- חשבתי שאני משתגע. הרופאה אמרה שאין לי שום דבר רע, בעוד שהרגשתי שבכל רגע אני יכולה לקבל שבץ מוחי וליפול, מספרת הדדה קיס.
בואו נחזור אחורה לשנת 2007.
זה מתחיל בכאב ראש חזק ובעיות בשיווי משקל. היא מסוחררת ומדי פעם בחילה. הרופא חושב שזה לחץ. אבחנה צמודה בהתחשב במי החולה.
היא אחת המנחות המתוקשרות ביותר ב-TV 2 ואם לארבעה ילדים קטנים. לעתים קרובות היא קמה באמצע הלילה כדי לפגוש את כולנו עם חיוך קורן בשידורי בוקר טוב נורבגיה.
יש לה משמעת ברזל, כוחות בלתי נתפסים וקסם שכובש את הקהל.
אבל מה שאף אחד לא יודע הוא שהדה נאבקת עם כאבי ראש עזים, ראייה כפולה ועקצוצים בקצות אצבעותיה.
הרופא חשב שהיא היפוכונדרית
יום אחד היא מאבדת לפתע את אחיזתה בכוס הקפה. למחרת היא לא מסוגלת לתפוס את זה בכלל. שוב היא פונה לרופא. הוא מסכם במתח, אולי דיכאון הריון.
שנה קודם לכן ילדה חדה בנות תאומות, פריד וילולי. גם האחיות הגדולות אלווה, בת שבע, וויוויל, בת שש, תובעות את חלקן. כמובן שיש הרבה עם מה להתמודד, אבל הדה לא מרגישה לחוצה או מדוכאת. היא מטפלת גם בעבודה וגם באמהות.
- אבל פתאום יום אחד אני לא מבין מה אנשים אומרים. אני שומע שהם מדברים נורווגית, אבל זה יכול היה להיות באותה קלות יפנית. יום אחר, היד שלי עולה באוויר מעצמה בזמן שאני יושב רגוע ליד השולחן. אני מחפשת את עצמי בגוגל עד שאולי יש לי טרשת נפוצה, אומרת הדדה.
היא מפחדת ורוצה לעשות MRI. נרמז שהיא הפכה להיפוכונדרית.
קרא גם:היה משהו בשטיפה על פניו של המנתח. סיליה הביטה בה שמשהו לא בסדר.
MRI הראה גידול במוח
חדה ממהרת לבדיקת MRI, בעיקר מתוך כוונה להרגיע אותה. בימים שלאחר הבדיקה חדה מחמירה בהרבה.
לרגעים קצרים הראייה נעלמת לחלוטין, ברגעים אחרים כאילו כל הכוח נעלם מגופה, והיא לא מסוגלת לעמוד. כשהיא מרגישה אומללה, היא מתקשרת להוריה ומבקשת מהם לשמור על הילדים.
- עברו עשרה ימים מאז בדיקת ה-MRI ולא שמעתי כלום. אני מניח שהכל היה בסדר אז, וחשבתי שאני חייבת להתחזק.
הדה הולכת למרכז קניות לקנות סנובורד, אבל אז הטלפון מצלצל.
- רופא המשפחה הוא זה ששואל איפה אני. אני עונה שאני בקניון. אם אני נוהג במכונית? כן, זה בחניון. ואז הרופא אומר שאסור לי לנהוג באוטו הזה, אלא שאני חייב להזמין מונית ולבוא מיד לרופא, אומרת הדדה.
נוסף מיד
היא הופכת קרה ורציונלית. לא שואל שאלות. מבין שמשהו לא בסדר. היא מגיעה לרופא ומובלת ישר פנימה. משם היא נלקחת היישר לריקסהוספיטלט עם תמונות ה-MRI במעטפה. בבית החולים נודע לה שמצאו גידול מוחי שיש לנתח מיד.
הלחץ בראש גבוה בצורה מסוכנת.
- אושפזתי ישר ביחידה לטיפול נמרץ וקבעו אותי לניתוח למחרת בשעה 7 העולם התהפך ברגע, מספרת הדדה.
העצה של הדה כשהמשבר יגיע:
1. התמקד במעט שאתה יכול לעשות משהו לגביו, לא בכל מה שאתה לא יכול.
