- המעבר חזרה לאלן יכול היה להיות סוף הקריירה שלי - הייתי מודע לכך עד כאב. אבל היו דברים שהיו חשובים יותר בחיים. כשהמצב היה הכי גרוע ו"כולם" ידעו מי אני, המקום הזה נשאר כמו קודם. כאן כולם הכירו אותי, אבל כולם הכירו גם את כולם.
אלין טבדט נושמת עמוק ומשקיפה על הפיורד דמוי המראה, במרחק של 100 מטרים בקו אוויר מחלון הסלון.
אידילית הפיורד נשברת על ידי פלטפורמה ענקית וכמה מיכליות גדולות מימדים שמתנדנדות בלוע הפיורד.
הניגוד בולט: הנוף הרומנטי של ווסטלנד מחוץ לחלון פוגש את אלין, שיושבת באמצע הסלון מוקפת בבגדים יפים, איפור, מוצרי שיער ותכשיטים אקסטרווגנטיים.
- המקום הזה נותן לי ביסוס ורוגע שהיה מכריע. קיבלתי הרבה הצעות מוזרות לאורך הקריירה שלי, שבהן אנשים העריכו אותי לא נכון כנאיבי. אני זוכר היטב שילדת הכפר שבי חשבה: "זה לגמרי לא הגיוני, זה לא יעבוד!" רציתי לתת לילדים שלי את אותה הקרקע.
אלין טבדט (51)
אושיית מזג אוויר ומנחה לשעבר, שהוצגה לאחרונה כמשתתפת ב-"16 week hell bootcamp", עובדת ב-SpeakLab ויש לה משרה חלקית בהתמכרות ופסיכיאטריה. היא גרה באולן עם ילדיה מיקל (13) ומילה (16).
זמן לשלום באולן
כאן באולן, העיירה הקטנה שמתגלה בין הרים לפיורד, קצת יותר משעה נסיעה מנמל התעופה האוגסונד, היא סוף סוף נתנה לעצמה מקום לנשום אחרי עשר שנים של קרקס תקשורתי.
עד לאותו שלב בחייה, אלין הרגישה חוסר שקט מתמיד בגופה וממהר לקריירה מצליחה. עכשיו הגיע הזמן להיות נדיב יותר עם עצמך.
- שנה אחת אחרי שעברתי הביתה לאלן, הפכתי לאמא בפעם הראשונה. בפעם השנייה שמילה הונחה על החזה שלי, חיי השתנו לחלוטין. תמיד התמקדתי בלקום ולהתקדם. הייתי מוטרד הרבה בחיי, אבל באותו רגע זה שוחרר. ואז מצאתי את האהבה והשלווה שמעולם לא הייתה לי. הכל כבר לא היה כל כך זהיר.
קרא גם: אפטור נרדרום עם מסר ברור לאמהות נורבגיות: - הנשמה צורחת
מפחד להיחשף
לאחר הופעת הבכורה שלה בטלוויזיה ב-1996, אלין סיימה ככוכבת מזג האוויר של TV 2. כולם אהבו את ואר-אלין, ולעתים הרגיש כאילו העיתונאים סובבים את המערבי הכריזמטי כמו טורפים רעבים.
- הייתי רק בן 22 כשהתחלתי ב-TV 2. הייתי צעיר ונאבקתי להבין איפה הגבולות. האם אני צריך להגיד כן או לא לראיונות? מה עליי לשתף, ומה עליי לשמור לעצמי?
היא עשתה כמה טעויות מבחינת ראיונות, אבל אני חושב שעיתונאים הפכו ליותר טובים עם השנים.
- או שזאת רק אני שילדתי ילדים והפכתי יותר טוב לעצמי, צוחקת אלין.
מאחורי הצחוק הלבבי מסתתרת גם רצינות.
כי יש תקופות בחייה שבהן היא נותנת למחשבותיה להסתחרר לכיוונים הרסניים. למרות עמוד למעלה ולמטה עם מילים טובות על העבודה שעשתה כחזאית מזג אוויר ואחר כך כמגישה בין היתר ל"71 מעלות צפונה", ה"מכוערת" נצמדה לגבה.
- לא הרגשתי שאני טוב בשום דבר. כשכל מה שנאמר היה רק חיובי, הרגשתי ש"הם" מחכים לקבל אותי. חשבתי: "יום אחד זה לא יהיה טוב, ואז כולם יבינו שאני באמת לא יכולה לעשות כלום", אומרת אלין על מה שהפך בשנים האחרונות לתופעה ידועה, תסמונת המתחזה.
