קריאייטיב בזמן קורונה:

כשהגן נסגר, נפתח בפני האדי עולם חדש. ואז האיש טרונד קיבל רעיון

האדי נג'י נאלצה להמציא משהו מהנה לעשות עם בתה מריה כשהגן נסגר. יחד הם השתחררו עם דבק, קרטון, צבע והמון דמיון, והפכו את הסלון לסדנת כאוס.

כשהמגיפה פגעה בנורבגיה במרץ 2020 והכל נסגר, חיי היומיום התהפכו עבור משפחות רבות עם ילדים צעירים.

אחת מהן הייתה האדי נג'י, בעלה טרונד גיסקה ובתה מריה, בת ארבע באותה תקופה.

מצא את הדבר שלו

- הגן נסגר ופתאום מריה הייתה בבית במשרה מלאה. חשבנו, כמו רבים אחרים: מה עלינו להמציא שלדעתנו זה כיף, והילד חושב שזה כיף? יש גבול לכמה אנחנו המבוגרים יכולים לסבול מישיבה על הרצפה ומשחק תפקידים. לפחות אני לא יכול לסבול את זה הרבה, אומר האדי וממשיך:

- אצלנו, חלוקת האחריות הייתה שטרונד הוציא את מריה כמה פעמים ביום, לימד אותה לרכוב על אופניים וכאלה, בזמן שאני עשיתי את הדברים הפנימיים. מהר מאוד הגעתי לצעצוע החדש שלנו; לתת לדמיון להשתולל וליצור דמויות מקופסאות קרטון, גלילי טואלט, קופסאות פח וכל מה שהיה לנו בסביבה.

האדי נג'י

  • זמר, כותב שירים, כותב, עיתונאי
  • 41 שנים
  • נשוי לטרון גיסקה (54)
  • אמה של מרי (5)
  • הוציא שלושה תקליטים, ושיחק במחזות זמר בקולנוע ובבמה
  • הייתה מגישה במספר תוכניות ב-NRK, וזכתה בגולרוטן למגישת הטובה ביותר בשנת 2011
  • עדכני עם הספר "101 דברים להכין ביחד עם ילדים", Kagge Forlag, 2020

האדי הצטלמה עם סדינים ריקים ועפרונות צבעוניים נחשבים, במובן כפול.

- לא היה לי רקע לזה בכלל. מעולם לא עשיתי את זה לפני כן, אבל חשבתי שזה כיף מיד. נדיר שאתה משחק עם ילדים וחושב שזה ממש כיף, לפחות זה תקף לגביי. אבל למזלי יש הרבה דרכים להיות הורים על, וכאן מצאתי את הדבר שלי, היא אומרת.

קרא גם: לין סקאובר על הפרידה

- חייב לסבול שיהיה בלגן וכאוס

האדי רכשה כמה עזרים חשובים עם אפקט שרביט בלתי מוגבל עבור הפרויקט המדובר.

– צבע אקרילי, דבק תחביב וסכין טפטים. ואקדח דבק ב-49 NOK. אקדח הדבק גורם להכל ללכת מהר, ואתה לא צריך לחכות לייבוש הדבק. ולא פחות חשוב, בד שעווה לשפוך עליו. אבל אתה צריך להשלים עם הרבה בלגן וכאוס. אנחנו גרים בדירה קטנה, אז כשאנחנו מייצרים דברים כל הסלון הופך לסדנת תחביב, היא אומרת.

אני פוגש את האדי בבית בסלון הדירה באמצע אוסלו. כלומר, האדי עליזה יושבת בסלון שלה ומדברת אל ה-PC, אני מדברת אל שלי, ואנחנו רואים אחד את השני על המסך, נקודת המפגש החדשה בעידן הקורונה.

זה נראה מסודר בסלון, עד כמה שאני יכול לראות.

- הטריק שלי הוא שיש לי קופסה עם כל מה שאני צריך כדי שנוכל להכין את הדברים שאנחנו מצאנו. הקופסה נמצאת על המדף העליון בסלון ומוכנה לשימוש אחת-שתיים-שלוש. אבל תמיד אפשר לדעת שחי כאן ילד. בין היתר, הדבקנו ריבועים על רצפת הסלון עם סרט סימון כזה, לקפוץ עליהם גן עדן. אני מקווה שקל להסיר אותו פעם אחת, אומרת האדי, בלי שזה בדיוק נראה להדאיג אותה.

מציאת חומרים ביער

רעיון התחביב החדש שלה זינק מההתחלה. חפצי דמיון נחתכו, הודבקו ונצבעו, על הרצפה או על שולחן הסלון.

- יכולתי לראות קופסת קרטון ריקה, אבל מריה ראתה משהו אחר לגמרי. "אתה לא רואה שזאת מפלצת, ויש לה חוט מאחוריה, אז היא יכולה לחרבן את מה שיש לה בפנים", בא ממנה. ילדים יכולים לראות את החיים ברוב הדברים סביבם וזה רק עניין של לתת להם להיסחף. כמו כשעשינו בית בובות וקופסת החוט הדנטאלית הריקה הפכה לבור המים באסלה, אומרת האדי.

