דרמה, זנות וקריצה. אנשים רבים מקשרים בריונות סמויה עם בנות.
אבל סקרים מראים שבנים עומדים מאחורי בריונות ישירה ועקיפה במידה רבה יותר מאשר בנות.
- מחקרים כמותיים רבים מראים שלבנים יש ייצוג יתר בהשוואה לבנות כאשר מדווחים על בריונות. לרוב הם עומדים מאחורי הבריונות הישירה, הכוללת אלימות, זריקת חרא והערות שליליות, אבל גם בריונות עקיפה, שהיא צורה נסתרת יותר של בריונות, אומרת החוקרת סלמה תרז לינג ב-Oslo Met.
בריונות ישירה ועקיפה
בריונות סמויה, או בריונות יחסית, כפי שהיא מכונה גם, יכולה להיות למשל התעלמות, הערות אירוניות (כמו אמירת "מכנסיים מגניבים", כאשר בעצם מתכוונים להיפך), הדרה ושליחת מבטים מכוערים. זוהי צורה עקיפה של בריונות שיכולה להיות קשה לאחרים לראות.
לדוגמה, חוקר בריונות אולוויוס מגלה במחקר כמותי גדול משנת 2010 שבנים במידה רבה יותר מאשר בנות גם מתרגלים וגם נחשפים לצורות עקיפות או יחסיות של בריונות כמו הדרה והפצת שמועות. זאת בניגוד למה שאנשים רבים חושבים ומאמינים לגבי מגדר ובריונות.
מחקר איכותי מבתי ספר נורבגיים מאתגר גם את הדימוי שבנים אינם מעורבים בבריונות עקיפה ויחסית.
במשך שלושה שבועות בכל פעם, ישבו לינג ועמיתתה אינגון מארי אריקסן ליד שולחנות נפרדים בכיתות נפרדות בארבעה בתי ספר נורבגיים שונים. הם התבוננו בסביבת הכיתה והם עקבו אחר התלמידים בהפסקה, הם דיברו איתם ושמעו אותם מדברים זה עם זה ועל זה. בנוסף, הם ראיינו מורים וצוותים נוספים ב-20 בתי ספר שבהם ביקרו.
קרא גם: האם אתה רואה את הבריון בתמונה הזו?
"גוטדרמה"
- חווינו שגם מורים וגם תלמידים מצד אחד דיברו הרבה על אתגרים הקשורים ל"דרמה של ילדות" ו"דברי ילדות", ואמרו לנו שהבנות היו יותר ערמומיות ורעות אחת לשנייה, אבל זה יותר קשה לגלות. זה גם הפך לנרטיב נפוץ, לאחר שמחקר, תקשורת, ספרים וסרטים הפכו יותר ויותר מודאגים בבריונות בקרב בנות, אומרת לינג.
- בעבר היית הכי מודע למכנסיים רטובים, קליקות גדולות שמכות לאחר בחצר בית הספר, מכות ואלימות פיזית, זריקת חרא ודחיפה, זה היה הדבר הכי קל לגלות, וזה סוג הבריונות של הבנים. מֵאָחוֹר.
היא גם מציינת שהשימוש במילים קשור למגדר. יש "דרמה של בנות", "כלבה", "בוהק" וכן הלאה.
- מילים כאלה מקושרות בדרך כלל לבנות. לא היינו משתמשים באותן מילים אילו היינו מתארים בעיות דומות בקרב בנים. אבל "לכלבה" זה רק להתנהג משוגע. לבנות אין את הזכות הבלעדית לזה. וכשאתה מדבר על בריונות נסתרת, אתה חושב לעתים קרובות על בנות. אבל גם מחקר כמותי וגם איכותני מראים שזה לא נכון, מדגישה לינג.
לפעמים הבנים עצמם פעילים בתככים בין הבנות. לינג קורא לזה "מלכי דרמה".
- ראינו דרך הביקורים שלנו בבית הספר שהרבה בנים חושבים שזה כיף ליזום ואז לצפות בתככים בין הבנות, מוסיפה החוקרת.
קרא גם:מתי כדאי לדבר עם הילדים על סקס?
לא רוצה לרכל
הפחד מלהיות "שקט" או "סניץ'" גבוה לרוב בקרב סטודנטים, בנות ובנים כאחד. זה יכול להיות גם קשה לדעת כי להיות נתון לבריונות וקבלת הודעות שאתה בתחתית הסולם קשורה לבושה רבה.
- במחקר האיכותני שלנו, לעומת זאת, הבריונות הסמויה אפילו יותר בלתי נראית בקרב הבנים. אחת הדרכים להבין זאת היא שיש נורמות, ציפיות ו"חוקים רגשיים" שונים הקשורים לבנים ולבנות.
זה עדיין נתפס כפחות גברי להראות שאדם פגיע ולבקש עזרה.
- אולי ההתמקדות המוגברת ב"בריונות של בנות" תרמה גם לכך שלבנות קל יותר למצוא את המילים לדבר על בריונות התייחסותית ועקיפה כשהיא מתרחשת, בעוד שמבוגרים רואים אותה ביתר קלות כשהיא מתרחשת בקרב בנות. בנוסף, כמעט צפוי שזה יקרה בין בנות, מסבירה לינג.
