעתי הביתה. זה היה מפתיע שנהייתי כל כך רזה, כי לא היה לנו משקל בחווה. פשוט הרגשתי שקל יותר ללבוש את הבגדים, היא מחייכת.
- איך היה להיות רחוק מהבת שלך?
- אני חושב שהרווחתי מאימון כדי להיות רחוק ממנה. לפתע התחוור לי ביום שבו מלאו לה 13 ש: "אוי! היא בטח חשבה להתבגר ולהתרחק ממני יום אחד". זה מוזר לחשוב על זה.
- כשהילד בן שלוש, חמש או שמונה, זה מרגיש כמו אינסוף זמן ללכת. ואז חשבתי שכנראה אהיה מוכנה לזה, כי הרבה מהילדות גם מעייפת ודורשת הרבה עבודה. אבל אז זה פתאום קורה פתאום מאוד. "אופס, עכשיו היא מתחילה בתיכון. מה קורה?". היא תהיה בת 17 בקיץ, ואני מפחדת ממנה לעבור דירה, היא מודה.
מרית עבדה כשחקנית כמעט 15 שנה כשהפכה לאם ב-2006.
- הייתי בן 40, וזה שינה את חיי לחלוטין. כשפטרה נולדה, משהו ברח ומשהו נכנס. אני שחקן וצריך להיות הרבה בתמונה. אתה על במה או על קנבס. אבל זה לא אומר שיש לי תחושת ביטחון בדימוי העצמי שלי.
- אני מתעסק בהרבה תסביכים, ובזה טמונה קליטה עצמית - כי אתה נעשה מאוד ממוקד בעצמך כשצריך לעמוד על הבמה ולהיות גלוי. אבל כשפטרה הגיעה זה היה כאילו הכל התהפך, והיה כל כך טוב לשחרר את זה. יכולתי לשכוח את עצמי ולשים בצד את הממשל העצמי המעייף, היא אומרת בכנות.
קרא גם: (+) אן הייתה רק בת שמונה כשהיא נאלצה לטפל בכספים בבית: - לאמא לא היה מושג בכסף
שחקן 30 שנה
השנה מלאו 30 שנה לסיומה של מרית באקדמיה לתיאטרון, ובמהלך שלושת העשורים האלה היא עשתה לעצמה שם בסרטים כמו "37 ½" ו"העין של אווה", סדרות טלוויזיה כמו "Nr 13", "Himmelblå". " ו"שרה וסלמה" - בנוסף לאינספור הפקות על במת התיאטרון.
- אני לא יכול להבין ולהבין שעברו 30 שנה מאז שהתחלתי כשחקן. לפעמים אני צריך להתאגד ולחשוב על כמה בר מזל היה לי. אני יודע שיש אלפי שחקנים ברחבי העולם שלעולם לא יורשו לעבוד במקצוע שלהם. הם צריכים לעבוד בבית קפה או לעשות הסבה מקצועית. הצלחתי לעשות כמות מדהימה, היא אומרת.
זה היה דרך הסדרה הקומית "Nr 13" שהעם הנורבגי התחיל לזהות לראשונה את מרית ברחובות. בסדרת NRK האגדית היא שיחקה בין היתר נגד גייר קווארד, ברית אליזבת האגנסלי, הלגה רייס - ולא פחות מכך אוד שונמן.
- לפני זמן מה גיליתי ש"מס' 13" פורסם בשירותי הסטרימינג של NRK. חשבתי, "זה נכון? אני חייב להראות את זה לבת שלי". אז זה היה כל כך מוזר לראות. אני כל כך צעיר שם, ורזה ב-20 קילו!
- ממש התרגשתי מלראות שוב את הסדרה. אוד הייתה כל כך יפה, הרפתקה יפה להפליא לעבוד איתה. לא היו גחמות. לְעוֹלָם לֹא! היא הייתה מאוד צנועה, חמה וחביבה. כמו סבתא בטוחה, נזכרת מרית.
מרית עבדה עם - ופגשה - הרבה גדולים לאורך הקריירה שלה. אבל מעט מנצח את ההופעה המפורסמת שעשתה בארמון המלוכה בשנת 2001. כאחד מארבעה שחקנים, מרית הוזמנה כמאפיין אמנותי במהלך מסיבת החתונה של הוקון ומטה-מארית.
- זה היה כאשר כל המצלמות היו כבויות. נכנסנו לאולם הנשפים הגדול, מלא מלכים ומלכות מכל אירופה. היה לי חום של 38 והייתי ממש חולה, אבל לא יכולתי שלא ללכת לעבודה.
- קדחתני ככה, התגנבתי אז על פני הנסיך צ'רלס להופיע בפני החתן והכלה. זה היה כל כך מוזר לעמוד על הפודיום ולהשקיף על ים המלכות. לבסוף, היינו צריכים ללכת לעבר הזוג נסיך הכתר ולזרוק עליהם עלי ורדים. ואז אני חושב שהם קצת התרגשו, כי ראיתי שמטה-מארית מחתה דמעה קטנה, מחייך השחקן.
קרא גם:מטה-מארית הגאה מאינגריד אלכסנדרה: - זה היה כל כך יפה
חולם על אתגרים חדשים
לפני ההופעה, מרית ועמיתיה המתינו בתוך חדר האוכל הגדול בארמון, שם בני המלוכה בדיוק אכלו ונהנו במהלך ארוחת הערב.
- היינו המומים לגמרי מהמראה, וחשבנו: "האם זה אפשרי?". היו קישוטי פרחים על כל השולחנות שהיו כל כך יפים בטירוף. סביב השולחנות חולקו פרחים בשווי מאות אלפי קרונות. חשבנו: "הם פשוט הולכים להסיר את זה?". אז לקחנו כל אחד זרד קטן למזכרת, היא מגלה.
- עדיין יש לך את זה?
לא, לא הזרד הזה. על זה לא קיבלנו שכר. הוזמנו, אבל לא קיבלנו שכר. אבל קיבלנו מאפרה קטנה ותכלת עם הטקסט "החתונה המלכותית". עדיין יש לי את זה, לזכר חוויה מאוד מיוחדת.
אחרי 30 שנה כשחקן, מרית חולמת כעת על אתגרים חדשים לגמרי.
- שיחקתי הרבה נשים שכנות מטורפות. טיפוסים מטורפים של נשים אולי קצת חד מימדיות. בגלל שיש לי קצת חוש הומור, שמים אותי במהירות בתא. ב"קיץ הבא" אני מגלמת אמא מטורפת וב"אבא" אני מגלמת שכנה מטורפת. עכשיו אני יודע שאולי עשיתי מספיק.
- קומדיה היא למעשה אחד הדברים הכי קשים לעשות, אבל יש בתוכי גם משהו אחר. אני אוהב דברים שנוגעים קצת יותר עמוק. אני עובד וכותב קצת, אז אני חולם לתת לעצמי זמן ופוקוס ראויים להמשיך ולכתוב. כי אנחנו הבנות צריכות לכתוב בעצמנו, ולא רק לשבת ולחכות שהבנים יכתבו לנו סיפורים. עכשיו אני מספיק מבוגר לספר את הסיפור בעצמי, מחייך השחקן המנוסה.
