סיפורו של מסעוד ג'ראח'אני (40) הוא סיפור של שמש, אבל זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי - אלמלא בני המשפחה ובני האדם שנתנו בו אמון וביטחון כשגדל.
מסעוד היה ילד קטן כשהמשפחה יצאה לברוח מגשם של פצצות באיראן. ההורים לקחו איתם את ילדם בן החמש וברחו ממולדתם בשנת 1987. הם לא היו לבד - המלחמה בין איראן לעיראק שלחה מיליוני אנשים לברוח.
מטהראן לסקוסלב
המעבר מעיר מיליון הדולר טהראן לעיירה הקטנה סקוטסלב עם קצת פחות מ-400 תושבים היה, בלשון המעטה, מלא ניגודים עבור המשפחה הקטנה כשהגיעה לנורבגיה. הכפר ממוקם בעיריית אוברה איקר, כשלושה מייל מחוץ לדרמן.
כאן הוצבו מסעוד והוריו לאחר שהות קצרה בקבלת פליטים. היו שם יער ואדמה מעובדת ככל שהעין יכולה לראות, אבל זה היה משהו שונה לגמרי מהרומנטיקה האיכרית שעזרה להעניק למשפחה הענייה עתיד מזהיר.
זו הייתה התקופה שבה גרו הארלם ברונדטלנד הייתה ראש ממשלה, ובנאום השנה החדשה שלה דיברה אם המדינה על כמה חשובה "שכונה". גרו חשב שיש לזה משמעות רבה אם נבחר לדאוג אחד לשני.
- התמזל מזלנו שהייתה לנו גברת בשכונה. אימא ואבא סיפרו לי שהיא דפקה על הדלת שלנו כשעברנו לגור. זה היה יום חורף קר, אבל היא אמרה "ברוכים הבאים לנורבגיה!", מספרת מסעוד.
קרא גם: אאידה ננטשה בבית החולים כילדה - ואז פגשה את לארס
נותן כבוד למורה שלו
כמו כן, כאשר מסעוד התחיל את בית הספר היסודי, הילד הקטן זכה להכיר את הטיפול החם שהוא ומשפחתו חוו בביתו החדש. אודני ברקן איטרי (78) הייתה במשך שנים רבות מורה בבית הספר סקוסלב, והייתה אחראית על הכיתה שבה למד מסעוד.
– היו לי דמעות בעיניים כששמעתי את הידיעה שהפכת לנשיא הסטורטינג. זה גרם לי להיות גאה לראות שזכית באמון כזה. יקירתי, אתה נפלא במשרד ההוא; צנועה, עממית ועליזה - ועם הרבה הומור טוב!
אודני נותן לתלמידו לשעבר חיבוק טוב. היא מספרת על שיעור מהנה עם כמה אישיות חזקה, ושמסעוד היה הכי קרוב שאפשר להגיע לתלמיד מודל.
- זה היה קצת מתיחה ושטויות איתך. קלטת דברים מהר ואני חייב לומר שזה תענוג לשמוע אותך מדבר אנגלית היום. למקאן יש דיקציה מצוינת, אבל אז היה לך מורה טוב, אומר אודני ומושך את חיוכו.
אבל בשיעורי ההתעמלות מסעוד לא בלט בצורה משמעותית.
- אני מתנצל שהיו לך עצמות כבדות. זה מה ששמתי לב מי לימד אותך לשחות!
מסעוד צוחק בלבביות לפני שהוא אומר:
יש לי הרבה על מה להודות לך, אודני. בחרת לראות אותי - ועקבת אחרי בנושאים שהייתי חלש בהם. זה הוביל לכך שעברתי טוב את בית הספר, משבח את מסעוד ומחבק את אודני חיבוק טוב.
יש אולי הסבר טבעי למה דווקא המורה אודני יצרה קשר חזק עם התלמיד מסעוד.
- נולדתי וגדלתי ב-Lesjaskog, בצפון הרחוק של Gudbrandsdalen. בשלב מוקדם החלטתי להיות מורה, ובתחילת חיי המקצועיים לימדתי בבית ספר בבארום מחוץ לאוסלו. כמעט אף אחד שם לא הבין מה אמרתי בגלל הניב שלי. הרגשתי כמו פליט במדינה שלי.
- הניסיון שלי גרם לי להבין איך מסעוד הרגיש בארצו החדשה. לא להיות מובן מעכב אותך, כמו גם להיות פוגע. ראיתי את החשיבות של מסעוד ללמוד נורווגית. כך גם הוריו, ואז זו הפכה למשימה אסירת תודה עבורי, אומר אודני.
קרא גם: (+)יום אחד פותח גרד הקטן את המגירה האסורה. ואז כל החלקים נופלים למקומם
נציג הסעד של מפלגת העבודה
לא היה מפתיע שמסעוד ואחותה הצעירה מונה (32) שמעו מאביהם כשגדלו: "הסוציאל-דמוקרטיה היא שחלה. פה בבית אנחנו מצביעים למפלגת העבודה!"
