- Grünerløkka באוסלו היה מקום מרגש להיות בו ילד. בניין הדירות בו גרנו הרגיש כמו משפחה. היינו שייכים, והרגשתי קהילה גדולה ובטוחה. בבית שלנו השעה הייתה לעתים שתים עשרה וחצי, אבל ידעתי שאני רצויה אצל השכן בכל עת, אומרת מנהלת יוניסף, קריסטין אודמאייר.
– ראיתי ונשמעתי בבית השכן. אולי יום אחד גם אקבל ארוחת ערב. או פרוסת לחם ביד, היא אומרת.
- אדם אחד שאכפת לו יכול להספיק.
כל אחד יכול לתרום
קריסטין אודמאייר פרסמה את הספר ב-2010כי מגיע לי? - ספר על בריונות, תקווה ואחריות. יום לאחר השקת הספר, היא קיבלה את עבודת החלומות שלה ב-UNICEF נורווגיה.
היא הייתה אמורה להסתובב בבתי ספר בנורבגיה ולדבר על התוכנית"האחד".
- ליבת התכנית היא שאנו רוצים להעביר ידע על מה שהופך ילדים לפגיעים. מדובר על לבקש ממבוגרים לשים לב יתרה ולדעת מה לחפש. כך הם יכולים אולי לתת לילדים את מה שהם צריכים, מסביר עודמאייר.
קרא גם:אף פעם לא היה לי זמן לבכות
ילדות קשה
קריסטין משוכנעת שהחוויות שלה בילדות היוו קרקע פורייה למחויבותה לילדים ולצעירים כיום.
- במהלך עשר השנים שלי ביוניסף, פגשתי ילדים וצעירים רבים שמספרים סיפורים על איך שרק אדם אחד שדאג הפך הכל. זה משהו לחשוב עליו.
עבור קריסטין, הדלתות הפתוחות בבניין הדירות היו בדיוק ההפסקה לה הייתה זקוקה. הפסקה מהבית הלא יציב שלו.
- ההורים שלי עדיין היו בעידן ההיפים. לטוב ולרע. היו דיונים קולניים ומעורבות קהילתית גדולה. אבל היו גם הרבה מסיבות.
הדירה הייתה תמיד מלאה באנשים.
- כל הזמן היו לנו אורחי לילה חדשים על הספה. היו הרבה אנשים מעניינים לדבר איתם, אבל גם מאוד לא יציבים לילד. אף פעם לא ממש ידעתי איך נראית הדירה כשקמתי בבוקר, או מי היה שם.
קריסטין למדה בשלב מוקדם לפרש את מצב הרוח.
- להוריי הייתה מערכת יחסים סוערת, שבתורה הפכה את החיים לבלתי צפויים עבורי. אני זוכר היטב את ההרגשה של להיות רשום. אבא נעשה מאוד רועש וכועס כשהוא שתה. הלכנו בשבילו קצת אצבעות, גם אמא וגם אני. הייתי מהיר אם האווירה בבית הייתה גרועה.
ערב אחד, כשקריסטין הייתה בת שבע, הגיע סבה נוהג מלייר. הם ארזו במהירות את המכונית ונסעו מבניין הדירות בגרונרלוקה. לידה במושב האחורי ישב אחיה בן השנה של קריסטין.
- יש לי זכרונות ברורים מהלילה בו התרחקנו מאבא. אבא היה בחוץ. סבא, שמאוד אהבתי, בא לאסוף אותנו. ואז פשוט עזבנו. אני זוכר שישבתי במושב האחורי והרגשתי ממש בטוח ומאוד קל. הבנתי מה קורה, למרות שאני לא זוכר שמשהו הוסבר לי.
קרא גם: אני הולך למות, אמא?
הרגיש אחרת
המשפחה עברה לטרנבי, קרוב לבית הסבא והסבתא. קריסטין בילתה איתם סופי שבוע וחגים רבים, והייתה מוכרת שם.
אבל התחושה של להיות שונה הגיעה מיד.
- עברנו למקום קטן, ומיד הרגשתי שאנחנו לא שייכים לשם. שהיינו שונים. אני לא השתלבתי, וגם שאר בני המשפחה לא. לא היו כל כך הרבה אמהות היפיות שהיו לבדן בתחילת שנות השמונים. כבר כשחנינו מחוץ לבלוק בו היינו אמורים לגור, ויצאנו מהרכב עם הכפפות המתנופפות, עוררנו סערה. חשבתי שאנחנו נראים כמו קרקס מבקר.
למרות שחייה של קריסטין נעשו רגועים יותר לאחר שעברו מהעיר, היו לה דאגות חדשות.
- במובן מסוים, זו הייתה הקלה גדולה להתרחק מחוסר הביטחון הגדול שחייתי איתו כל כך הרבה שנים. אבל מצד שני, איבדתי גם את הדלתות הפתוחות שהתרגלתי אליהן. זה נעשה רגוע יותר כשעברנו דירה, אבל גם קיבלתי דאגות גדולות יותר. כי הרגשתי שאנחנו לא שייכים לשום מקום.
קריסטין הייתה בכיתה א' במשך כמה חודשים בבית הספר Grünerløkka כשהם עברו. תחושת החוץ נמשכה כשהיא התחילה בבית הספר החדש.
