היכרויות
"הורים לילדים קטנים; לעזאזל דייט לילה!"
תפסיק לחשוב שתמצא את בן הזוג שלך בחזרה!
חשבתי שאני די מציאותי כשנכנסתי לנישואים עם אהובתי. ואולי הייתי כשזה נוגע לזוגיות, אבל נלקחתי למיטה (!) מכמות העבודה שזה כרוך בהקמת משפחה, וכמה מהקשר יסתובב עכשיו סביב הפצה ויישום של העבודה ב-Familybedriften כְּמוֹ.
הפכנו לעובד ומעסיק אחד של השני, עם כל הפוטנציאל לסכסוכי עבודה הכרוכים בכך. אם נוסיף משמרת לילה ושעות נוספות ללא תשלום, הבמה באמת בשלה לחיכוכים – ואני לא מתכוון לגסות.
קרא גם: - מה עשית היום בגן? - לא יודע!
הערות שטח מהילדות
טקסט זה לקוח מהספרהערות שטח מהילדות. התמצית, שמקורה בפרק המגורים המשותפים בספר, נכתבה על ידי היידי בוהגן, חוקרת ספרות, אם לשניים ובלוגרית. היידי כתבההערות שטח מחיי פעוטותיחד עם קריסטין סטורוסטן, שגם כתבה את ספר השיריםאִמָהוּת, ותרז ג' איידה, הקריקטוריסטית שמאחוריהשום דבר חדש מהעורף.
תעמולה של מטפל זוגי
יש מעט שמסוכן לשותפות כמו יצירת אדם חדש ביחד. אנשים דואגים לגבי סטטיסטיקת הגירושים, אבל אני עצמי חושב שהדבר המדהים הוא שאנשים לא מתגרשים. בזמן שאתה בעיצומו של שלב הפעוטות האינטנסיבי ביותר (המכונה תהליך ההסתגלות), מתחילה גם תעמולת המטפל הזוגי על טיפוח הקשר. למצוא חזרה אחד לשני. תן לי לחזור: זה לא עובד!בכל מקרה, אני יודעת שאם בעלי ילך לחפש את האישה שהתעמלה עשר שעות בשבוע ולבשה שפתון כל יום, זה הולך להיות מבאס. כרגע היא מגרדת שאריות ארוחת ערב מהכיסא של Tripp Trapp כך שהתליון הרוזנת מתנופף.הדבר האחרון שהיא צריכה הוא תזכורת שיש עוד תחום שבו היא לא מספיק טובה.
לא היינו בדייט אחד מאז שהילד הצעיר נולד. גם לא מאז שנולד הילד הבכור. למען האמת, בעלי ואני מעולם לא יצאנו. אחרי שלב חיזור ראשוני קצר, די בילינו את רוב זמן האיכות שלנו בשיחה על הספה מול הטלוויזיה עם בקבוק יין. ככה אנחנו נהנים ביחד גם עכשיו, מלבד העובדה שלעתים קרובות אנחנו עייפים מכדי לדבר. אז אנחנו שותים ורואים טלוויזיה.
המטפלים הזוגיים כנראה יראו נורות אזהרה מהבהבות בתיאור זה.
ההזדמנות של מיוחסים
אם יש משהו שחוזר על עצמו בעצת המומחים לחיים משותפים, זה שעלינו לצאת מהבית. הַחוּצָה! יַחַד! חִיוּנִי! בתוך הבית אנחנו פשוט עומדים ופוסעים באותה ביצה שמרכיבה את חיי היומיום ואת מחנק הזמן. כל אחד צריך דחפים וחוויות חדשות ביחד כזוג ולא כהורים.
זה נשמע הגיוני, אבל יש לי התנגדויות. ראשית, להיות לבד ביחד, לצאת לדייט, אם תרצו, זו הפריבילגיה של המעטים המיוחסים. בכך אני מתכוון למיוחס כמו שיש לך משפחה או חברים בקרבת מקום שיכולים לשמור על הילדים, או כלכלה מרווחת מספיק שתוכל לשלם עבור טיפול בילדים. בנוסף, אתה צריך להיות בר מזל עם ילדים בטוחים שניתן לטפל בהם.
שנית, זה סתם שטויות שאנחנו יכולים להפריד את מערכת היחסים של אוהבים מתפקיד ההורים. כמה שאתה יכול להחזיר את הילד לסלופסה, אתה יכול לשים את ההורות בצד כשאתה לבד ביחד. ותודה לך על זה. אחד הדברים הכי נחמדים שאני מכיר זה להחליף אנקדוטות קטנות על הילדים עם בעלי אחרי שהם הולכים לישון. הוא האדם האחר היחיד בעולם כולו שהוא גם הורה של אותם ילדים, והאדם האחד שאני יכול להניח מוצא אותם מרתקים כמוני.
קרא גם: הילדים אוהבים שאתה מצטרף למשחק
האם אנחנו צריכים לשים את זה בצד כשאנחנו הולכים להיות מאהבים באמת? למצוא בחזרה את מי שהיינו? זה לא הגיוני.
דבר נוסף שאני לא יכול לשלוט בו
אז על מה כל המומחים מתעסקים? ובכן, אני מניח שיש סיכון מסוים שהתפקיד ההורי יכול להפוך לכל כך כל כך עד כדי כך שהוא משתלט איכשהו על מערכת היחסים כמו טפיל מרושע ומוחק את כל מה שהיה לפניו. זה יכול להיות שלכן ולבן הזוג שלך כבר אין שום דבר משותף מעבר להורות, ולכן לקשר אין ערך מהותי. זה לא בריא לילד או לעצמך אם אתה נקלט לגמרי בקיומם, בלי לחשוב על עצמך.
אני שומע את העצות לגבי טיפול עצמי, תחביבים, דייטים וחופשות, ואני מבין מאיפה זה מגיע. אבל אז אני כועס ומתעצבן ומתחשק לי לצעוק בחזרה:אין לי זמן! אני מבין שזה חכם, אבל אין לי זמן!
לפיכך, זה יהיה עוד דבר שאני לא יכול לעשות ולשלוט בו. אני מניח שכאן נכנסת הנקודה שלי. אם יש לכם גישה לבייביסיטר ואתם כמהים לזמן לבד עם בן הזוג בחוץ, קדימה, תנו את ליל הדייטים בראש סדר העדיפויות. אבל אם, כמוני, לא ממש בא לכם לצאת לדייט, אין לכם אפשרויות שמרטפות ובעיקר רוצים להתמוטט על הספה בסוף היום, גם זה בסדר גמור.
קרא גם:האם הילד בוכה כשאתה עוזב? תעשה את זה!
אל תדחה את לילות נטפליקס
להסתובב עם מצפון אשם כי אתם לא עובדים על למצוא את הדרך חזרה אחד לשני זה חסר טעם. בכל מקרה, אם אתה בעצם מרוצה ממצב הדברים. עייף, המום, אבל בסך הכל מרוצה. אל תתקן משהו שלא נשבר, ואל תדחה את הלילות שלך בנטפליקס כי המומחים אומרים שכדאי לך לצאת לדייט.
