בני נוער בבית:
אחת העצות הטובות ביותר שלי לאב היא לא לקחת את זה אישית, כותב Kjersti Salvesen.
זהו פרשנות ומייצג את דעות המחבר.
"היא איטית מאוד לקום. ואז לקח לה נצח למצוא את התלבושת המושלמת! בגלל זה היה לה זמן רע. היא דרסה לתוך המסדרון, שלפה נואשות את המגירות בשידה - וזרקה את כל הכובעים והצעיפים ש'לא התאימו' לרצפה. התעצבנתי, אבל במקביל רציתי להראות קצת אכפתיות לפני שהיא הולכת לבית הספר. אז שאלתי אם היא הביאה את האוכל שהכנתי. נחשו מה היא ענתה?" שאל אביו של ילד בן ארבע עשרה שדיברתי איתו.
היא קראה לי פדו.
אמרתי שזה לא כל כך קל לנחש, אבל כנראה שהוא לא קיבל את התגובה שרצה. האב הניד בראשו.
"לְהֶפֶך. הבת שלי אמרה לי לשתוק וקראה לי פדו! ואז היא טרקה את הדלת שוב..." הוא אמר ואחריה אנחה כבדה.
האב כבר לא נהג להכין ארוחות צהריים ארוזות לבתו המתבגרת, אבל הבין שהיא לא תצליח לעשות זאת בעצמה - וחשב שתשמח אם יתקן.
בני נוער שפגעו בנו
קיירסטי סלבסן
Kjersti Salvesen עבדה כעיתונאית הורות ומערכות יחסים למעלה מ-20 שנה, וכתבה מספר ספרים, כולל על מערכות יחסים עם ילדים.
הוכשר כעיתונאי, בהמשך למד תקשורת ויחסי ציבור.
סיימו בקרוב הכשרת מטפלת EQ של שלוש שנים במכון EQ באוסלו, המאושרת כהצעת טיפול אלטרנטיבית על ידי משרד הבריאות.
קיירסטי מתגורר באסקר מחוץ לאוסלו ויש לו שלושה ילדים וילד בונוס אחד.
האב התגרה, פגוע ואובד עצות. אתמול הוא המליץ לה על ביקור בבית קפה - ויום קודם לכן על זוג מכנסיים חדשים. לא היה תודה, בקושי חיוך. כמה ימים קודם לכן, הבת סבלה מהתקף זעם אמיתי במהלך ארוחת הערב. האב לא ממש הבין מה הכעיס אותה כל כך, אבל חשב שמדובר בכמה אתגרים בין בנות הכיתה.
הוא דיבר עם הורים אחרים שאף הם אמרו שיש הרבה מיצוב, לשון הרע והדרה. האב והשותף לדירה (אמא הבונוס של בת הארבע-עשרה) ניסו להעלות אותו סביב שולחן האוכל כדי לראות אם הם יכולים לעזור לה.
ואז הבת בסופו של דבר קראה לאמא הבונוס זונה. האחות הקטנה הגיבה ואמרה שזה דבר רע להגיד, שהסתיים בכך שהילדה בת הארבע עשרה סטרה לה בחוזקה.
שוללים את הטוב או מתגמל?
בסוף השבוע שלאחר מכן, כל בנות הכיתה היו אמורות להגיע לשתות פיצה ושתייה קלה. התכנון היה שאב ובתו יכינו יחד פיצה בתנור פיצה שנרכש לאחרונה.
אבל עכשיו לאבא היו ספקות אם הוא יכול לסבול את זה בכל זאת. הוא גם לא חשב שבתו מגיעה לזה אחרי שהתנהגה בגסות ומרושע לכל המשפחה, כפי שאמר.
"האם לא נעדיף למנוע ממנה כמה הטבות כל עוד הדברים הם ככה? ולתגמל אותה כשהיא תתחיל להתנהג קצת יותר יפה?" תהה האב.
קרא גם (+)שלי והילדים שלך" הפכו לבעיה במערכת היחסים
תאהב אותי הכי הרבה כשזה הכי פחות מגיע לי
עניתי שקשה לתת עצות ברורות ופשוטות, אבל בדרך כלל נבון להרהר בזה: "תאהבו אותי הכי פחות כשזה מגיע לי הכי פחות. כי זה הזמן שבו אני הכי צריך את זה".
רגשות רבים מתעוררים בכל האנשים - ומה שאנו תוהים הכי עמוק הוא: "האם אני מספיק טוב? האם אתה רואה אותי אתה שם בשבילי כשאני צריך אותך?"
