ברגן היא מעולם לא שמעה על נורבגיה. במוחה של בת ה-16, היא נסעה לארצות הברית וחיה את "החלום האמריקאי".
במקום זאת, נאמר לה שהיא נוסעת לארץ רחוקה מצפון שהייתה קרה מאוד, וזה לא מאוד מפתה. אבל אז היא למדה שזו ארץ שלווה, ושהנורווגים הם עם שליו, וזו הייתה מוזיקה לאוזני הנער. כששמעה גם שנורווגיה היא מדינה עשירה שבה כל הילדים יכולים ללכת לבית הספר בחינם, היא השתכנעה.
- כן - אני רוצה, חשבתי, אומרת איירין (30) בחיוך, 14 שנים אחרי שהגיעה לאסקיי דרך מחנה פליטים במלאווי, יחד עם דודה, דודה וילדיהם.
בן ה-16 שהגיע לנורבגיה התמקם במהירות.
- התקבלתי יפה מאוד. כשאני חושב על זה, הרגשתי שכולם מסביבנו מתערבים איתנו. בירכתי את כל מי שפגשתי, זה היה נפוץ מאיפה שבאתי. לא כולם אמרו שלום בחזרה, ולא הבנתי למה, היא נזכרת בניב ברגן נשמע.
איירין קינונדה אפריי
איירין עובדת ב- Stiftelsen Fargespill כדי לעזור לאחרים להשתלב. היא גם פרשן אורח קבוע ב-Bergens Tidende.
בית הספר עבר טוב. היא למדה נורווגית במהירות. וכשהתחילה קורסים לנורווגית, היא התרשמה וגם קיבלה השראה מהלמידה על ההיסטוריה, החברה הנורבגית וגרו הארלם ברונדטלנד כראש הממשלה האישה הראשונה.
אבל זה גם עורר חיפוש אחר מודלים לחיקוי שנראו כמוה.
- מה עם אחרים כמוני, ואשר חוו אותו דבר כמוני... האם גם הם קמים והולכים? מה קורה להם כשהם מגיעים לנורבגיה, שאלתי את עצמי. נשים מהגרות הן רק לעתים רחוקות מאוד סיפורי הצלחה בתקשורת. רציתי לחפש נשים שיוכלו לעורר בי השראה. וזו הייתה ההתחלה של עבודת התזה שלי לתואר שני, שהפכה לחיפוש שלי אחר מודלים לחיקוי.
ילדות מושלמת
זה התחיל בקונגו. עד שהייתה כמעט בת שבע, החיים היו לא בעייתיים.
- הייתה לי ילדות מושלמת בקונגו, במשפחה ענקית. באתי ממקום קטן, וגדלתי בסביבה בטוחה. אולי גם אני קצת התפנקתי, היא צוחקת.
גם הסבא וגם האב עבדו בתחום הבריאות, והמשפחה חיה חיים נוחים. היא הייתה ילדה של אבא. הוא זה שהיא דיברה איתו על הכל. כל יום ויום.
קרא גם:העצה הטובה של סבתא שינתה הכל עבור סטיין והתאומים הקטנים
איבד את שני ההורים
- הייתי בן שש, כמעט שבע, כשהמלחמה הגיעה לקונגו. רבים מתו אז. גברים רבים, כולל אבי וסבי, וכל אלה שנתנו לנו ביטחון כלכלי.
היא ראתה את המוות מקרוב, אבל אף אחד לא היה מדבר איתה על מה שקרה.
- תמיד הייתי מאוד פטפטנית, אבל אמרו לי שאני ילד ומתייחסים אליו כאל מי שלא צריך לדעת. אז פירשתי והסקתי את המסקנות שלי. וההשערות שלי אף פעם לא היו טובות. לעתים קרובות התעוררתי עם סיוטים, היא נזכרת.
האב נקבר בקבר אחים יחד עם עוד 30 גברים.
– ידעתי שהוא מת, זה אולי הדבר היחיד שהוסבר לי כמו שצריך. אבל אף פעם לא קיבלתי את זה. אבא היה גיבור העל שלי. לִכאוֹב. חָזָק. חשבתי שהם טועים. לקח לי הרבה שנים לקבל את זה. היינו כל כך קרובים.