הדרך הייתה קצרה עבור מסעוד המתבגר הלהוט להצטרף ל-AUF. בסופו של דבר היו תפקידים פוליטיים בכפר הולדתו ובמחוז, לפני שהפך לנציג פרלמנטרי של מפלגת הלייבור ב-2017.
בנובמבר 2021 הוא נבחר לנשיא הסטורטינג ובכך הוא בעל התפקיד הגבוה ביותר במדינה אחרי המלך האראלד. מסעוד לא מותיר ספק שהוא לוקח את המשימה ברצינות רבה.
- אני נותן כל מה שיש לי במפגש עם אנשים ברחבי הארץ. כך גם כשאני מקבל אורחים מחו"ל מטעם נורבגיה הרשמית, הוא אומר.
מהיום הראשון, למסעוד עצמו היו מחשבות ברורות לגבי תפקידו כנשיא הסטורטינג.
- אני מקווה שאוכל לתרום להפיכת המדינה שלנו למקום טוב עוד יותר לחיות בו. ואז אני חושב בעיקר על היחסים בינינו, בני האדם. ניצלתי הרבה מזמני לטייל ברחבי נורבגיה כדי לפגוש את כל אלה שתורמים בעבודה התנדבותית. ההתנדבות היא זו שבונה את המדינה. בלעדיה, נהיה חברה קרה וענייה יותר.
מסעוד עצמו היה מודע להשכלה. הוא הפך לרדיוגרף, ובמשך שנים רבות עבד בבית החולים המקומי לפני שהפך לפוליטיקאי במשרה מלאה. בביתו בביתו בדרמן הוא מתרווח עם אשתו הצעירה בשנתיים ובנם בן העשר של בני הזוג.
- אני משתדל להיות כל סוף שבוע חופש. אחר כך אני נהנה ללכת לטייל בשדות, או לבשל אוכל טוב. בכל יום ראשון אנחנו עורכים ארוחת ערב משפחתית עם ההורים שלי, אחותי ומשפחתה. לעתים קרובות אנו יוצאים לטיולי חג כצוות ונהנים אחד מחברתו של זה.
קרא גם: תמי אומצה בילדותה. כשאיתרה את משפחתה הביולוגית, היא גילתה תגלית מזעזעת
הפגישה עם וולודימיר זלנסקי
מסעוד חי את החיים הטובים במובנים רבים, אך לעולם לא שוכח מאיפה הוא בא. הוא זוכר מעט מהשנים הראשונות לחייו באיראן, אבל עדיין מספיק כדי להבין כל כך לעומק איך מרגישים תושבי אוקראינה כשהפצצות נופלות.
- זה היה מיוחד כשפגשתי את הנשיא וולודימיר זלנסקי בקייב במאי האחרון. עם המלחמה באוקראינה, ראינו קברי אחים והרס נרחב של מטרות אזרחיות. זה היה רגע עוצמתי, ותזכורת שאף אחד, אפילו לא אנחנו, צריך לקחת את החופש והעצמאות כמובנים מאליהם. עלינו לעמוד תמיד על הדמוקרטיה. אירופה צריכה ללמוד ממלחמת העולם השנייה, אבל הרוע חוזר על עצמו, מסביר מסעוד.
הרוע באיראן הוא שהביא את הוריו של מסעוד לכאן לארץ. עבור אמא זהרה (61) ואבא ביז'אן (64), הניגוד בין טהראן שסועת המלחמה לבין סקוטסלב השליו היה גדול שלא ניתן לתאר.
הם היו מודעים להסתגלות לחברה הנורבגית, הן בכל הנוגע לשפה והן לתרבות. זה לא היה על איבוד הזהות שלהם, אלא על היכולת להיות חלק מהקהילה במדינה שאליה ברחו.
הוריו של מסעוד הוציאו מילים לפועל. זהרה עובדת כמורה לחינוך מבוגרים בעיריית מגוריה. היא עשתה זאת במשך 25 שנה, בעוד שביג'אן היא מנהלת האינטגרציה במשרד NAV המקומי, בנוסף להיותה פעילה פוליטית.
הבן לא התייעץ עם הוריו כאשר התבקש להיות נשיא הסטורטינג. זה לא היה נחוץ, לדבריו.
- אמא ואבא תמיד שם בשבילי. זה מרגיש נפלא שאין לתאר אותם בגב. אנחנו יכולים לדבר על כל דבר - והם הבייביסיטרים הטובים בעולם עבור הבן שלנו!
מאמא זהרה הצהירה כמה פעמים שהיא שמחה שהבן שלה הוא אותו ילד ישר - גם אם יש לו משכורת של מיליונים והוא יושב במושב האחורי של מכונית חברה שחורה עם נהג.
- אנחנו לא מבחינים בהבדל במסוד. גם אנחנו לא חשבנו כך. הוא מכיר את השורשים שלו!
