זהו פרשנות ומייצג את דעות המחבר.
אנחנו מאופיינים בחינוך שהיה לנו במידה הרבה יותר גדולה ממה שרוב האנשים מודעים אליו. האם ידעת שהשנים החשובות בחייך הן שש הראשונות?
אם הרגשת בטוחה אז, תהיה לך תחושת ביטחון בסיסית בתוכך.
אם היו לך הורים שראו אותך, לקחו אותך ברצינות ואהבו אותך, כן, אז אתה עומד איתן בעצמך. הבסיס יציב, השורשים חזקים. אין סיבה להטיל ספק כאשר מישהו אוהב אותך כמבוגר כי יש לך אמת בתוכך ששווה לאהוב.
"חַיִים? תביא את זה, אני מוכן!"
לא ראו אותך?
אבל אז העולם הוא לא תמיד כפי שהיינו רוצים. אולי היו לך הורים שנאבקו בענייניהם, ולכן לא היה להם כוח לראות אותך כילד? אולי הרגשת בדרך? אף אחד לא התעניין במי אתה או מה שלומך?
גם אם ההורים שלך אהבו אותך, לא בטוח שהם זכו להראות לך את זה בפועל. פשוט בגלל שהם עצמם אולי לא הרגישו אהובים בילדותם, ולכן לא היו מסוגלים להעניק לכם את האהבה שהייתה כל כך זקוקה לה.
הם כנראה לא התכוונו לפגוע בך, אבל זה קרה בכל זאת. והתוצאה? ההשלכות? אולי חיים שלמים שבהם אתה לא מרגיש מספיק טוב.
אבל למרבה המזל, זה יכול להשתנות!
לבטא במילים את מה שעברת, ואת החוויות שלך, עושה פלאים. ואז אתה יכול לבכות את הדמעות הבלתי ניתנות לבכות. ואז הרגשות הלא מורגשים שלך יוצאים החוצה. אתה לא צריך לסחוב תיק כזה כבד! כי זה עושה את החיים הרבה יותר קשים ממה שהם צריכים להיות.
קרא גם:5 סימנים לאינטליגנציה גבוהה בצורה יוצאת דופן
האם אתה מזהה את עצמך?
הנה כמה דוגמאות לאופן שבו העבר יכול להפריע להווה:
האם אתה מפחד להיפתח לאחרים ולתת לאנשים קרובים אליך?
אולי זה בגלל שעשית את זה בילדותך, וחווית שמישהו שבטחת בו נכשל? ואז לקחת את זה אישית, חשבת שמשהו לא בסדר איתך?
לא היה שום דבר רע איתך! כנראה היו סביבך מבוגרים שהיו ילדים שנפגעו בעצמם. יש ביטוי אנגלי שמתאר את זה כל כך טוב: "Hurt people, hurt people".
האם אתה מפחד לנסות דברים חדשים, לעשות משהו שנראה מפחיד?
זה לא פלא אם גדלת עם דחייה, כי אז אתה משייך את כל מה שלא בטוח ב-100% עם הקרובים לך שדוחקים אותך. ואז העולם נעשה קטן יותר, אתה הופך קטן יותר. אתה לא יכול לנצל את כולך ואת כל הפוטנציאל שלך.
האם אתה מפחד כל הזמן ממה שאחרים חושבים עליך?
אז חסרה לך האמונה הבסיסית שתעמוד ביעדים שלך, רק על ידי עצמך. לא פלא שאחרים תמיד היו במקום הראשון. אחרים היו חשובים ממך.
לא פלא שאתה הופך אז לחביב האנשים, כי רק כשמישהו טופח לך על השכם ומחבב אותך אתה זוכה לערך. "ילדים פגועים לא מפסיקים לאהוב את הוריהם, הם מפסיקים לאהוב את עצמם". זה לא עצוב?