לא היה צורך להסתפק במציאת חומרי בניין בבית. מאז מרץ אשתקד, איש לא חזר הביתה בידיים ריקות לאחר טיול ביער.

- קונוסים, אבנים, ענפים, ערמונים; אספנו איתנו את כל מה שנראה מרגש, ונתנו לו חיים חדשים עם דבק וצבע, היא ממשיכה.

טרונד קיבל את הרעיון

אבא טרונד צפה מהצד וחשב שהמשחק עבר טוב מאוד.

- לא עבר יותר מחודש עד שהוא הציע לי להכין ספר על הכנת דברים מהנים עם ילדים. "אלוהים אדירים, יש לך כל כך הרבה רעיונות, אתה חייב להשוויץ בהם", אמר. פרסמתי כמה ספרים בעבר, גם ספרי ילדים, אבל זה?, היא אומרת.

אבל טרונד המשיך הלאה, ובסוף האדי יצר קשר עם מו"ל, שהצית את הרעיון.

- דיברנו על כמה דברים אני צריכה להכין, והגענו ל-101, היא אומרת.

הפרויקט קיבל מימד נוסף מאז התחיל בתקופה שהכל נסגר.

- במקביל למריה ואני נהנינו ביחד, יצרתי עבודה חדשה לחצי השנה הקרובה, היא מספרת.

101 דכדוך, קופסאות פח וכל מיני מוזרויות, הפכו למשקפת כוכבים, כסף משחק, עוגות קרטון ועוד 98 דברים.

הדברים צולמו, האדי כתבה עבורם מדריכים ראויים, והכל נאסף בין שני קלסרים. הספר נקרא בפשטות "101 דברים להכין ביחד עם ילדים".

- הרעיון שלי עם הספר היה שאנשים לא בהכרח צריכים לעשות את הדברים שעשינו, אלא באותה קלות להשתמש בדמיון שלהם כדי להמציא דברים משלהם. זה חצי מהכיף, לתת לילדים, ואולי גם למבוגרים, לשחרר את היצירתיות שלהם, לתת לרעיונות לרדת החוצה, אומר האדי.

התחביב החדש לא פסק עם הוצאת ספרים.

- הדבקנו הרבה דברים מוזרים בחצי השנה האחרונה. פרסמתי חלק ממנו בחשבון האינסטגרם שלי, בשם Barehaddy, להנאתכם ולהשראה.

קרא גם:פעילות פנימית מהנה לילדים

KAOS:קצת בלגן על השולחן הוא חלק מזה כשאתה בפינת היצירה. התמונה לקוחה מהספר "101 דברים להכין ביחד עם ילדים".תַצלוּם:מרטה כריסטנסן

- כיף ללמוד תוך כדי הכנת דברים

כמה מהדברים שהם הכינו הם חינוכיים, גם לצעירים וגם למבוגרים.

כמו, למשל, ה- Årshjulet, דיסק מסתובב תלת-שכבתי המחולק לעונות, חודשים וימים בשבוע, עם עיטורים תואמים. וצלחת הקרטון שהפכה לכל מערכת השמש שלנו, שהיא מדע הטבע שעף גבוה.

לקחתי דגימה אקראית ושאלתי את האדי איזה כוכב לכת הכי קרוב לשמש שלנו. היא חשבה קצת וענתה נכון: מרקורי. לא כולם יודעים את זה, אבל זה עוזר ליצור פינה קטנה מהיקום על קרטון בצבעים חגיגיים.

- כיף ללמוד תוך כדי יצירת דברים בלי שזה יהיה למידה מאולצת. הכנו גם את 12 המזלות ותלינו אותם על התקרה מעל המיטה של ​​מריה, בדיוק כפי שהם בשמים. אחר כך נוכל לשכב במיטה, להביט בשמיים זרועי הכוכבים שלנו ולקרוא על מזלות. זה גם קצת מפחיד וגם מרגש, היא אומרת.

עוד דמות מצחיקה חסרת שליטה בספר נקראת הגוף שלי, איש קרטון עדין שהאיברים הפנימיים שלו מחוץ לגופו.

מה שנראה בהתחלה כמו תלתל הוא המוח, ובהמשך הגוף הכל בסדר: לב, כבד, כלי דם, ושט וקנה הנשימה, קיבה, מעי גס ומעי דק ועוד.

יש אפילו מקום לחינוך מיני, כשבטן ושתי שחלות יפות מחכות לזהתאי זרע חייבים להגיע במהירות מרוצים וליצור ילד, אם לצטט את הספר.

- זה מאוד חינוכי והיינו צריכים לדפוק את המוח שלנו כדי למצוא את הדברים הנכונים. זוג ישן של גרביונים חומים הפך גם למעי הגס וגם למעי דק, אומר האדי.