הפחד להיחשף שם היום קץ לזה. זה היה תוצאה של טיפול בחשיפה בעוצמה הגבוהה ביותר.
החוויה הייתה כה הרסנית ש-19 שנים מאוחר יותר, היא עדיין מוצאת את זה לא נוח לדבר עליה. כמגישת "Frokost-TV" של NRK, היא נתפסה בסיוט כשהיא ערה.
- הפעלתי לחץ עצום על עצמי הקשור לתפקיד הזה. למרות שנאמר לי בבירור שאני לא יכול ללמוד הכל על כל 52 המקרים שהיינו אמורים לכסות בשבוע אחד, ניסיתי בדיוק את זה, היא מנידה בראשה.
בסופו של דבר, קצב השינה שלה הופר כל כך על ידי הבוקר המוקדמות עד שהיא הפסיקה לישון לחלוטין.
פנה אל הקיר
- באמצע שידור חי זה נפסק לגמרי. איבדתי זמן ומקום, נזכרת אלין, ונושמת בשלווה.
היא עדיין יכולה לדמיין את מה שקרה בפירוט. איך הפאניקה לקחה אותה באמצע הראיון עם מנהל המידע ב-SAS, בנוגע לשביתה המתמשכת.
זה היה כאילו הווילון ירד והיא לא הצליחה לחשוב על שאלה הגיונית אחת לשאול.
זה היה ישיר, ואלין ידעה שהיא צריכה לשבת שם ולהיות מושפלת במשך שלוש הדקות הארוכות בחייה. לא רק זה, גם השידור החי לא הסתיים.
- חשבתי "עכשיו קורה מה שתמיד חששתי". רצתי אל המפיק בהפסקה קטנה ואמרתי, "אתה חייב לסחוב אותי בשאר השידור, כי אני לא יודע אם הראש שלי יעבוד". אחר כך הלכתי ישר לחדר ההלבשה. הייתה לי בהלה מוחלטת ולא העזתי לצאת מהחדר. הרופא קרא לי חולה, וזמן קצר לאחר מכן הלכתי הביתה לאולן.
אלין מסתובבת מעט בכיסאה - זעף מודאג מופיע על מצחה. אחרי עשר שנים בזרקור התקשורת, היא פגשה אפוא את הקיר, ובזמן הכי גרוע.
הכותרות שהופיעו בעקבות השידור היו אכזריות, והשמועות על כך שהיא פוטרה החלו להסתחרר.
– "עכשיו הכל הרוס", חשבתי אז. התבקשתי לחזור אחרי חופשת המחלה, אבל עניתי שאני חושב שאני לא יכול. הציעו לי גם תוכנית מוזיקה, אבל בחרתי להתפטר מ-NRK.
היא הייתה זקוקה להפסקה אחרי כל השנים האלה בטלוויזיה, והייתה צריכה לתעדף את עצמה.
קרא גם (+):פרופיל אסטרולוג על 2025: - שנה מרגשת להפליא לפניה
לנשום בחופשיות
מה שהיא חששה יותר מכל, הפך כך למציאות.
היא הגיעה לקרקעית היסוד והייתה רק דרך אחת להמשיך משם אחרי הכל.
למרות שזה היה קשה, עדיין היה משהו שהשתחרר. הגב שלה היה חופשי מה"מכוער" והיא יכלה סוף סוף לנשום בחופשיות.
- מה שקרה אחר כך זה שהפכתי הרבה יותר חופשי בעבודה שלי. נרגעתי יותר וכבר לא כל כך פחדתי. הייתי צריך ללכת ברעש. למרות שזה היה נורא כשהיא פועל, זה היה הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לי באותו זמן.
תהליך משנה חיים החל לאלין והיא החלה לטפח את הלא מושלם במקום זאת.
"לפני, מסיבה כלשהי, חייתי באמונה שכולם חיים חיים מושלמים, והמטרה שלי הייתה שיום אחד יגיע גם תורי. כשהבנתי בהדרגה שלכל אחד יש עם מה להיאבק, החיים הפכו להיות הרבה יותר קלים להתמודד עם . ואז הפסקתי להילחם על החיים המושלמים.
בכפר הולדתה היא מצאה את עצמה. לאחר זמן קצר הגיעו ההצעות למשרות חדשות בטלוויזיה, ואלין גם חזרה כאושיית מזג האוויר ב-TV 2 לתקופה.
