איינה ואולף טאפטה פותחים את החווה שלהם לבודדים: - ארבעה מאלה שנמצאים כאן ביום חמישי הזה היו על סף ליטול את חייהם

- בעבר היו החוות בנורבגיה נקודת מפגש. זירה טבעית למפגשים חברתיים, ללא צורך בתיאום תור או הכרזה על הגעתכם. כשהמכונות השתלטו, החקלאי נעשה לבדו יותר ויותר.

- החזרת החווה החיה הייתה החזון שלי ושל אולף. שנינו מאוד חברתיים ויש לנו רצון לעזור, אומרת איינה טופטה (47) בהתלהבות.

בחוות טופטה הדלת תמיד פתוחה וכוס הקפה ריחנית ומוכנה. איינה, הנשואה לחותר התחרותי לשעבר אולף טאפטה (47), דואגת בלהט שאנשים ייראו ויכירו במי שהם.

זו מחויבות שהתחזקה והתבהרה עם השנים.

- הילדות שלי והחוויות שלי גרמו לי לדאוג במיוחד שכולם יהנו. יש לי תקופות בחיי שבהן לא הרגשתי שרואים או שומעים אותי, ולכן כנראה יש לי רצון עז במיוחד לראות את האנשים סביבי.

– אולף יכול היה לגמור גם בצעירותו כאשר נאבק למצוא את מקומו. אז גם עזרה לאנשים שיצאו קצת עקום קרובה ללבו, מציינת איינה.

פותח את הדלתות: איינה טופטה מראה דאגה אמיתית לאנשים שהיא מקיפה את עצמה איתם. לפני שנתיים פתחה בפרויקט מניעת בדידות בשיתוף עם Inn på tunet Norge SA. כעת הפרויקט נמצא בסכנת סגירה.תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

חוות טופטה

אם יש שם תואר שמתאר את חוות טופטה, הוא "חי". על מה שחסר להם בחיות הבר, הם משלימים עם חיים ציבוריים שוקקים.

כשאנחנו מגיעים לחצר מוקדם ביום חמישי בבוקר, אנחנו חולפים על פני אולף ואביו סיגורד טאפטה בחצר. בדרכנו למעלה לקומה השלישית של בניין החווה החדש ששוחזר, אנו מברכים את פרדריק סקסליאן, שאחראי על בישול הבירה במבשלת הבירה של החווה.

פעם בקומה העליונה, אין חציר, גללים או בעלי חיים, אלא חדר אירועים מזמין. כאן את פנינו מקבלת השפית של החווה אנט הג, שמציעה לנו בעליזות כוס קפה טרי.

היום, כמדי יום חמישי בשנתיים האחרונות, מחכות איינה ואנט לקבוצת האנשים המלוכדת שמסיבות שונות ובדרגות שונות חשה את הבדידות על גופן.

עוֹזֵר:אנט היא עובדת קבועה ב- Tuftegården, והיא עוזרת כשהם מסדרים את אמצעי המניעה נגד בדידות. כעת הם חוששים שההצעה תיאלץ להיפסק כתוצאה מחוסר תמיכה כספית.תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

- תמיד היה לי לב למי שלא היה להם כל כך קל בחיים. אכפת לי מאנשים, שאנחנו שונים, אבל אם נגלה נדיבות וענווה אחד כלפי השני, כולם יכולים לפרוח. אני כנראה קצת אוטופי. "אני הולכת להציל את העולם" ורוצה לתרום לרווחתם של כולם, מודה איינה ומוסיפה:

- אבל אתה צריך להתחיל איפשהו.

קרא גם: אולף טופטה: "מה יקרה אם אקפוץ לכאן? מישהו מקשיב לי אז?"

מניעה נגד בדידות

בשנת 2021, הגיע הזמן. המגיפה הייתה הדחיפה האחרונה שהוציאה את הפרויקט לדרך. חוות Tufte אושרה כחוות Inn på tunet, מה שאומר שהם יכלו להפעיל שירותי רווחה מאורגנים בחווה.

- זה נתן לנו את האפשרות לקבל שירות טיפול בחווה. יש לנו חווה ומלאי טיפול, אז זה צריך להיות שילוב טוב! איינה צוחקת מכל הלב.