- היה לי שיער ארוך, גדול ומתולתל, שיניים יבשות וכנראה כמה בגדים מוזרים. קיבלתי הרבה הערות מגעילות על המראה שלי. בנוסף, הייתי רגיל להיות הרבה עם מבוגרים, אז כנראה הייתי קצת סמור. שאלתי שאלות רבות שהמורים לא היו רגילים אליהן. ובוודאי שלא קיבלתי תשובות קלות.
- אני חושבת שנתפסתי קצת מאתגרת, מחייכת קריסטין.
קרא גם: ססילי חשבה שהיא משתגעת
גאה באמא
באותן שנים לא יציבות, קריסטין השיגה תובנה בבגרות שהיא ראתה בדיעבד לא תמיד כל כך טובה עבורה.
- הייתי מאוד קרוב לאמא שלי. גם בשנים הקשות, כשהיא הייתה בכל הצרות עם אבא, היא הצליחה לשמור על קרבה אלי. בסופו של דבר, חשבתי שאולי זה נהיה קצת קרוב, ושהפכתי למקורב שלה בעובי ובדק. הייתי מאוד מודע לזה אחרי שילדתי בעצמי ילדים; שהילדים שלי לא יהיו אנשי סודי באותה צורה. חייבת להיות הפרדת תפקידים ברורה בין הורים לילדים. זה לא שלקחתי אחריות עליה, אבל התערבתי בשלב מוקדם בדברים בחייה שלא הייתי צריך תובנה לגביהם.
קריסטין חשבה לא פעם על הבחירה שאמה עשתה כשעברה מגרונרלוקה.
- זו הייתה בחירה חשובה לכל המשפחה. למרות שצעקתי הרבה בהתחלה, כי הלוואי והיינו כמו כולם, גם אני הייתי גאה בה. אמא היא עדיין אחד האנשים הכי פחות שיפוטיים שפגשתי אי פעם. היה לה מקום לכולם.
קרא גם:– חשבתי הרבה אם זו הייתה הדרך שלו להיפרד
העלה דרישות
האם עשתה דרישות מקריסטין. למרות שהציקו לה בבית הספר החדש, לא היה שום תירוץ להישאר בבית.
- אמא הצליחה למצוא את האיזון הנכון בין לתת לי המון תמיכה וטיפול כשהייתי צריך את זה, אבל גם להיות ברורה שהיא מצפה שאנצל את הפוטנציאל שראתה בי. כמבוגר, זה נתן לי אמונה גדולה שאני יכול להתמודד עם רוב הדברים. זה אף פעם לא היה נושא לשכב ולרחם על עצמך. לקחתי את השיעור הזה איתי לילדים שלי. למרות שיכולים להיות דברים קשים בחיים, חשוב לא ליפול למלכודת תפקיד הקורבן. ואז אתה פשוט נהיה משותק ולא מסוגל להתקדם.
- זו לא אשמתי; לכולנו יש את שלנו, אני חושב, כשהחיים מכים בנו.
כשאמה של קריסטין קיבלה בחזרה את הרווח שלה, היא עשתה כמה בחירות חדשות וחשובות.
- אחר כך היא למדה, ונרשמה כמנהיגת המועדון הצעיר בטרנבי. דרך אותה עבודה, גם המבוגרים היו צריכים להתייחס אליה בצורה אחרת. וכאדם הקרוב והקשיב שהייתה, לא עבר זמן רב עד שהבית שלנו היה מקום מפגש טבעי לצעירים ולמבוגרים כאחד. שוב הפכנו לבית שבו רבים רצו להיות. בית עם דלת פתוחה, אומרת קריסטין.
קרא גם:בגיל 14 שקלה קמילה לקחת את חייה. ואז היא עשתה בחירה ששינתה הכל
ילדים רבים שנאבקים
באמצעות נסיעותיה הרבות ברחבי הארץ עבור יוניסף, קריסטין צברה ידע רב על חוויותיהם של ילדים נורבגיים בתחושת עזוב.
ילדים וצעירים רבים נאבקים מסיבות שונות בחיי היומיום, מבלי שמבוגרים יעזו לטפל.
מדי פעם נוצרת מעין הבנה משותפת שילד חסר תקווה לחלוטין, ושזה משפיע לרעה על סביבת הכיתה, למשל.
- הילד הזה מסומן על ידי הורים לא הגיוניים. במקום לחשוב: מה אנחנו יכולים לתרום כאן? כיצד נוכל לשנות וליצור מקומות מפגש בטוחים, הן לילד הזה והן לקהילה שמסביב?
- רבים מאיתנו רואים את מבטו המחפש של הילד השקט שתמיד הולך לבד, או העורב חסר המנוח שיעשה הכל כדי למשוך את תשומת ליבו של מבוגר. אנחנו רושמים את זה ואולי מתקשים להתמודד איתו. המחשבה הבאה היא שאנחנו לא יכולים לעשות שום דבר בנידון. יכול להיות שזה בגלל שאנחנו מפחדים להתערב יותר מדי, או בגלל שאנחנו פשוט לא יודעים כמה מעט מאוד דרוש כדי לעשות הבדל גדול, מאמינה קריסטין.
- אנחנו רוצים שמבוגרים יעצרו ויחשבו: מה עומד מאחורי זה? ושהם צריכים להרגיש שהם יכולים לתרום, מבלי שייקחו בהכרח התחייבויות גדולות מאוד. מדובר בנקודות המפגש הקטנות, ובהבנה שאפשר לתרום שם משהו חשוב.