בהמשך למדה גם עיתונאות וגם סיעוד, ובין היתר יש לה תפקיד קטן בהתמכרות ובפסיכיאטריה. אבל מה שהיא משימת חייה הכי חשובה כיום (מלבד תפקידה כאם) ואשר תופסת את רוב זמנה, היא התקשורת.
יחד עם עמיתים לשעבר ב-TV 2, היא מכשירה פוליטיקאים, אוניברסיטאות וחברות קטנות וגדולות בתקשורת באמצעות עבודתה ב-SpeakLab. בנוסף, היא לוקחת על עצמה משימות עצמאיות בתוך TV on si.
- הסתדרתי די טוב, הייתי אומר. היום אני מרגישה בדיוק כמו שאני רוצה, עם יום עבודה מגוון. תקשורת היא חוט משותף בכל מה שעשיתי בעבר, והיא מחלחלת לכל מה שאני מבלה בו גם היום.
הגוף נכשל
עם זאת, במהלך השנים היה דבר אחד שאלין, כאם חד הורית חרוצה לשניים, לא קבעה עדיפות.
בהדרגה ההזנחה נעשתה קשה יותר ויותר להתעלם ממנה. השינה הדלה, קוצר הנשימה וחוסר האנרגיה בחיי היומיום דיברו בעד עצמם. לאחר ביקור אצל הרופא, היא הבינה שיש לסובב את הספינה.
- התקרבתי לגיל 50 והבנתי שאני לא חי לנצח. הרגשתי פחד ממה שעלול לקרות אם לא אתחזק.
הרופאה אישרה כי היא בסיכון להיפגע ממחלות אורח חיים שונות, והיא הרגישה זאת היטב גם על גופה.
- הפסקתי לנשום בלילה, התנשמתי רק מלעלות גרם מדרגות ושמתי לב לזה על העור, הציפורניים והשיער שלי. הרגשתי כמו תחת ורע. אפילו המוח שלי עבד לאט יותר, והייתי עייף כל הזמן בראש, היא משתפת באנחה עמוקה.
אמא לשניים תמיד הקפידה על תזונה מגוונת ומתינות סביב ממתקים בכל הנוגע למילה (16) ומיקל (13). אבל בעיצומו של היומיום הקדחתני, היא שכחה את עצמה.
- זה הפך למעגל קסמים עם חוסר פעילות, מזון מהיר וחטיפים. זה רק הלך והחמיר ולא הצלחתי לשבור את הדפוס. אז יצרתי קשר עם "16 שבועות של גיהנום", כדי לברר אם יש מקום בשבילי. לא יצא לי לעשות שינוי בעצמי. אם תדביק לי מצלמה בפרצוף, לעומת זאת, אני אהיה עקשן! לא רציתי שישפילו אותי בטלוויזיה, צוחקת אלין.
קרא גם: טיריל סיוסטד כריסטיאנסן: - אני לא טורחת ללכת עם הזרם. תינוקות אינם עשויים מכותנה
"16 שבועות גיהנום Bootcamp"
אם הפיכתה לאמא הייתה נקודת מפנה מכרעת בחיים, אז נקודת מפנה חשובה נוספת הייתה ההשתתפות ב"בוטקמפ הגיהנום של 16 שבועות".
- זה שינה את החיים. כי הייתי כל כך רחוק שם, ועכשיו הם גררו אותי בחזרה פנימה. זה היה נחוץ - הייתי נואש לחלוטין.
אבל כשאלין טבדט הייתה צריכה להיכנס לכושר תוך 16 שבועות, זו הייתה הדרך שלה. היא רצתה להראות שלא צריך ליזום צעדים קיצוניים כדי להשתפר, כי יש מעטים שמצליחים לעקוב אחר כללי חיים מאוד נוקשים לאורך זמן.
- רציתי להוכיח שאפשר לחיות חיים רגילים ופעילים ולהגיע לתוצאות טובות באותה מידה, מסבירה אלין בהתלהבות.
התמקדות בכל מה שהיא לא יכלה להתמכר אליו מעולם לא הייתה רלוונטית. רשימה ארוכה יותר של ג'אנק פוד לא הייתה הדרך ללכת לאלין, שלא ממש יכולה לדמיין לחיות חיים שבהם היא נאלצת להתכחש לכל הדברים הטובים.
- ראשית, אתה יכול לחלות ממיקוד כזה. יש לנו רק חיים אחד ומבחינתי חשוב לאכול מגוון, נורמלי ולא פחות חשוב, ולנסות לשמור על ממתקים, מזון מהיר, שתייה קלה ואלכוהול לסופי שבוע וחגים. אם גם אני אהיה פעיל, מוריד את רמת הלחץ שלי וישן, אוכל לחיות חיים טובים ללא פגע מצפון. רציתי להוכיח את זה - והצלחתי.
