הילדים אוהבים שאתה מצטרף למשחק

בית ספר להורות: לחזק את הקשר

הילדים אוהבים שאתה מצטרף למשחק

אתה חושב שאתה לא יכול לסבול לשחק עם הילדים? אולי אתה משחק יותר ממה שאתה חושב.

לעתים קרובות מעט מזלזלים בהיותו עם הילד במשחק, ולא תמיד אנו ההורים חושבים שיש לנו תפקיד כה חשוב במשחקו של הילד. אבל יש שתי סיבות טובות מאוד לחשוב הפוך. כשאתה משחק עם הילד, אתה עוזר לו לפתח כישורי משחק, ואתה גורם לו לרצות לחקור את העולם הלאה. שנית, משחק משותף בינך לבין ילדך יחזק את הקשר ביניכם. המשחק הוא פשוט הזדמנות פז עבורך לחזק את הקשר בינך לבין הילד. זה, במובן מסוים, זמן בונוס - שבו כל הזמן שאתה מבלה משתלם בצורה של קשר חזק יותר ביניכם. זה שתשקיעו חלק מזמנכם (תשקיעו עבודות בית, טלפון נייד, עיתון וכו') ותבלו אותו יחד עם הילד במשחק לעולם לא תהיה "בזבוז" זמן - תקבלו אותו בחזרה בצורה של טוב יותר. מערכת היחסים בינך לבין הילד שלך.

קרא גם: 10 טיפים לגידול ילדים טוב

משתמש בזיקה כדי לחקור

את הביטחון שהילד מפתח דרך ההתקשרות אליך, הילד משתמש בו כדי להעז להתרחק ממך ולחקור את העולם. אבל הילד צריך מכם אישור קבוע שאתם דואגים לו, עוזרים לו ורואים אותו במשחק. לכן הילד יביט בך בזמן משחק, או יחזור אליך ויגע בך, כדי שיקבל מעט ביטחון ויוכל להמשיך ולחקור. הילד ירצה גם אתכם במשחק, ובמיוחד בשלוש השנים הראשונות, אנחנו לרוב שותפים חשובים למשחק עבור ילדינו. הילד יצטרך שתשתלב ישירות במשחק במידה פחותה ככל שהוא יתבגר וישחק טוב עם בני גילו, אם כי הוא עדיין יאהב שאתה מצטרף למשחק מדי פעם, שימו לב.

אתה "משחק" יותר ממה שאתה חושב

אנו ההורים מרגישים לעיתים קרובות שיש לנו מעט מדי זמן לשחק עם הילד. אבל אז עלינו לזכור שמשחק הוא כולו חקר מהנה של העולם, וכנראה שאתם עושים הרבה ביחד שאולי לא תחשבו עליהם כעל משחק. אולי אתה אוהב לדבר עם ילדך בן השלוש באוטו על העולם בדרך הביתה מהגן, או לקרוא ספר לילדך בן החמש כל ערב? יש לך ילד בן שמונה ששואל אותך שאלות על החיים כל הזמן? אם נחשוב בצורה רחבה על מה זה משחק, נוכל להקדיש פחות זמן לדאגה שאיננו יכולים לסבול משחק זה או אחר, אלא להתמקד במה שאנו טובים בו, ולהציע זאת לילד.

מתפקיד ראשי לתפקיד תומך

אנחנו ההורים הרבה פעמים לא שיחקנו ב"משחק ילדים" מאז שהיינו ילדים בעצמנו, ואז היינו שמחים להחליט בעצמנו את רוב הדברים במשחק. אבל עכשיו, כשאנחנו מבוגרים ונהיה מעורבים כשותפים במשחק, זה לא מתפקידנו להחליט. עכשיו זה לא המשחק עצמו שהכי חשוב לנו, אלא שהילד שלנו יצליח במשחק. זה אומר שהתפקיד שלנו עכשיו הוא לראות מה הילד אוהב לשחק, מה הוא לוקח יוזמה לעשות ולעקוב אחר איך הוא חושב ומשחק את המשחק. עכשיו אנחנו מישהו שתומך, משתתף, עוזר ומעודד את הילד במשחק כדי שהילד יוכל להיות במרכז המשחק, כמו שאנחנו עצמנו היינו פעם. אבל איך נוכל לתמוך בילד בצורה הטובה ביותר במשחק?