חברות חדשות:מרית (משמאל) מספרת שאיבדה את מקום עבודתה והיתה לה השקפה אפלה על החיים לפני שהפכה לחלק מהיוזמה בחוות תופת. כיום היא עובדת בהתנדבות ורכשה חברים טובים כתוצאה מהצעד המונע החשוב. כאן יחד עם ליסבת (מימין), איתה היא מבלה גם מעבר למפגש יום חמישי.תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

זה התחיל בפרויקט הפיילוט מניעה נגד בדידות בשיתוף עם Inn på tunet Norge SA ומנהלת הבריאות.

- התרגשנו לראות אם מישהו יבוא בכלל. הרעיון היה להקים קבוצה של 6-9 אנשים. היום אנחנו קבוצה מאוד מלוכדת של 20 אנשים בגילאי 20-87.

כשהשעון מתקרב ל-10.00, אחד אחד נכנס בדלת בציפייה. הם פורצים בחיוכים גדולים כשהם פוגשים את איינה ואנט. הם נדיבים בחיבוקים שלהם ומקניטים זה את זה בצורה מוכרת.

- המטרה היא ליצור הפוגה מהבדידות. מקום בטוח בו רואים ושומעים אותם. זה חשוב ודורש מעט. להיות בודד כואב גם פיזית, לא רק נפשית, אומרת איינה.

חבורת זמזום:כיום נפגשים בסך הכל 20 אנשים שחוו בצורה כזו או אחרת בדידות והיותם מחוץ לחברה. בחוות Tufte הם חזרו לאמון בעצמם ובחיים. מאחור משמאל: קארי מגנוסן, Øyvind Amundsen, Lise Cecilie Maritsdatter, Ole Petter Hansen, Mona von Krogh, Aina Tufte, Kim Kristine Andersen, Marit Støa (בסוודר אדום), Siv Johansen. ממש מאחורי מרית בקופצה אדומה נמצאת ג'אן טרגט ובמאחור ורה גנטנביין. מלפנים משמאל: מריאן נייגארד, ליסבט סנדסטאד, אנט האג ומריאן אנגבאקן.תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

כל מי שנכנס בדלתות נתקל בהודעה "מה שלומך?" וחיבוק אכפתי. המשתתפים מרימים זה את זה באכפתיות והומור כאחד. כזרים, אנו יושבים עם תחושה של עדים לקשרים אנושיים ייחודיים שנוצרים. ממש מולנו, אולה פטר מתיישב. ליסבט מציבה את כיסא הגלגלים בקרבת מקום.

- לשנינו חייבת להיות הזדמנות לחבק זה את זה בדרך, מגחכת ליסבט בשובבות.

הם מפלרטטים בהומור ליד השולחן. החברות שהתפתחה בימי חמישי אלו שינו את החיים עבור כולם.

- כשאיבדתי את אשתי, בסופו של דבר חייתי לבד. לא המצאתי כלום ולא התקדמתי. הבת שלי לקחה יוזמה והכניסה אותי לכאן, למרות שזה היה ממש מחוץ לאזור הנוחות שלי. לא התחרטתי לרגע. זה היה אומר הכל ושינה את החיים בכל כך הרבה מובנים. היום אני כבר לא הולך לפסיכולוג, וזה מרגיש כאילו החיים משחקים! קורן אולה פטר.

קרא גם: (+)לאמא לא אכפת ממני ומהילדים שלי, היא תמיד רוצה משהו אחר. אני כל כך נפגעת

אוכל ובינגו ברפת

ריח של קפה טרי מתערבב עם ניחוח של וופלים טריים.

העבודה בחווה היא בדרך כלל המוקד, וההתמודדות היא כנראה חשובה לא פחות מהשיחות הטובות. היום - למרות שהאביב כבר מזמן בפתח - שמיכת שלג קפואה נחה מעל החצר.

החבורה תהנה לכן במקום זאת עם אוכל טוב ובינגו בבניין הרפת המוגן.

בינגו!:יש אווירה טובה כשאיינה מזמינה אותך לסבב בינגו. הצחוק רופף והדאגות היומיומיות מונחות בצד להומור ולחברות קרובה.תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

– כאן יש מקום לבכות ולצחוק. זה מרגיש כמו משפחה גדולה ומקסימה שדואגת אחד לשני. הגעתי לכאן שינתה לי הכל. לקבל רשת ולהיות למה לעמוד ולצפות לו נתן לי תקווה וגרם לי לחלות פחות, אומרת סיו בתודה.

איינה מספרת שכולם עברו מסע בשנים האלה. עבור חלקם המסע עבר מהר, אחרים לקח זמן.

