מרתה ילדה בבית - שלוש פעמים. היו שלושה תהליכי לידה שונים מאוד

מרטה אוסטגארד היא אם לשלושה וילדה את ילדיה בבית.

כשנכנסתי להריון לראשונה רציתי שהלידה תהיה כמה שיותר טבעית ורגועה.

למרות שזכיתי להיות בן לוויה במהלך שתי לידות יפות בבית חולים, הייתי מעדיף להיות בבית. "ואת יכולה," אמרה המיילדת שלנו!

התמזל מזלנו שהייתה איתנו את אותה מיילדת עקשנית לכל הלידות. היא גרמה לי להרגיש בטוח, מוכשר וחזקה.

הנה סיפורים משלוש לידות הבית שלנו. ללא משמרות, ללא הפרעות, ולמזלי ללא העברה לבית חולים.

הסכם פרטי

נכון להיום, לידת בית היא הצעה פרטית בנורבגיה. לקראת לידת הבית הראשונה שלנו הגיעה המיילדת לביקור, גם כדי לראות את הבית שלנו וגם כדי להכיר אותי בתור הלידה ואת בן זוגי בתור המלווה.

בהמשך כתבנו הסכם על המשימה, שכיסה בין היתר את התקופה בה המיילדת הייתה בכוננות והייתה במרחק שיחת טלפון בלבד.

באחד ממוצאי שבת, בסתיו, פעלה דירקטוריון עמותת הדיור בעיצומו של מסיבת רחוב. הוקמו אוהלי מסיבות וערכו שולחנות קמפינג לחגיגות. בקצה הרחוב עשינו את ההכנות שלנו.

וידאנו שיש לנו הכל ברשימה וקיבלנו את הדברים האחרונים. לאחר מכן נחתנו על הספה וצפינו בפרק של "Side om side" בטלוויזיה.

צחקתי ממשהו שתור סגן התלוצץ עליו, ובמקביל חשבתי שעשיתי פיפי. קצת מביך. אחרי הכל, לא היינו מאהבים כל כך הרבה זמן.

המשכתי לעשות פיפי גם אחרי שהלכתי לשירותים. ואז הבנתי שהגיע הזמן להתקשר למיילדת. "אני חושב שהמים הולכים!"

למיילדת שלנו יש רק קול אחד והוא תמיד רגוע וצלול. "האם זה מבריק וצלול, או ירוק ומעונן?" היא שאלה. מכיוון שהכל היה בסדר גמור, אמרו לי ללכת לישון ולנוח, ולישון טוב. כן נכון.

מצאנו את הבריכה ששכרנו, והשותף שלי לדירה נשף עד שהוא היה כחול בפנים. מעבר לרצפות הנחנו פלסטיק בנייה, והמזרן מחדר האורחים כוסה ביריעת פיפי ושאריות.

רק ביום ראשון בבוקר התחילו הצירים, וכיוונתי בשקיקה את שעון העצר. גם המיילדת לא באה בריצה עכשיו.

"אכול טוב ותנוח," היא אמרה.

אחרי ארוחת הצהריים התקשרנו שוב והפעם היא הגיעה. עם ארוחת צהריים ארוזה וסריגה. המיילדת נתנה לי באופן טבעי להיות במושב הנהג. היא הייתה בטוחה שהיא יכולה לדעת לפי שפת הגוף שלי איפה אני בתהליך.

כל הבוקר שכבתי על המזרון בסלון, ומאוחר יותר, כשהתחיל ממש לכאוב, עד כדי כך שהרגשתי מרומה על ידי כל האמהות בעולם שבסיפורי הלידה שלהן ממעיטים בכאב הזה, ואז הם התנקזו באמבטיה , שותפתי לחדר והמיילדת .

קרא גם:כל מה שאתה תוהה לגבי הבטן לאחר הלידה

שלווה להקשיב לגוף

אחד הדברים שהכי הערכתי בלידה בבית הוא שכל עוד המיילדת יכולה להקשיב לתינוק ולוודא שהוא מסתדר, אתה מקבל את השקט הנפשי להבין את השלבים בעצמך. לאחר שהתפתלתי בחזרה אל מחוץ למים החמים, שמעתי את קולה החמור של המיילדת; "עכשיו מרתה, עכשיו את עוזרת לתינוק הזה."

ושם, באמצע רצפת הסלון הנחמדה שלנו, הגיעה הבכורה שלנו. יצא לי לקחת את התינוק בעצמי ולגלות שהגיע ילד. הייתי צריך להשכיב אותו עליי ולראות אותו זוחל אל החזה שלי.

ואז הגיע קטע לא כל כך מקסים, שבו המיילדת איבדה את המחט והשותפה שלי לדירה סייעה לה עם פנס, בסלון האפלולי שלנו. אבל זה נגמר מהר. ועם שריפה באח ותחושת הקלה עצומה על הילד החטוב שלנו, השותפה שלי יכלה לנקות בזמן שהמיילדת ממלאת ניירת.

המיילדת נשארה עד שראתה שהכל כמו שצריך, ואז אמרה לילה טוב והלכה. היה רגוע ושקט בסלון, ולא יכולתי לבקש התחלה טובה יותר לאמהות.