לאחר מספר שנים נפטרה גם האם. זה היה כמעט לא ייאמן. האמא שהיתה כל כך יפה. שהגיעו ממשפחה שבה החינוך היה חשוב, אבל לא קיבלו השכלה בעצמם.
- אמרו לה שהיא יפה, ולא צריכה לקבל השכלה, מסבירה איירין.
אבל לאחר שהאב נפטר, העניינים נעשו קשים עבור האם.
- אחר כך היא השתמשה בעצמה ובסיפור שלה כדי לגרום לנשים אחרות להיות עצמאיות וללכת לבית הספר ולקבל השכלה. היא השפיעה עליי להיות עצמאית ולא תלויה באף אחד.
עם המלחמה הכל השתנה. אבל זה היה גם כשהנשים החזקות צעדו קדימה בצורה ברורה יותר.
- היה נחמד שיש סביבי אנשים שהצלחתי לעבור אותם. הנשים החזקות שהצליחו בדברים קשים, ואולי דברים גרועים ממני. וזה גם גרם לי לשרוד. הייתי עד להרבה בארץ הולדתי, ואחד מהם הוא שראיתי נשים שהצליחו להתגבר על המדהים ביותר. עד היום אני חושב על אמא שלי לעתים קרובות. אם אני קצת לחוץ, אני חושב: "את יודעת מה, איירין, אמא שלך הייתה עושה את זה באחת-שתיים-שלוש."
קרא גם:– אצלנו בבית השעה הייתה הרבה פעמים שתים עשרה וחצי, אבל ידעתי שאני רצוי עם השכנים
- מוצג כעני
היא לקחה איתה את החיפוש אחר מודלים לחיקוי לבית הספר ולתזה לתואר שני בלימודים בין-תרבותיים ב-NLA, מכללת ברגן. היא עדיין לא שמעה או פגשה נשים מקונגו או אפריקה שהצליחו בקריירה בנורבגיה, אז היא הרחיבה את החיפוש אחר "מהגרים חומים". בחיפוש היא מצאה אחיות ואחיות מומחיות רבות, אך ציפתה לראות את הנשים גם בזירות אחרות בחברה.
- הם קיימים, אבל לא כל כך גלויים, לא בתקשורת ולא בחברה. יש הרבה סיבות לכך. אחת הסיבות היא שנשים עם רקע מהגרים מוצגות לרוב כעניות. בתקשורת, ההתמקדות היא לרוב בנושאים שונים לחלוטין מאשר בחירת קריירה, נושאים כמו ברית מילה, דיכוי או אלימות במשפחה.
ועם המיקוד הזה זה יהיה שגוי, אומרת איירין.
- אנחנו הופכים למה שהעולם מגדיר אותנו להיות. אם העולם יראה אותך כחכם, אז אתה תהיה חכם. אם הם רואים בך כישלון, אז אתה הופך לכישלון. אם אתה ילד שמתויג כילד בעייתי, אז קשה להיות משהו אחר מלבד ילד בעייתי. ואם יראו בנשים מהגרות עניות, הן יהיו. אני רוצה להראות שגם נשים מהגרות הן משאב. לא סתם בעיה. אנחנו חיים בעולם שבו אתה יכול לדבר בשם עצמך. נשים אפריקאיות יכולות לספר את הסיפור שלהן, לא רק לחכות שאחרות יספרו, היא מאמינה.
נשים צריכות לעבוד תוספת
כשהמחקר הסתיים, היא גילתה שהנשים המהגרות שהצליחו להגיע לתפקידים מובילים עשו את המעט נוסף. נשים אלו שולטות בשפה, יש להן רשתות, השכלה והיכרות עם הנורמות הנורבגיות.
הנשים שמצליחות יכולות לעשות הרבה - ולרוב יותר מאחרות, ואינן מסתפקות בממוצע, בין אם מדובר באינטגרציה, בשפה או בתרבות.