2. אמור לעצמך שאתה חייב להוציא משהו חיובי מהמשבר שאתה חווה עכשיו! חפשו היבטים "חדשים" בעצמכם שתוכלו לפתח.
3. חייך לעצמך במראה הרבה פעמים ביום ותגיד בקול שאתה נפלא. כאשר "תאמנו את החיוך", תקבלי הרבה אנרגיה חיובית גם אם החיוך לא אמיתי.
4. השתמש בהומור גרדום ואל תהסס לעשות בדיחה על המצב שלך. צחוק חשוב במיוחד כשהחיים לא מחייכים.
5. אל תהיו אדיבים מדי לאחרים, ולעולם אל תגידו כן לביקורים שלא נותנים לכם אנרגיה.
6. עשה משהו מהנה רק בשביל עצמך. זה לא אנוכי, אבל ייתן לך אנרגיה להתמודד עם המשבר.
7. רשמו אבני דרך קטנות על פתקיות ותלו אותן כך שתוכלו לראות אותן – כל יום.
8. אל תשימו את הרשימה נמוכה יותר ממה שאתם בעצמכם רוצים. זכרו שהלא מושלם הוא המושלם באמת.
הפעולה נכשלה.
אבל הגידול שפיר, פשוט קשה מאוד למצוא אותו. המנתח רוצה לנתח שוב, אך אומר כי קיים סיכון לשיתוק, אובדן זיכרון וסיבוכים חמורים. היא צריכה לעשות את הבחירה בעצמה.
- אני ממש מפחד, אבל אני מרגיש שאין לי ברירה. אני רוצה לחיות בשביל הילדים שלי.
איבד זמנית את השפה
הניתוח השני הצליח, אבל היא מתעוררת ללא שפה מתאימה. לא יכול ליצור משפטים עם יותר משלוש מילים. וזה הולך לאט. מאוד איטי.
- השפה היא כלי העבודה שלי. כל הזהות המקצועית שלי טמונה ביכולת שלי לתקשר. לא להיות מסוגל לעשות את זה יותר היה קשה להפליא. ביומן מספר חודשים לאחר מכן, כתוב שלעולם לא אוכל לחזור לעבוד ב-TV 2 שוב.
המטפלים אומרים שהיא לא תשתפר עד שתסכים שלא תוכל לעבוד. בפנים היא חושבת שזה קורע לב להגיד. זה לגמרי מפיל אותה ארצה.
אבל הדה בכל זאת מתחילה תוכנית אימונים מרתונית כדי להתאושש. היא לא יכולה לסבול קול או אור, יש לה כישורים מוטוריים וזיכרון לקויים כמו אדם זקן.
אבל היא בת 34, אם לארבע ילדות קטנות והיא רוצה לחזור הביתה ולחזור לחייה.
אחרי כמעט שנה של שיקום על, בין היתר, סונאס וגודתאאב, הדה התאמנה כל כך הרבה שהיא מותשת לחלוטין.
בהתחלה לאחר הניתוחים, היא הייתה אסירת תודה על כך ששרדה.
אבל אחרי כל ההודעות מהמטפלים שהיא חייבת להשתפר בהורדת הרשימה לעצמה, היא כבר לא הייתה אסירת תודה על החיים. היא הרגישה שהיא לא מגיעה לשום מקום. אפילו לא כמטופל.
קרא גם: (+)אף אחד לא דיבר איתי או שאל מה שלומי. הרגשתי בלתי נראה.
נורמלי להתאבל על מחלה
- שולחים אותי למודום. שוב, הרופאים חושבים שאני בדיכאון, אומרת הדדה.
בדיעבד, היא חושבת שצריך לתת למטופלים את האפשרות להתמודד עם הצער על היותם חולים או פצועים, שזה בריא ונורמלי כאחד. מעל הכל, זה חשוב.
- באחד הפוסטים הנקראים ביותר בבלוג מהתקופה הזו, כתבתי שלא מספיק לחשוב חיובי. אתה גם צריך לחשוב שלילי כדי להיות שלם - ולהירפא.
במודום היא יוצאת לטיולים יומיים באזור הכפרי היפה. יום אחד היא מקבלת חזון נפלא שמותיר חותם מתמשך. שלושה עמודי אור ענקיים מופיעים לפתע מולה. היא מרגישה שהם ממלאים אותה בכוח.
