להגיד כן או לא לילדים?
"מותר להגיד לא לילדים במצפון נקי"
אם אנחנו ההורים תמיד אומרים כן כשאנחנו באמת מתכוונים לא, קל לנו בסופו של דבר להתפוצץ.
בעלת ניסיון של למעלה מ-20 שנה מהמשתלה. לומדים להיות מטפלי EQ. נהג "התלתל הלב"
זהו פוסט ויכוח המייצג את דעותיו של הכותב. הפוסט פורסם לראשונה בהעיתון ברגן, אך משוכפל ברשות.
התפקיד ההורי השתנה עם הזמן. בעבר, היה נהוג להורים אוטוריטריים ילדים צייתנים.
כיום ישנה התמקדות רבה בתפקיד ההורי ותפיסת הילדים השתנתה. הורים רבים מאוד מעודכנים וקוראים הרבה על גידול ילדים. השילוב של זה אומר שיכול להיות לנו קשה להציב גבולות לילדים שלנו.
יכולה להיות התמקדות רבה בהבנה ובראיית נקודת המבט של הילד, מה שיכול לבוא על חשבון הגבולות שלנו.
גם אנחנו המבוגרים צריכים לדעת את הגבולות והצרכים שלנו. אם אתה עייף וילדך שואל אם אתה יכול לרכוב על אופניים, זה בסדר גמור להגיד לא. "אני קצת עייף עכשיו, אז אני רוצה לשתות כוס קפה ולהירגע קצת".
מותר להגיד לא במצפון נקי.
לומדים הרבה מהצבת גבולות
הורים רבים עשויים להתקשות לאכזב את ילדיהם. אבל זה לא מסוכן להתאכזב או להתעצבן, וילדים צריכים לחוות שהם לא תמיד מקבלים את מה שהם רוצים. אם אנחנו ההורים תמיד אומרים כן כשאנחנו באמת מתכוונים לא, קל לנו בסופו של דבר להתפוצץ.
כשאנחנו טובים בהצבת גבולות לעצמנו, אנחנו מקבלים יותר עודפים ואיזון בחיינו.
הרבה יותר טוב שלילדים יהיו הורים שדואגים לעצמם ואומרים לא, מאשר הורים מותשים שאומרים כן לכל מה שהם באמת לא יכולים לסבול או רוצים.
ילדים לומדים הרבה מאיתנו המבוגרים אומרים לא ומציבים גבולות. כשאנחנו ברורים ואומרים לא למה שאנחנו לא רוצים, ילדים לומדים שזה בסדר שהם עושים את אותו הדבר. בנוסף, גבולות יוצרים עבור ילדינו יכולת חיזוי וביטחון. הם יודעים מה צפוי והם לומדים לדעת מי אתה.
ילדים צריכים גם ללמוד שלאנשים אחרים יש רצונות וצרכים. אם הם לא ילמדו זאת, עלול להיות להם קשה ליצור מערכות יחסים טובות בחייהם. מעטים האנשים שזה כיף להיות עם אנשים שחושבים רק על עצמם.
הצבת גבולות בצורה טובה יכולה להיות מאתגרת עבורנו ההורים. הרגשות שלנו יכולים בקלות להשתלט עלינו, משהו שאנו מזהים היטב.
קרא גם (+): - אהבתם שנוזפים לכם מול שאר בני המשפחה?
תראה שאתה מאושר!
אם אתה אוסף צעיר מיילל שלא רוצה לחזור הביתה מהגן, זה יכול להיות לא נוח. אולי אתה מפחד שזה ייראה כאילו אין לך שליטה על הילד שלך, או שאחרים יחשבו שאתה הורה רע.
אז חלקם עשויים לכעוס מדי ולהציב גבולות כי הם רוצים לנצח את הילד ולהראות שהם בשליטה. בעוד הורים אחרים הופכים שאננים ומבלים 20 דקות ביציאה מהתינוקייה. הם שואלים יותר מדי שאלות ומוותרים על כל אחריות מנהיגותית לילד. "שנלך הביתה עכשיו? אתה רוצה ללבוש את הז'קט הזה? לא רוצה לנעול נעליים? מה אתה רוצה לארוחת ערב?"
הדבר הטוב ביותר שהורים יכולים לעשות כשהם אוספים את הילד הוא להראות בכל ליבם שהם שמחים לראות את הילד. אל תשאלו את הילד אם הוא רוצה ללכת הביתה. הימנע מלשאול את הילד שאלות שהם לא באמת יכולים לבחור. במקום זאת, תגיד להם שאתה הולך עכשיו הביתה. אם הילד עצוב או כועס, הכירו בתחושה, אך החליטו מה יקרה.
אם הילד עדיין לא רוצה ומתעצבן, אז אתה בהחלט יכול לשאת איתך צעיר צורח ובו בזמן להיות מבוגר בטוח ומעריך.
מבוגרים בטוחים
אתה יכול לתאר במילים את רגשותיו של הילד. "אני רואה שאתה כועס ואני מבין שאתה לא רוצה, אבל עכשיו אני רוצה ללכת הביתה." כשלילדים יש רגשות חזקים, זה בטוח עם מבוגרים ברורים שיכולים לעמוד בכאוס, ולהציב גבולות באדיבות ובהבנה.
כמו שיש לנו המבוגרים גבולות, גם לילדים יש את הגבולות האישיים שלהם שעלינו לקחת בחשבון. אם נכריח סוודר צמר מתחת לחליפה על ילד בן ארבע שמתעקש שיהיה לו חם, אז אנחנו חוצים את גבולות הילד.
כך גם אם אנחנו דוחפים ילדים לאכול או לחבק אחרים כשלא מתחשק להם. כשאנחנו מכבדים את הגבולות האישיים של ילדים, הם לומדים משהו מאוד חשוב, כלומר שמועיל להציב גבול, מקשיבים לי.
רבים מההורים של היום פגשו מבוגרים סמכותיים כשהיו ילדים, כך שכנראה יש רבים שלא רוצים להיות קפדניים כל כך עם ילדיהם. אז קל לסיים בקצה השני ולהיות מתירני מדי. חשוב שיהיו מבוגרים ברורים ושתוכלו להציב גבולות באהבה ובחום.