חבילת הלידה בבית כוללת גם מעקב בימים שלאחר הלידה. המיילדת ביקרה אותנו, התקשרה אלינו ושלחה SMS. היא טיפלה בתפרים ועזרה לי בהנקה. היא שיבחה אותנו ובנתה אותנו כהורים חדשים.

קרא גם:מה את רוצה לדעת על דימום, ניקוי ומחזור לאחר לידה

לידה מספר שתיים

כשהתינוק היה בן שנה בערך, התקשרתי למרכז הבריאות וביקשתי לקבוע תור למיילדת, רצוי כמו בפעם הקודמת. התמזל מזלנו שהייתה לנו מיילדת המועסקת גם בשירות הבריאות העירוני וגם מיילדת בפרקטיקה פרטית שביצעה לידות בית. פריט נדיר. שילוב ייחודי, שיוכל להרוויח מהיותו חלק מההצעה של המגזר הציבורי לכולם.

המיילדת עקבה אחריי במהלך ההריון, וגילתה לשמחתנו הרבה שגם הפעם עמדתי בקריטריונים ללידת בית. כמו בסיבוב הקודם, היו לי כאבי אגן חזקים במהלך ההריון, וזה הרגיע אותי לדעת שהמיילדת תעזור לי עם כאבי האגן ברגע שהלידה תתחיל.

חוויה אחרת

כשהגיע היום, והצירים הודיעו על הגעתם, שלחתי הודעת SMS למיילדת שאנחנו בתהליך. לאחר ארוחת הבוקר, ישבתי עם הילד על ברכי וקראתי את "תומס בייקר". רגע חיבוק אחרון כבן יחיד, בזמן שהרחם פילס את דרכו מאחורי גבו. לאחר מכן עקבו אחריו לחדר הילדים והסלון שלנו הפך שוב לחדר לידה. הפעם זרקנו את האמבטיה.

לא רצינו להתקשר למיילדת מוקדם מדי, ולגרום לה גם הפעם לשבת ולסרוג שעות, אז חיכינו. יצאנו לטיולים, אכלנו, צפינו בטלוויזיה ונשמנו דרך כאב ובחילות.

עשיתי הכנות אחרות ללידה הזו, כמו כתיבת תזכורות קטנות לעצמי. תזכורות להיות עם ידיים פתוחות, תחתית כבדה ורפויה, אגן פתוח, שעלי לעזור לתינוק לרדת בתעלת הלידה ולא להילחץ. במשך שעות הרצנו את התוכנית לבד.

ואז זה פתאום התגבר והתקשרנו למיילדת.

לאחר שהמיילדת הגיעה, היה מספיק זמן להרתיח מים בסיר בשר החזיר ולהכין את המכשירים שלה, לפני שהתחיל הזירוז.

אחות קטנה הגיעה לפי ההזמנה, והפעם הייתי מוכנה יותר לכאב והתשישות העצומים, ויכולתי לשתף פעולה טוב יותר עם הגוף שלי! המיילדת ידעה בדיוק כמה חשוב לי להמנע מהצורך לתפור, ויחד הצלחנו לנשום ילדה לא כל כך נקייה.

שוב השקט והשלווה הזה פקדו אותנו. המיטה שלי, הסלון שלי. מקום להתמקד אך ורק בגילוי מי עבר לגור.

כמו בלידה הראשונה, קיבלנו ביקור בית מרופא ממשרדנו, שביצע את בדיקת היילוד. כל השאר עשתה המיילדת, בביקוריה. זה אפשר לנו להישאר בבית עד שרצינו לצאת לעולם בעצמנו.

קרא גם: - במהלך הימים ב-ABC קיבלתי את הטיפול החם והבטוח ביותר שחוויתי בחיי

סיבוב אחרון

ואז חלפו החודשים וקנינו בית רב-דורי ועברנו מקומת הסלון האהובה שלנו בה נולדו שני הילדים. כשהאחות הקטנה הייתה בת שנתיים וחצי, התקשרנו שוב למיילדת. "את יכולה להיות המיילדת שלנו שוב, פעם אחרונה?"

ההרגשה של לקבל עזרה ממישהו שבסופו של דבר הכיר אותנו כל כך טוב, שהבין שאני רגיש ביותר וצריך להיות מסוגל להחליט, לשלוט במה שקורה ולמה, זה לא יסולא בפז.

גם ההריון הזה היה מה שנקרא לא מסובך והצלחנו להתקשר בחוזה ללדת בית.

ביקור חטוף של המיילדת

ביום שבו נולדה אחותי הקטנה, לילדים היה יום חופש מהגן והלכו לאקווריום עם דודתם ודודו.

התעוררתי כשהמים שלי נשברו, אבל לא רציתי לעשות רעש. עדיף ללדת בבית אם כולם לא מתעסקים ושואלים איך הולך ועד כמה הגענו במירוץ. לכן העמדתי פנים ששום דבר לא קרה וצפיתי בילדים עוזבים. אחר כך הלכתי לטייל ב-Fjellveien ואפיתי לחמניות.