קרא גם:כך אתה מלמד את ילדך מיומנויות חברתיות

כלל 1: תן לילד שמחה

הילד יזדקק מכם להפגין באופן קבוע שמחה והנאה בתגליותיו ובהישגיו במשחק. זה יכול להיות הילד בן השנה שמצליח לזרוק כדור, הילד בן השלוש שהצליח סוף סוף להשחיל את השמלה על הבובה, או הילד בן השבע שהצליח להכין פירה לבדו. במטבח. העובדה שאתה מסתכל על הילד ומגלה שמחה תהיה בדיוק מה שהילד צריך כדי להמשיך לשחק ולגלות את העולם. אמירות כגון: "וואו, הציור הזה היה כל כך נחמד!" עשוי להיות בדיוק מה שנותן לילדכם את הרצון להמשיך ללמוד בחיים, ושגורם לו להצליח בבית הספר ובהמשך בלימודים ובעבודה.

כלל 2: תן לילד עזרה

הילד יצטרך שתעזרו לו, גם כדי להתחיל במשחק וגם כדי להיות במשחק אם הוא נתקל במכשול. יכול להיות שהוא לא כל כך מבין איך לחבר את הבלוקים, או שהוא מנסה לחדד עיפרון בלי לעשות את זה נכון. התפקיד שלנו כהורים הוא אם כן לעזור לילד מספיק כדי שיוכל לעשות את השאר בעצמו - למשל להפוך את הבלוק לילד כדי שיוכל להרכיב אותו בעצמו, או להתחיל לחדד קצת את העיפרון לפני שאנחנו נותנים אותו. לילד ככה שאנחנו מדגמנים לילד איך זה צריך להיעשות. מתן עזרה לילד במשחק משמעו גם עזרה בפתרון קונפליקטים המתעוררים בין הילדים כשאתם שומעים שהם לא מסוגלים לפתור אותם בעצמם.

אתה נותן השראה לילד שלך

זכרו שאתם גם השראה חשובה לילד במשחק, דברים שאתם מגלים בהם עניין או הופכים פעילים בהם, הילד ירצה גם באופן טבעי לחקור. לדוגמא, הייתה לי תקופה של טיטאניק עכשיו עם הבנים שלי, שבה הסתכלנו ביחד על תמונות של הסירה, ואז הם רצו לבנות אותה עם דופלו, ואז לבדוק אותה באמבטיה (בניגוד לסירה המקורית , זה צף ).

קרא גם: האם אתה כועס כשאתה צריך לנחם?

הילד שלי לא רוצה לשחק

ילדים נולדים עם אינסטינקט חזק לחקר, וכל עוד הילד מרגיש בטוח, זה יופעל והילד ישחק. אם הילד לא משחק, בדרך כלל יש לו צורך רגשי או פיזי שהוא צריך את עזרתכם כדי לענות עליו. אולי זה עייף, רעב, עצוב, עצבני או בודד, למשל? זה אומר שאי אפשר "להכריח" את הילד לשחק אם זה לא בסדר, כנראה יש הרבה שחוו את זה. תחילה עליך לדאוג לצרכים האחרים של הילד. כשהילד ירגיש שוב בסדר, אינסטינקט המשחק יידלק מעצמו.

חלק מהילדים גם רגישים וזהירים יותר במשחק מילדים אחרים, וזקוקים ליותר תמיכה ממך כדי להיות במשחק. לעתים קרובות זה יכול להיות אתגר לא קטן עבור הסבלנות שלנו, ועלינו לשים את התוכניות שלנו בצד ולתת יותר מזמננו לילד. ילדים זהירים צריכים שתקבלו את זה שהם צריכים יותר זמן כדי למצוא ביטחון במשחק, ולא תנסו לדחוף אותם לעצמאות. זה יכול להגביר את חוסר הביטחון של הילד ובכך להשפיע הפוך ממה שאתה מנסה להשיג.