- היו כל כך הרבה שינויים שקשה לקחת את זה. כמה מהם הופיעו בפעם הראשונה, עור חבול, כבד, מדוכא ועם מקלות הליכה. היום הם זרקו את המקלות, רצים במעלה המדרגות, יש להם צבע בעור והם מחייכים וצוחקים, מתארת ​​איינה בעיניים בוהקות.

שְׁלִיטָה:בכל יום חמישי, קים קריסטין ואולה פטר, בין היתר, נפגשים בחווה כדי לבצע עבודות חקלאות ולבנות רשתות. הם מבלים זמן רב בחוץ בגינה ובחממה, שם הם שותלים ומשגיחים, בין היתר.תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

- ארבעה מאלה שנמצאים כאן ביום חמישי הזה היו על סף ליטול את חייהם. הם לא ראו משמעות לחיים, בכו את עצמם לישון והיה להם פיתון שלם. אחרי שהגיעו לכאן, קיבלו את האווירה המקומית ורכשו חברים חדשים, הם אומרים שהחיים קיבלו תפנית חדשה.

קרא גם: Thorbjørn Brook Steen: אני בחופשת מחלה. רופא המשפחה לחץ על בלם החירום

צריך כסף מהעירייה

באוקטובר, עדיין עשויה להיות עצירה. לאינה יש הרבה דאגה לתת, אבל המציאות היא שגם פרויקט לב כזה עולה כסף להמשיך.

כסף שהעירייה לא מוכנה לתרום.

- קשה להשיג לא פעם אחר פעם. אני כבר לא יודע באילו דלתות לדפוק. זו מערכת מגודלת, והעירייה לא מצאה עד כה את הכסף לתרום. למרות שיש לי כמויות מוחשיות וקונקרטיות של כמה הם באמת חוסכים בכך שאנחנו מסדרים את זה, היא אומרת בהקלה.

- הייתי רוצה שזו תהפוך להצעה סטטוטורית בכל העיריות. שהם מבינים שהם לא יכולים להרשות לעצמם שלא. בינתיים, בעזרת שחקנים פרטיים, יש לנו את האמצעים להחזיק מעמד עד אוקטובר. אחרי זה, אין לנו מושג מה קורה, איינה מודה.

רוח הרפאים של הכסף נושמת בעורפם. המשתתפים מודעים גם לאי הוודאות. האם הם רוצים מקום לבוא אליו כמה חודשים בעתיד?

- עצוב שזה כל כך בלתי צפוי. אנחנו לא יודעים כמה זמן נוכל להחזיק מעמד, ויהיה קשה לכולנו הלאה אם ​​נישאר בלי ההצעה הזו, אומר סיו.

קרא גם: (+) לילי בנדריס: - נדיר מאוד שאני רואה מלאכים, היא אומרת בהפתעה

כל יום חדש:במהלך המפגשים השבועיים בחוות תופת, מרית וסיו (מימין) התיידדו לחיים. שניהם הפכו מלהיות בודדים ולכאלו שיש להם למה לצפות. הם אוהבים ליהנות עם וופלים, ארוחת צהריים ושיחה טובה אחרי קצת עבודה בחווה. כאן עם איינה ועוזרתה הנאמנה אנט (משמאל).תַצלוּם:מורטן בנדיקסן

תקציב עירוני הדוק

ראש העיר אר קרלסן בעיריית הורטן אומר שהוא עצמו ביקר מספר פעמים. הוא מדגיש כי היוזמה טובה מאוד וכי היא מהווה השלמה טובה להצעות העירייה עצמה.

בעירייה עדיין לא שקלו זאת כדי שיוכלו לתעדף את הפרויקט הזה בתקציב.

- אם העירייה תרכוש את השירות הזה מחוות תופת, עלינו תחילה לקיים מכרזים כדי שגם ספקים פרטיים אחרים יוכלו להתמודד על הפרס. שקלנו את זה, והדבר נדון רבות בסתיו האחרון, אבל בהליך התקציב שלפני חג המולד, הצדדים במועצת העירייה לא הצליחו למצוא לזה מימון.

- זה היה תקציב עירוני מצומצם מאוד, והייתה הסכמה גדולה שצריך להשהות כמה צעדים טובים, הוא מסביר להר אוג עכשיו.

בכל זאת הוא משאיר את הדלת פתוחה לפני שנערך הערכה חדשה בסתיו.

- אני גם מקווה וגם מאמין שמספר צעדים חדשים - כולל אמצעים מסוג זה - ייבחנו מחדש בסתיו הקרוב. אם מועצת העירייה תמצא לכך מימון, אני יודע שזה יהיה להנאתם ולטובת רבים.