בסונאס עודדו אותה לבקר בחדר התחביבים. בהתחלה היא חשבה שזה גם חסר טעם וגם משפיל להשחיל פנינים על חוט ולעשות הדפסי מסך. אבל אלה היו הצעדים הראשונים לקראת האמנית שהיא היום.
כי כשהדה חוזרת הביתה מהטיול ביער במודום, היא הולכת לסטודיו שיש להם ומרימה את המברשת על קנבס.
הכל השתנה
- אני קורא לשלושת עמודי האור אמונה, תקווה, אהבה. כי החוויה נתנה לי אמונה, תקווה ואהבה, מחייכת הדדה ומתקנת כמה תלתלים פראיים שהתפתלו מתוך קליפס השיער כשהיא מציגה את התמונה על כן הציור.
- זה היה אז שהבנתי שהמפתח לאושר הוא לחפש כל הזמן דרכים להשתמש בשלילי בחיים למשהו חיובי. זה מוטיב שמלווה אותי מאז באינספור גרסאות.
לאחר השיקום היא תחזור לעבודתה כפרזנטורית. היא גם עוברת גירושים קשים. אבל עבור הדה, האמנות החזותית הופכת כעת לדרך חזרה לחיים; החיובי שהיא יצאה מהשלילי שקרה.
כיום היא חיה חיים טובים עם בן זוגה מאטס, שהוא מפתח ניהול ודובר. הם הכירו לפני שלוש שנים ומשלימים זה את זה בצורה מושלמת, חושבים שניהם.
- אנחנו צוחקים הרבה ביחד ונהנים מאוד, אומרת הדדה.
מאטס זוכר כשלפני יותר מחמש עשרה שנה הוא גילה בטלוויזיה אישה צעירה ויפה שהקסימה אותו כמעט עד היסוד. זה שהיא עכשיו שלו נחמד לחשוב על זה.
בשנה שעברה הם קנו יחד קוטג' ב-Hurumlandet בערך. שעה מחוץ לסיר אוסלו. הוא ממוקם על שפת הים שבו הדה יכולה גם לצייר וגם למצוא שלווה.
יחד עם שתי בנותיהם הצעירות, ניתן לראותם כעת ב-TV 2 בסדרת התוכניות ספה. גם בתה הבכורה השנייה של הדה ושני ילדיו המתבגרים של מאטס נמצאים שם לעתים קרובות. כרגע, בתה הבכורה של הדה בבית בחופשה מ
לימודים באוסטרליה.
הבית הגדול שוקק חיים, ובאמצע הסלון חדה אוהבת לצייר. תמונותיה מבוקשות ונמכרות בין השאר ב-Fine Art. המוטיבים עוסקים לרוב בטוב שיכול לנבוע מהרע בחיים.
קרא גם:כל חייה ידעה מרית (25) שמשהו לא ממש בסדר. ואז היא סוף סוף קיבלה את האבחנה
רמקול פופולרי
- האמנות הפכה לייעוד ולדרך חדשה לתקשר, אומרת חדה, שגם מעבירה הרצאות בין היתר, כיצד להשיג את המטרות ולחוות אושר - גם כאשר משברי החיים מכים.
היא להוטה לעורר בנו השראה להיות אמיצים ובסבלנות ללכת אחרי החלומות שלנו גם כאשר מופיעות מחלה והתנגדות.
- אחרי שקיבלתי כל כך הרבה עזרה, אני מעוניין להחזיר משהו לחברה. בהרצאות שלי, אני מרבה להציג כלים קונקרטיים שאנשים יכולים להשתמש בהם, בין אם זה במקום עבודה גדול יותר שבו החברה חייבת להשיג את מטרותיה, או שזה בעמותת מטופלים שבה הרבה עוסק בהפיכת השלילי בחיים למשהו חיובי, אומרת הדדה. .
למען האמת, יש לומר שהיא מומחית בעניין האחרון. החיים חוזרים למסלולם. כמובן עם העליות והמורדות שלו. יש אתגרים תמידיים ועדיין הרבה כאב.
- הייתי מאוד רוצה להיות בלי המחלה, במיוחד בהתחשב במה שילדיי נאלצו לעבור מהתגעגעות ופחד מאמא שלהם. אבל המחלה הקנתה לי מערכת יחסים עמוקה יותר עם החיים, ויש לי מה לתרום עכשיו מבעבר, אומרת הדדה.
