- קיבלתי הערות שאני בהחלט שונא ילדים, כי אין לי רצון לקבל משלי

עיקור אצל נשים

- קיבלתי הערות שאני בהחלט שונא ילדים, כי אין לי רצון לקבל משלי

עבור האן (26), איכות החיים עלתה לאחר שבקשתה לעיקור אושרה לפני קצת יותר משנה. היא אסירת תודה על התמיכה שקיבלה, ונותנת להערות המכוערות להקפיץ אותה.

- מאז שהייתי בן 14, אני יודע שאני לא רוצה ילדים משלי, אבל מאז 2017 ברור שזה לא אפשרי גם מאז שעברתי השתלת ריאה, אומרת האן מרטין ג'נסן (26), המתגורר באיידסוואג שבמור אוג רומסדאל.

היא נגועה במחלה סיסטיק פיברוזיס, מחלה שפוגעת בעיקר בבלוטות המייצרות ריר בגוף והופכת את הריר שנוצר לקשיח מאוד.

זה משפיע הכי קשה על הריאות, והאבחנה השפיעה על האן לאורך כל חייה.

- עוד הייתי מאוד פעיל בילדותי, שיחקתי הרבה כדורגל והיה לי טוב עם התרופות שלי. עם זאת, כל האשפוזים והביקורים בבית החולים הפכו אותי למבוגר בגיל צעיר, ואני מרגישה שבהרבה מובנים פספסתי את היותי ילדה, היא אומרת בכנות.

האן מתארת ​​כיצד לפני חמש שנים הייתה לה מעין תגובת צער כאשר במכתבו של הרופא נכתב בשחור-לבן שהיא לא תוכל להביא ילדים לעולם לאחר ההשתלה, אך מכיוון שזה היה משהו שהיא כל כך מוכנה לשמוע, היא לא עשתה זאת. להתאבל לאורך זמן.

- אם הייתי מחליטה להביא ילד לעולם לפני השתלת הריאה, היה סיכון שהילד יקבל סיסטיק פיברוזיס בדיוק כמוני, ולא הייתי מאחל לאף אחד את המחלה הנוראה הזו. במקרה של הריון לאחר ההשתלה, הייתה סכנה גדולה שגם הילד וגם אני היינו מאבדים את חיינו.

הלך מכה אחר מכה

כשהאנה החליטה לבדוק לראשונה אפשרות של עיקור בשנה החדשה ב-2021, הדברים הלכו מרע לגרוע: רופא המשפחה הפנה אותה לרופא נשים, ולאחר מספר חודשים בלבד היא קבעה תור במרפאת החוץ הגינקולוגית. .

- זה היה תהליך די מהיר וקל, ואני חושב שהרבה מהסיבות לכך הייתה בגלל שהייתה לי בעיקר סיבה רפואית לעיקור. אני לא יודעת באיזו התנגדות הייתי נתקלת אלמלא האבחנה שלי, אבל כנראה שזה היה קשה יותר, אומרת האן.

- קיבלתי מספר שאלות האם אני בטוח לחלוטין שזה משהו שאני רוצה, והרגשתי קצת שאני צריך "להצדיק" את הבחירה שעשיתי. קוביד התכוון שהניתוח היה צריך לחכות זמן מה, וברור שזה היה משעמם, אבל ידעתי שבסופו של דבר זה יהיה שווה את זה, היא מוסיפה.

לביצוע הניתוח הזה הייתה משמעות רבה עבור בן ה-26 מבחינת הגברת איכות חייו. לא פחות מכך, כעת היא לא צריכה לדאוג כל חודש על כניסה להריון במקרה.

- הווסת שלי כבר מזמן מאוד לא סדירה. כשהיא לא הגיעה כמצופה, נכנסתי לפאניקה שהייתי צריכה להיכנס להריון כנגד הסיכויים, למרות שאני משתמשת באמצעי מניעה.

- עכשיו זה כאילו הוסר מעל כתפי נטל הן פיזית והן נפשית. אני עדיין משתמשת בהתקן תוך רחמי הורמונלי כדי לווסת את המחזור שלי, כי זה תמיד היה כואב, אבל עכשיו אני די בטוחה, כביכול, מחייכת האן.

קרא גם: "כל" הנשים חוו את זה, אבל איפה עובר הגבול בין כאב נורמלי ובלתי מזיק למחלה?

נפגש עם דעות קדומות

כשהאנה שיתפה את מה שהיא עומדת לעבור ברשתות החברתיות לפני הניתוח, התגובות לא איחרו לבוא. בעוד שרבים הראו תמיכה והריעו לה, אחרים הבהירו שזה הדבר הכי מטופש שהיא עשתה אי פעם ושהמעשה הוא אנוכי ביותר.

חלקם היו ממש מגעילים אליי. אפילו קיבלתי הערות שאני חייבת לשנוא ילדים כי אין לי חשק להיות משלי, וזה הכי רחוק מהאמת שאפשר, אומרת האן בדיכאון ומוסיפה:

- יחד עם זאת, פשוט נאלצתי לצחוק כשקראתי את ההודעות האלה: אלה היו מאנשים שמעולם לא דיברו איתי, לא ידעו דבר על המצב שלי ולמה עשיתי את הבחירה שעשיתי.

למרבה המזל, היא גם זכתה לתמיכה רבה, ומאמינה שבעצם הכל עוסק בכיבוד רצונות ובחירות החיים השונות של זו.

- שמחתי מאוד בשם חברות שרצו ילדים וחוות הריון, ועכשיו אותן חברות שמחו בשמי שיאפשרו לי להיעדר מרצון. כשהכל מסתכם, זה בעיקר אנשים מבוגרים שהיו שליליים, בעוד הצעירים היו הרבה יותר חיוביים לגבי הניתוח שלי, אומרת האן.

יש לה את החלומות שלה לעתיד ברורים, והיא רואה בעיני רוחה חווה קטנה עם מקום להרבה מאוד חיות.

- בעלי חיים תמיד היו חלק גדול מהחיים שלי, וההורים שלי הסתפקו בכך של"נכדים" היחידים שהם יקבלו ממני יש ארבע רגליים ופרווה, צוחקת האן.

- אני גם חולם להיות בית סעד כשהדברים יהפכו ליציבים יותר בחיי. כילדה, בעצמי הייתה לי משפחת סעד, והמשפחה הזו עדיין חשובה עבורי הרבה מאוד. אני רוצה להיות מסוגל להעביר את הביטחון הזה לילד שזקוק לו.