- אתה חייב לא רק לשלוט בנורבגית, אתה חייב לדבר טוב יותר מהנורווגים. למרות שיש להן רקע מהגרים, הנשים הללו הן נורבגיות - נורווגיות ככל שהן יכולות להיות, מסבירה איירין. היא גם רואה קווי דמיון במאבק שנשים עם רקע מהגרים ונשים נורבגיות אתניות נלחמות.
- נשים נורבגיות צריכות לעבוד יותר כדי שיבחינו בהן - נשים מהגרות צריכות לעבוד אפילו יותר קשה. זה גם מחסום של נשים וגם מחסומים אתניים, היא מאמינה.
היא חולמת להשפיע על החברה בה היא חיה כאן בנורבגיה, ובקונגו שבה גדלה. במרווחי זמן קבועים היא כותבת את הטור הקבוע שלה ב-Bergens Tidende. היא מקווה שההשקפה על אפריקה יכולה להשתנות, להפוך למשהו אחר מלבד קונטינגנט רק עם בעיות.
- גם בבית בקונגו זה גם הבית שלי. התדמית של אפריקה שיש לנו בנורבגיה היא קצת חד צדדית. חוויתי דברים קשים באפריקה, אבל חוויתי גם דברים נחמדים. אפריקה היא לא רק בעיות. מדינות אחרות החלו לראות באפריקה מקום להרוויח כסף, בעוד בנורבגיה יש יותר סיוע. ואולי הגיע הזמן לחשוב שוב. ייתכן שסיוע אינו הדרך.
קרא גם:כשאידה (23) פגשה את מריו המקומי בסיור בסידן, זה היה פיצוץ
אֲסִיר תוֹדָה
עכשיו מלאו לה 30 שנה. זה הרגיש מוזר.
- לא דמיינתי את עצמי כבן 30. יכולתי למות בילדותי. אני פשוט מרגיש "וואו" שחייתי כל כך הרבה זמן. אולי אחרים בנורבגיה מודאגים מהגיל, אבל אני פשוט אסיר תודה על כך שאני חי. ואני חושב על אלה ששיחקתי איתם ברחובות קונגו, ואיפה הם נמצאים.
בשביל הכבד.
היא עצמה חיה במשפחה בת ארבע נפשות, עם בעל ושני ילדים.
- אני נשואה לגבר מגאנה - לא מפאנה, כמו שאני נוהגת לומר, היא צוחקת.
הבכור מבין הבנים בן שלוש, הקטן בן כמה חודשים.
- אני מקווה שהם יגדלו להיות אנשים טובים, כמובן. ושהם צריכים לחיות, להיות מאושרים ולחיות חיים שהם גאים בהם.
כרגע היא בחופשת לידה מעבודתה כיועצת ב-Stiftelsen Fargespill בברגן. היא חושבת שקצת קשה להיות הורה בנורבגיה.
ידעתי שאני שחום עור, אבל זה לא היה עניין. אבל אני רואה שהאיש המבוגר יודע שצבע הוא דבר. זה לא כל כך קל להבין צבע בנורבגיה.
- יש רק שני סוגים של אנשים שמדברים על גזענות בנורבגיה: אלה שחוו גזענות, או גזענים. קבוצה גדולה באמצע נשארת מחוץ לוויכוח הזה, היא מפרטת.
היא עצמה לא חוותה כל כך הרבה גזענות.
אבל אני יודע שזה שם. אני רוצה שאנשים ידברו בפתיחות מוחלטת וירגישו חופשיים. יש אנשים שקצת מפחדים לדבר על צבע, כדי לא להעליב. אבל אנחנו צריכים לפנות מקום לכך שלא יהיה מסוכן לדבר על צבע. זה מתחיל ללכת לכיוון שבו אנשים אומרים שהם לא רואים צבע, וזה לגמרי שגוי. אתה באמת לא רואה שאני חום? אתה לא רואה את השיער המתולתל שלי? אנחנו חייבים לדבר על זה: בלונדינית היא נחמדה והיא בסדר גמור. מתולתל וחום גם בסדר גמור. כי הבעיה היא לא הצבע, אלא האסוציאציה שיש לך.