פתאום הגיע השמן ורצה להעביר משהו ובמקביל להתלונן קצת על הרכבת הקלה. לאחר מכן, הדוד הגדול התקשר והיתה לו הפתעה שרצה להעביר לילדים. המים עדיין זרמו, והחלטנו שעדיף בלי יותר מבקרים. ביטלתי ראיון מסודר עם המקומון, שרצה לעשות מקרה על ספר שעליתי איתו לראשונה באותם ימים. התרחש הרבה והיו לנו, כמו תמיד, הרבה כדורים באוויר.

החברים שלי שאלו פעמים רבות אם לא עדיף לבלות כמה ימים בבית החולים, רק אני והתינוק. אבל לא, לא בשבילי. אבל כנראה יותר מדי. אני נרגע הכי טוב בכאוס של עצמי. אחרים צריכים ללכת לבית חולים.

קרא גם (+): האם אני יכול לתת לתינוק לבכות במיטה או שאני צריך לנחם אותו כל פעם?

מאפס עד מאה, באחת-שתיים-שלוש

רגע לפני שהילדים הגיעו הביתה, החלטתי לנסות לנמנם. וברגע ששכבתי התחילו הצירים.

שלחתי הודעה למיילדת שמשהו לא בסדר. כעבור עשר דקות שלחתי עוד אחת, ואמרתי לה למהר.

בזמן שחיכיתי לה, נתליתי על משקוף הדלת ונאבקתי לעמוד בקצב הצירים האלימים. זה היה אז נורא לשבת במונית בדרך לבית החולים, וכל כך הייתי אסירת תודה על כך שהמיילדת היא זו שתזוז.

פעם חשבתי שלידות מהירות נשמעות יוקרתיות, אבל זה היה מהמם וקשה לעמוד בקצב התנודות. מהרגע שהמיילדת נכנסה בדלת, עברה רק שעה קצרה עד שהתינוק הגיע. המיילדת חשבה שיהיה נחמד שאקבל את עצמי הפעם, וסידרה את זה. איזה מזל היה לי שיש מישהו שעובד מאחורי הקלעים כדי לתת לי את החוויה הטובה ביותר!

בזמן שהתינוק היה בדרך, הגיעו גם האחים הגדולים והדודה והדוד. הבטחתי ערב פיצה וסרט, עם אגוזי יוגורט בקערה ו"פרוסט" על המסך.

הם הוכנסו לקומה השנייה, לסבתא, וכשהסרט הסתיים, והשלייה הונחה בקופסה במקרר (והשאריות העקובות מדם נזרקו לפח), הורשו לרדת ולברך את המותג שלהם. אחות קטנה חדשה. זו הייתה חוויה נהדרת לכולם.

שקט ושלווה, בתוך הכאוס

למחרת יכולתי לשמור את המיטה עם התינוק, בזמן שהאחים הגדולים יכלו ללכת הלוך ושוב. אחר כך יכולתי לשבת עם השניים הגדולים וללמוד את השליה ואת חבל הטבור ולדבר על איך חיים חדשים לגמרי באים לעולם. זה היה כל כך מרגש!

המיילדת דאגה לדאוג שאנוח, אוכל טוב ושהכל יהיה במקום להתקשרות הרגועה והטובה לה נזקקנו גם אני וגם בן משפחתנו החדש.

קרא גם:כאבי הבטן הבלתי מזיקים במהלך ההריון

שלוש פעמים שלוש, הידד

קיבלנו מספר הערות שליליות על בחירתנו בלידת בית מתוכננת. חלק ניכר מזה היה כרוך בנטילת סיכון מיותר גם בשם הילד וגם בשם עצמו.

שוחחנו על כך עם המיילדת, והיה ברור לה שהיא לא לוקחת משימות רחוקות מדי מבית חולים. אם היו סיבוכים, הייתי מועברת לבית החולים, והמיילדת הייתה עוקבת אחרי הלידה שם, או שהוזעק רופא שיסייע לה בבית. היה איתה גם תיק מרגיע עם תרופות שונות.

היו לנו שלושה תהליכי לידה שונים מאוד, ונולדו לנו שלושה תינוקות שונים מאוד, בעזרת אותה מיילדת טובה. והרגשנו את אותה חוויה של הגדרה עצמית ורוגע בכל פעם. אני חושבת שהמילה שמתארת ​​לי הכי טוב את ההסדר סביב לידת בית היא מעקב הוליסטי.

וזה עושה סבלה טוב בזמן מבלבל וגוזל כמו לידה.

אני מקווה שמיילדות רבות יבחרו לשאת את הלפיד הלאה, כשהמיילדת שלנו זורקת את המגבת בעוד זמן קצר מעכשיו. ללידה ביתית היא מכילה את כל מה שאני מתגעגעת אליה בטיפול היולדות שעומד להתבסס.

אני גם מקווה שלידת בית יכולה להפוך לחלק מההצעה הציבורית לכל הלידות, כך שהבחירה תהיה זמינה לכולם, ולכל אחד לבחור.