ישנן שאלות עקרוניות על אמון ואהבה, שגם ילדים וגם מבוגרים מחפשים להן תשובות. אנחנו צריכים להיות נאהבים ללא תנאי בגלל מי שאנחנו.
קרא גם:דורה ת'ורהלסדוטיר: עשרה טיפים להורים מתבגרים
מצא את האיזון
כאשר אנשים חסרי ביטחון ומתוסכלים, מה שהם לרוב בני נוער, הקרובים אליהם נבחנים: "אתה יכול לסבול אותי עכשיו?" אז המתבגרת צריכה שתהיה גדולה, חזקה ונדיבה יותר ממה שהיא עצמה.
היא צריכה אותך כדי להיות מפנק. אחרי שאמרתי את זה: את צריכה למצוא איזון בין הסתכלות דרך האצבעות - ובמקביל להדגיש שאת לא מקבלת את זה שהיא סוחבת את אחותה הקטנה, או פוגעת בה או באחרים בכל דרך אחרת.
להבין זה לשחרר
בשנות העשרה מתרחשת התפתחות עצומה, הן מבחינת זהות והן מבחינת ביולוגיה. "המוח של העשרה נבנה מחדש כל הזמן. קשה להבין, כי שינויים מתרחשים כל הזמן במוח. לכן, גם בני נוער אינם מגיבים בצורה רציונלית.
לרוב הם כועסים כי כל המצב לא נעים, והם עצמם לא מבינים למה הם מגיבים כמו שהם מגיבים", לפי המאמר "למה בני נוער כל כך כועסים?" פורסם בforskning.no. אז איך נוכל להבין בני נוער שלעתים קרובות לא מבינים את עצמם?
התשובה נעוצה בקבלה ששינויים גדולים מתרחשים במוח של מתבגרים. אם אנחנו המבוגרים מבינים את זה, קל יותר לא להילחץ - ולהיות מסוגלים לוותר על הגישות של "עכשיו היא חייבת ל... לי להקשיח".
אל תיקח את הביקורת אישית
עצה נוספת היא לא לקחת את ההתנהגות וההצהרות של המתבגר שלך באופן אישי. זה קשור למה שקורה בהם, לא עליך. העובדה שהילדה בת הארבע עשרה השתמשה במילים כמו "פדו" ו"זונה" לא אומרת שהיא חושבת שהאב פדופיל והאם הבונוס זונה. מצד שני, זה יכול להיות ניסיון "לתקוע קצת", לאתגר ושוב: מבחן. "האם אני חביב?"
בנוסף, חשוב להיות מודעים לז'רגון ולתרבות. במקומות רבים, בני נוער משתמשים במילים מבלי להכניס בהן את אותה משמעות כמו שאנו המבוגרים. יש אנשים שמשתמשים במילה "פדו" מבלי לדעת אפילו מה המשמעות.
הניסוח יכול להיות גס. "לך לתלות את עצמך" או "לך להתאבד" הם גם ביטויים המשמשים בתרבויות נוער מסוימות. זה יכול להיות "לחדד" או "אתה יורד לאדמה". כמובן שזה בסדר לחשוב שזו דרך אידיוטית לבטא את עצמך, אבל מול המתבגר שלך: אל תיקח את זה אישית.
קרא גם: (+) ציפיתי להיות סבתא, אבל סבתא השתלטה לחלוטין
אתה המבוגר
במערכות יחסים עם בני נוער שבורים אנו בסכנה להישבר בעצמנו. אז חשוב לדעת: בזוגיות עם ילד ועם צעיר יש לך אחריות של מאה אחוז על איכות הקשר. במערכת היחסים עם בן הזוג ומבוגרים אחרים, לכל אחד יש חמישים אחוז אחריות.
אז תנשום עם הבטן, תשמור על קור רוח והראה למתבגר שלך שאתה אוהב אותו. בלי קשר. יחד עם זאת, כאמור, חשוב שיהיה ברור שפגיעה במישהו או השמדת דברים לא מתקבלת.
אבל גם כשזה קורה (תחזיקו חזק): הראו שאתם מציבים גבולות עם חום ואהבה בתחתית. אם בת הארבע עשרה של האב שדיברתי איתו צריכה לתת לה לקבל ביקורים מחבריה לכיתה?
כל הורה אינדיבידואלי חייב לדעת את היכולת והגבולות האישיים שלו. אבל להגיד שאסור לה - כי היא התנהגה לא יפה, או שהיא צריכה להקשיח ולהראות להוריה יותר כבוד, לפני שהיא יכולה להזמין את החברים הביתה? אני חושב שזה חינוך מיושן ולא מובן.