עקבו אחרי
לינג מעודד מבוגרים להתבונן, לשאול שאלות ישירות ולהיכנס לסיטואציות. ילדים וצעירים זקוקים לתשומת לב ולתמיכה של מבוגרים כאשר עליהם לברר על תהליכים ומערכות יחסים בקבוצות חברתיות. תרבות התלמידים מאופיינת לרוב בהיררכיות חברתיות, מיצוב וקליקות שיכולות לתרום להפעלת בריונות. אז חשוב שהמבוגרים יהיו קרובים ויטפלו בדברים מוקדם.
- חלק גדול מאוד מהתלמידים שחווים בריונות אומרים שהמבוגרים לא ידעו על כך, או שזה לא עזר לדבר.
היא גם מעודדת מורים לעבוד קשה עוד יותר כדי ליצור קשרים טובים בין כל תלמידי הכיתה.
- אמנם יש בבית הספר הרבה התמקדות בעבודה עם יחסים טובים בין מורים לתלמידים בודדים, אבל התמקדות מועטה על איך ליצור קשרים טובים בין תלמידי הכיתה. אנשים רבים משתמשים באמצעים כגון קבוצות משחקים או קבוצות חברים, אך זה לא מספיק. ראה כמה התמקדות יש בבניית צוות בחיי העבודה. יש לבנות את הסביבה בקבוצה בה התלמידים יבלו חלקים גדולים מהיום במשך שנים רבות. אין מתחרה לעבודה עם למידה, כי למידה טובה וסביבה חברתית טובה הולכים יד ביד, מסכמת לינג.
קרא גם:- בריונות שיטתית מחלחלת לכל דבר ומשאירה עקבות עמוקים
הבריונים לא מרושעים
הפסיכולוגית הדוויג מונטגומרי מזהה את הצהרותיו של לינג.
- כל הסקרים מראים שבנים גם מציקים יותר וגם מציקים יותר. בנים מחוספסים יותר מבנות, אבל גם רגישים יותר. בסך הכל, יש להן בעיות קצת יותר וכבדות יותר מהבנות לאורך כל החינוך שלהן, היא אומרת.
מונטגומרי, המתמחה בטיפול בילדים ומשפחתיים, מודאג מכך שהבריונות לא נובעת מרוע.
- ילדים הם מתחילים חברתיים ובמיוחד כשהם מגיעים לגיל 11-12 הם עושים מה שהם יכולים כדי שהעבודה הסוציאלית תעבוד. זה הפרויקט של הילדים, במיוחד בחטיבת הביניים, ליצור חברויות, למצוא את מקומם בקבוצה, וזה לא כל כך קל. הם יעשו דברים מטופשים, זה לא בא ממקום רע אצלם, אלא מהצורך החברתי שטמון בכולנו.
החבר'ה מתחילים מאוחר יותר
הבנות מקדימות את הבנים בהתפתחות, כך שרואים איתן בריונות והדרה מוקדם יותר. עם זאת, זה לא אומר שיש יותר מזה בקרב הבנות, אומר מונטגומרי.
- הבנים עומדים מאחורי הבנות, הם לא מוצאים את הקבוצה שלהם כשהם בני שמונה. ואז לוקח להם הרבה זמן לשחק כדורגל עם כל הבנים בכיתה. אבל שנתיים אחר כך החבר'ה שם. נתוני הבריונות מראים את אותו הדבר שנה אחר שנה. יש נתפס שיא בבריונות בכיתה ה'. ואז הבנות התחילו באמת, והבנים התחילו. ואז אנחנו רואים שהבנות מסיימות את זה קצת לפני הבנים, היא אומרת.
אבל לא כולם סיימו עם הבריונות כששלב הביניים מסתיים.
- עבודה אקטיבית כדי להבטיח שכל אחד ימצא את מקומו ואת זהותו היא משימה חשובה למבוגרים לאורך כל הילדות. גם לבתי ספר, להורים וגם למובילי פנאי.
קרא גם: כך מתרחשת בריונות בגן
לְהִסְתָבֵּך
מונטגומרי מודאג מכך שמבוגרים צריכים להיות מעורבים ולהיות נוכחים עבור ילדינו.
אנחנו המבוגרים חייבים להתערב. עלינו לעזור לילדים לצאת מהדפוסים הרעים. גם אלה שמציקים וגם הבריונים. מזמן נתנו לילדים ללכת מוקדם מדי. אנחנו צריכים להמשיך לדבר איתם, להמשיך להדריך אותם, להמשיך לעקוב אחריהם. והתפקיד של המורה הוא הרבה יותר מורכב מסתם הוראה. תפקיד המורה הוא לראות מה קורה בין הילדים. להכיר את הילד מספיק טוב כדי לזהות כשמשהו לא בסדר.
זה לא יהיה קל בכל מקרה
- מציאת השייכות החברתית שלהם, הביטחון הסוציאלי שלהם, זה משהו שכל הילדים צריכים לעבור. וזה לא עובר ללא כאב לאף אחד, היא אומרת לסיכום.