התוצאות דיברו בעד עצמן. כי כשנגמרו 16 השבועות התברר שאלין היא אחת המשתתפים שהגיעה לתוצאות הטובות ביותר בכל הזמנים. והיא עשתה את זה בדרך שלה.
בבית אבות
זה לא היה חשיבה ופתרון שהיא שלפה יש מאין. זה התבסס בעיקר על ניסיון, כי אלין חוותה באופן אישי למה הרגלי אכילה מגבילים יכולים להוביל.
בשנות העשרה המוקדמות שלה, משהו התבשל בה. חוסר ביטחון בבן ה-13 הביישן. אלין הושפעה מסביבתה ומהאיסורים שזרחו עליה במגזינים. זה חושך שהיא לא רוצה לחזור אליו.
- בהתחלה הרגשתי שיש לי קצת שליטה על הגוף שלי ועל צריכת המזון - ואז איבדתי את השליטה הזו בשלב מסוים. בשנה השנייה שלי בתיכון נאלצתי לנשור בגלל שהייתי חולה מדי ונאבקתי בהיעדרויות רבות, מספרת אלין.
המורה בסופו של דבר לקחה אותה הצידה בכיתה. ואז היא הניחה את כל הקלפים על השולחן.
שאלתי אם היא יכולה לספר לאמא ואבא. בטח כבר ראו את זה עליי, אבל עד אז סירבתי. לא היה קל להכניס אף אחד.
בשנה שלאחר מכן, אלין עברה טיפול. היא עדיין זוכרת את התחושה הלא ודאית שישבה בגופה כשבגיל 16 עלתה על מטוס למזרח נורבגיה כדי לקבל עזרה מקצועית.
היו אז אפשרויות טיפול מועטות, והיא הושמה במרכז שיקומי לקשישים. שם היא גרה עם עוד שלוש בנות עם אבחנות דומות.
- הם היו מאוד טובים שם, ולמדתי הרבה, אבל ממש לא נהניתי. היה משהו בהרגשה שהורידו אותך בבית אבות. זה הלך כל כך רחוק שחליתי מהחיים שם, הרגשתי כאילו הגוף שלי מושפע משפעת קשה. ובכל זאת, הם עזרו לי לפחות קצת בדרך הנכונה.
עברו עשר שנים עד שאחיזת הברזל של הפרעת האכילה השתחררה סופית.
- הייתי בן 23 והתחלתי ב-TV 2 כשהרגשתי סוף סוף בריא לגמרי. כעס ונחישות הופיעו בי בשלב מסוים, שגרמו לי להיפטר מהשארית האחרונה של המחלה שהייתה מונחת שם.
היום היא בטוחה ב-100 אחוז שהיא לעולם לא תרצה ללכת לשם שוב. וזה הסכום של כל החוויות העצמיות האלה שגורם לה להיות כל כך עקשנית לגבי הקיצוניות.
- לעולם לא אעשה שום דבר שיכול לקדם הפרעת אכילה, אלא אתמקד במניעת דבר כזה, מדגישה אלין במבט כחול ונחוש.
עשר שנים נוספות
היתרונות שאלין מרגישה כעת לאחר שלקחה את הבריאות שלה ברצינות הם על הרבה יותר מסתם מספר על הסקאלה.
זה הדבר הכי טוב שעשיתי אי פעם. אני ישן טוב יותר, הגוף שלי לא כואב ואני בטוח שחייתי לפחות עשר שנים יותר. עצם האפשרות להיות פעילה עם הילדים זה ניצחון גדול.
היא זוכרת היטב את טיול ההרים הראשון ביחד אחרי התוכנית, שבו הילדים בסופו של דבר נושמים ומתנשפים מאחוריה!
– לעולם לא אשכח זאת, היא מצחקקת.
היא בטוחה לחלוטין שהיא לא תחזור לתבנית הישנה. חזרה לתקופה שבה היא כמעט הפסיקה להיות חברתית כי בריאותה הייתה כל כך גרועה והיא לא הרגישה טוב.
- אז התביישתי. עכשיו אני שוב חברתי ופתאום הרבה עבודה מגיעה אליי. אני מאמין שכשאתה מקרין אנרגיה חיובית, אתה מושך דברים טובים. אני חי חיים חדשים לגמרי!