פתרונות יצירתיים

האדי גם מדברת על פרויקטים נוספים הכלולים בספר, כולל אמנות קצף ובריכת ברווזים מסוגננת באמת.

- היה לנו כיף גדול עם פרויקט אומנות הקצף. השתמשנו בקצף הגילוח לטרון, אותו ערבבנו עם צבעי מאכל ושפכנו לבקבוקי קטשופ ודבק ריקים. ואז קיבלנו צבע רך שעשה דמויות יפות מאוד. צבע קצף מתאים גם להכנת כרטיסי יום הולדת, מייעצת האדי.

בריכת הברווזים מורכבת מאגם שעושה חשק לקפוץ לתוכו, וממשפחה של ברווזים כל כך חמודים שאפשר לאכול אותם.

- האתגר הראשון היה לייצר מים. הפתרון היה דכדוך, מים ודבק. המסנו את הבובות במים, זה היה ממש דביק. הכנו את הקצוות של כמה שקדים עם הקליפה, הם נשארו בקערת האגוזים אחרי חג המולד. עבור הראשים בקצוות השתמשנו באבני מורל, ולאחר מכן ציור סבלני. אספנו את האבנים מסביב לאגם בדרך הביתה מהגן, מסבירה האדי.

אסור לזרוק שום דבר

כמובן שיהיו כמה אתגרים כשהמשפחה הפכה ליצרנית כל כך מונעת של דברים.

- בקושי מותר לי לזרוק כלום. מריה חושבת שאפשר להכין משהו מכל דבר, והדוכן מלא בדברים שכבר הכנו, היא אומרת.

אני תוהה אם כל הדחף הזה ליצור בהאדי נובע מילדותה?

יש לה גם אחות יצירתית, המאיירת ליסה אסאיטו, שגם תרמה רישומים לספר, הן פרצופים והן שרבוטים, כדי לעורר השראה לצעירים ולמבוגרים.

- ציירנו ושיחקנו הרבה, ואמא מאוד יצירתית וטובה עם ילדים. אני זוכרת שאמא שלי קראה לנו כל יום, בזמן שאנחנו שוכבים על הרצפה ומציירים, מספרת האדי.

למרות שיחסי האם והבת של האדי ומריה נראים מאוד אידיליים בתמונות בספר, האדי רואה את עצמה כאם ממוצעת למדי.

- להיות אמא זה נפלא, אבל זה גם מעייף. כיף לנו ביחד, אבל היא גם משגעת אותי כל יום, היא מודה.

קרא גם (+):ציפינו לילד חולה קשה. ואז הגיעה הודעת ההלם מבעלי

כתיבת מספר ספרים

המדינה לאט לאט נפתחת שוב וחיי היומיום יכולים להיות כפי שהיו בעבר. האדי לקחה על עצמה משימות חדשות בנוסף להיותה אמא.

- אני כותב ספר לילדים ולצעירים שיראה אור בסתיו. זה על ידידות ואומץ, ועל ריקוד. הספר נקרא "ריקוד", היא אומרת.

זוהי צורת אמנות שהיא מכירה מניסיון. האדי גם רקדה וגם שרה על הבמה בכמה הפקות, ויכול להיות שלא ראינו ולא שמענו אותה בפעם האחרונה.

- מחזות זמר הם קשים להפליא, אתה צריך להיות מאומן כמו ספורטאי מוביל כדי לעמוד בהופעות רבות. אבל אני רוצה לעשות את זה שוב, היא אומרת.

- קורה משהו בחזית הזו?

– כן, אבל אני לא יכולה לספר לך על זה, היא אומרת בערמומיות.

אבל קודם יש ספר אחר.

- אני עובדת על ספר ילדים שיראה אור בשנה הבאה, אבל על מה מדובר הוא סוד, היא אומרת וממשיכה:

- אני גם משחק עם כמה רעיונות לספרים שבהם אני צריך לצאת לפגוש אנשים, אבל זה לא היה כל כך קל בשנה האחרונה.

- שנה להתבוננות

לעומת זאת, היא פגשה משפחה גרעינית קטנה משלה יותר מאי פעם במהלך המגיפה.

- חשבתי שיהיו יותר גירושים כשאנשים ייאלצו להיות כל כך קרובים זה לזה, אבל אז היו פחות. מבחינתי זו הייתה שנה של הרהורים. גיליתי שאני רוצה להיות יותר עם המשפחה שלי. יותר עם מריה וטרונד, יותר עם אמי ואבי, והאחים שלי, אומרת האדי.

התוכנית החשובה ביותר שלה לעתיד היא ברורה, ולא סוד:

- אני לא רוצה לעבוד בדיוק כמו שעשיתי קודם, אני מעדיפה ליהנות יותר עם האנשים שאני אוהבת, היא מסכמת.