קרא גם: היתרונות בלהיות (קצת) טיפש
מהלכים קטנים, השפעה גדולה
אתה מספיק טוב כמו שאתה. אתה מספיק מעצם היותך אתה. ואתה בעל ערך. אבל כדי באמת להאמין בזה, אולי תזדקק לעזרה כדי לראות את זה בעצמך, כמו גם לעבד את הרגשות הישנים שאתה נושא.
לדוגמה, אתה יכול לרשום את כל המחשבות שלך לאלו הנוגעים בדבר, ואז לקרוא את המכתב למישהו שאתה סומך עליו, לפני שאתה זורק אותו, או אולי שורף אותו, כדי שהדברים הישנים יעלו בעשן.
אתה יכול להתאמן בשינוי הדיאלוג הפנימי שלך. אם זה קריטי, ואתם כל הזמן מבקרים את עצמכם, אפשר לתרגל לדבר עם עצמכם בצורה יותר אוהבת. כאילו היית אמא או אבא ממש חמה וטובה.
תגיד לעצמך דברים מרוממים כשאתה מרגיש נמוך. היו אדיבים לעצמכם, זה אחד הדברים הטובים ביותר שאתם יכולים לעשות! כי אז החיים נהיים קלים יותר. זה לא כיף להסתובב עם קול פנימי שרק אומר לך.
קרא גם:אתה עושה את זה כשמישהו מדבר יותר מדי
נאלצתי לעשות בחירות קשות בעצמי
זה לא משהו שאני סתם זורק בתור טיפים טובים ששמעתי עליהם. לא, נאלצתי לתרגל את זה אלפי פעמים בעצמי.
במשך שנים רבות הרגשתי שזו האחריות שלי לוודא שכל השאר בסדר (קצת אופייני לבנות שגדלו לשים אחרים לפני עצמן). ניסיתי לעמוד על כולם, מבלי לשאול את עצמי את השאלה: "האם זה משהו טוב בשבילי?"
הייתי במערכת יחסים שבה הפסקתי לאהוב אותו מזמן. קיבלתי משרות שהן גם קיבלו שכר נמוך וגם שהרגשתי שאני לא מצפה להן. היו לי חברות שבהן בעצם התפרקנו, אבל נשארנו יחד מתוך הרגל ישן. ולעתים קרובות הייתי עייף בלי להבין למה.
אבל אז התחלתי לשאול את עצמי לעתים קרובות יותר: "מה אני רוצה?" ואז: היו נאמנים לתשובה שהגיעה.
זה אומר לעשות כמה בחירות קשות. הרי הסתכנתי בדחייה בגלל שינוי, אמרתי לא ועמדתי על מה שבאמת התכוונתי. וזה עולה!
חוויתי פרידות מילדים, "דהיתי" את אלה שכבר לא רציתי להשקיע בהם כל כך הרבה זמן, אמרתי לא לעבודות שידעתי שאני לא רוצה, למרות שזה איכזב את מי שציפו שאגיש מועמדות. בחרתי בזמן אישי יותר, והזכרתי לעצמי שזה לא אנוכי להטעין את הסוללה של עצמך. בעצם צריך להרגיש טוב!
קרא גם: (+) "שקט, סבתא, לא יהיה נחמד אם נעיר את אמא", אמר הנכד שלי. אז הבנתי שמשהו לא בסדר
כואב, אבל טוב
אני זוכר את זה כזמן פגיע. אנחנו כל כך מפחדים לפגוע או לאכזב אחרים. אבל בסופו של דבר אתה מאכזב את עצמך רק כאשר אתה לא נאמן לעצמך. וזה מחיר יותר גבוה!
"זה כואב כשניצנים מתפוצצים", הוא אומר. מה שאומר שכשאתה משתנה, זה כואב. זה מפחיד, ואתה לא כל כך יודע איפה תנחת.
אבל הנקודה היא שאתה פורח בסופו של דבר. מי שאתה, זוכה לצאת אל האור!
היפטר מהמטען הכבד שלך והתחיל בהרפתקה שבה יש לך את התפקיד הראשי, ולא לכולם. אני מחזק אותך, וכך גם כל מי שאוהב אותך!
