ראיון עם אודה ואפטור נרדרום:
אפטור נרדרום עם מסר ברור לאמהות נורבגיות: - הנשמה צורחת
בימים אלה משיקה NRK סרט תיעודי חדש על משפחת נרדום, בו אנו מכירים טוב יותר את האחים אודה ואפטור.
- בראש ובראשונה, הוא מאוד מצחיק, אומרת אפטור שפילדו נרדרום (25) כשהיא מתארת את אחיה הבכור אודה שפילדו נרדרום (29).
אנחנו פוגשים את האחים בקשר לסרט התיעודי של NRK על משפחת Nerdrum. אנחנו מכירים את אודה מקודם - הוא הפך לסלבריטאי לאומי כשהשתתף ב"פארמן קנדיס" ב-TV 2 בשנת 2021. אבל האחים ידועים גם בתור ילדיו של הצייר המפורסם ביותר בנורבגיה, אוד נדררום (80).
- בראש ובראשונה, אני עובד קשה, אומר אודה ומחייך בעקום אל אחותו.
- לפני שנה קיוויתי שהעבודה הקשה שלי תזרח בסרט התיעודי עלינו. אבל אני מבין שהדבר היחיד שיראה זה שאני מצחיק.
הוא מניד בראשו בתסכול, אבל מוסיף בחיוך ערמומי:
- תמיד מזהים אותך על הדבר השני הכי חשוב לגבי עצמך - או אולי אפילו הכי פחות חשוב.
רגל אחת בחוץ
משפחת Nerdrum תמיד גרה קרוב זה לזה. אפטור ואודה כנראה ירשו את עצמאותו של אוד, אבל הם לא מסכימים כשאנחנו מציעים להם ללכת בדרכו של אביהם.
- אנחנו גרים עם המשפחה ותומכים בחיים שמתנהלים בחווה, אבל גם לי יש רגל אחת בחוץ. אני מאוד אוהב שיש את זה שם. אני לא מצייר, אני כותב שירים. זה אולי הדבר היחיד שירשתי ממנו - הקריאייטיב. אבל אני לא הולכת בעקבותיו, למרות שזה אולי נראה כך מבחוץ, מדגישה הבת.
אודה בכל זאת מכיר בכך שהם חולקים כמה דעות משותפות.
- יש אולי שני דברים שאנחנו מסכימים עליהם: האחד הוא שהחיים לא מספיקים בפני עצמם. אתה צריך לחקור אותו, לאהוב אותו ולשפר אותו. אנחנו לא יכולים רק לצפות שהעולם יהיה יפה.
הוא מביט סביבו לפני שהוא ממשיך.
- ואנחנו מסכימים שהעולם נעשה מכוער נורא. כל מה שחדש מכוער, והכל הולך ומכוער. רק תסתכל סביבך; המכוניות, הבניינים, אפילו כאן, הוא אומר על אולפן NRK שאנחנו עומדים בו.
- הכל מכוער, הוא קובע.
- יופי הוא כמיהה בנו בני האדם, כמיהה שהודחקה במשך זמן רב, מוסיף אודה ומגלגל את עיניו.
שלושה חיים בבת אחת
אודה ואפטור גדלו בחווה המשפחתית בסטברן, שם היו מוקפים באמנות ובאמנים. מגיל צעיר למדו פילוסופיה, היסטוריה ופסיכואנליזה. המעבר מהעולם שהיה להם בבית לזה שפגשו בבית הספר היה מעבר פתאומי.
- היו לנו חיים אחד בבית הספר, חיים אחרים בבית, ושלישי בתוכנו. חיינו שלושה חיים בו זמנית, מפרטת אודה.
- איך זה הרגיש?
- זה עדיין מרגיש בעייתי. פרויד ויונג מדברים על זה - איך להשלים עם חיים של מספר חיים בו זמנית. אולי סדרת NRK נותנת הצצה לבעיה הזו, זה לא יפתיע אותי, הוא אומר.
אנו מזכירים שאבא שלהם, אוד, הצהיר שהוא תמיד הרגיש כמו פליט. ואז גם אודה וגם אפטור מהנהנים להכרה, אבל עדיין עם ריחוק מסוים.
- הוא יכול להיות קצת דרמטי, אומר אודה, בעוד אפטור צוחק, לפני שהוא מבהיר:
- אני יכול להזדהות עם זה. מכיתה א' הרגשתי שכולם יודעים משהו שאני לא. לאורך כל הלימודים הרגשתי מנותק.
- אתה עדיין לא מרגיש ככה? שואל אודה.
– לא כל כך, עונה האחות.
- כשהגעתי לגיל 20 ומצאתי אנשים שרצו להיות שם בשבילי, צברתי ביטחון עצמי, היא מסבירה.
אודה גם לא חשבה שהליכה לבית הספר היא חוויה חיובית במיוחד.
- בית הספר הוא כלוב גורילות. משחק מוזר, פסיכולוגי, שבו יוצרים חברה על הנחות יסוד מוזרות. אני מאמין שכאדם בוגר אתה צריך לצאת מהחברה הזו כדי לחזור להיות שלם.
קרא גם:סולפריד חשב שהם בחופשה בנורבגיה: - פתאום ראינו את בתי הספר שבהם אנחנו הולכים ללמוד
תפקידה החשוב של האם
למרות שלאפטור יש רגל אחת מחוץ לחווה, עדיין כאן היא מוצאת ביטחון - אולי במיוחד עכשיו כשהיא הפכה לאמא. כשה-Her og Nå פגשה אותה, היא הייתה בהריון כבד עם בנה השני, ובסוף נובמבר נולד לה ולבן זוגה דניאל ילד קטן.
- זה מעשי להיות בסביבה של המשפחה. זה גם נותן הקלה לנשמה. לא הייתי רוצה את זה אחרת, היא אומרת.
בסדרה הדוקומנטרית היא מקווה להראות השקפה שונה על נשיות מזו הרווחת בחברה כיום.
- אני רוצה לנסות להציג הבנה חדשה של נשיות. נשים היום מנסות כל הזמן להיות כמו גברים, ובגלל זה הן נשרפות. הנשמה צועקת. נשים צריכות דווקא לאמץ את הנשיות.
- למה אתה מתכוון באימוץ הנשיות?
- זה ללבוש בגדים יפים, להיות אכפתי ואדיב. האינסטינקט האימהי חזק. כניסה לחיי העבודה מיד לאחר הפיכתה לאם מדכאת את האימהות. אני שומע אנשים אומרים, "אני רק אמא". פיחות ערך האמהות הוא עצוב מאוד. להיות אמא זו משימה גדולה וצריך להעריך אותה באותה דרך כמו דוקטורט. אבל כל עוד נשים מנסות להיות כמו גברים, זה לא יוכר, סבורה אפטור.
- אני לא לוקח צד במקרה הזה, אומר אודה.
- אנשים יכולים לחיות איך שהם רוצים, וכל אחד יקבל בסופו של דבר לטעום מהתרופה שלו, הוא מסכם.
