ילדות קשה
כלפי חוץ, בבית הספר היסודי, הדברים הלכו טוב עבור קרן. מאחורי החזית, לא הכל היה טוב
לקארן אין מושג איך היו נראים החיים היום אם היא לא הייתה מקבלת עזרה מהגנה על ילדים. אולי היא לא הייתה בחיים.
כנראה שדברים הלכו טוב עם קארן פארקהאר (41) כשלמדה בבית ספר יסודי בעיר הולדתה סטוונגר. היא הייתה מצפונית, רגועה וטובה בבית הספר. אם מישהו לא היה רגוע, הוא הונח לידה.
בזמנה הפנוי היא הייתה נערת סוסים נלהבת. אבל מאחורי החזית, הכל לא היה כל כך טוב.
כשהיא התחילה את בית הספר התיכון, דברים השתבשו די מהר. קארן לא התנהגה כמו ילדה טיפוסית. היא התווכחה, נלחמה ונלחמה הן מול תלמידים והן מול מורים.
ואז היא הפסיקה להגיע לבית הספר. בפעמים המעטות שבהן הופיעה, זה היה בעיקר כדי לענות על צרכיה החברתיים. אחר כך היא ישבה בחלק האחורי של הכיתה ועשתה רעש.
- אני לא גאה בזה היום, אבל ככה זה היה. אני זוכר שהייתי צריך מישהו שיעצור אותי. ובדיעבד, כנראה היו רבים שניסו את זה. לצוות בית הספר כנראה היה קשה להתמודד איתי, והם לא ידעו איך להתמודד איתי. אף אחד לא שאל אותי למה התנהגתי ככה, או איך אני מרגישה, היא אומרת.
קח בחזרה את השליטה
- אני לא זוכר בדיוק מה קרה בתוכי אז, אבל מכיוון שעבדתי כבר תקופה ארוכה כמחנכת להגנת ילדים במערך להגנת הילד, יש לי הרבה ידע על תגובות כאלה.
ההורים שלי נפרדו והשקעתי הרבה אנרגיה בשמירה על חזית במשך זמן רב. כשהדברים השתנו בבית, כנראה היה לי צורך עז לקחת בחזרה את השליטה, וההתנהגות שלי כנראה הייתה ביטוי לכך, היא מסבירה.
קארן מתחה את הגומי יותר ויותר. למבוגרים בבית הספר שלה היה קשה במצבים שיצרה.
אבל כך גם קארן. היא הבחינה במהירות שהמורים לא רוצים אותה בכיתה, מלבד המורה למוזיקה ג'ון. הוא גם היה מורה חברתי וספג אותה למרות כל מה שעשתה.
- כשהדברים הסלימו עוד יותר, הייתי צריך מפקח. לא יכולתי להישפט כי הייתי קטין. ג'ון התנדב. שמתי לב לזה. הוא בחר בי מעבר למה שהוא צריך. הוא היה החוויה הראשונה שלי עם מבוגר שרצה לתת יותר ממה שהיה צריך, היא אומרת.
קרא גם:לוקאס הנורבגי נמצא בבית יתומים בקולומביה בגיל שנה. בבגרותו, הוא עשה בחירה יוצאת דופן
ספירלה כלפי מטה
בניגוד לרצונה, היא הועברה למחלקה חדשה שהוקמה לצעירים עם קשיי התנהגות בסטוונגר.
- איבדתי קשר עם הצעירים שלא היו כמוני, אבל שמרתי על קשר עם החבורה שהייתה מאתגרת בדיוק כמוני. לא לקח הרבה זמן עד שהמצב החמיר, עם סמים ופשע קטן. כשהייתי בת 15, הגנת ילדים הייתה בתמונה זמן מה, מספרת קרן.
כמה אמצעים הופעלו כדי לעזור לאמה של קארן להציב גבולות, אבל שום דבר לא עזר. בסופו של דבר הם לא ראו מוצא אחר מאשר להכניסה למוסד חירום בתוך מערכת הרווחה.
- זה היה חריף יחסית. זה הלך רחוק מדי בבית ואני לא הרגשתי טוב. מצד אחד זו הייתה הקלה, אבל במקביל זה היה אישור שאף אחד לא יכול לסבול אותי, אומרת קרן.
במוסד שובצה יחד עם חמישה צעירים באותו מצב. הספירלה ירדה, יותר סמים, יותר בריחה, יותר משטרה.
קארן התכוונה להראות שאי אפשר לעצור אותה. היא זוכרת שכעסה, אבל יותר מכל פחדה. הכל לא היה בטוח, מה יקרה לה עכשיו?
רָחוֹק
לפרק זמן קצר, קארן הועברה שוב. הפעם לזוג נשוי המזוהה עם כנופיית סמים עמוק בבית ההר. היא הגיעה לארנדל במה שנקרא היום הומנה.
- יחד עם עובדת בשירות הרווחה ושני שוטרים נשלחתי במטוס. זה אומר משהו על הרצינות. כשנחתנו בשדה התעופה של קיוויק, הסתכלתי סביבי וחשבתי שלא אהיה שם הרבה זמן, היא מספרת.
הם נפגשו על ידי אישה וגבר שלקחו אותה במכונית. קארן חשבה, "מה השניים האלה הולכים לעשות כשחבורה של עובדים לא הצליחה לעצור אותי קודם? הם לא קראו את המסמכים שלי?"
הם לקחו אותה ל-Fyresdal, מקום שלא היה לה מושג איפה זה. הם הגיעו מאוחר בערב ולא עצרו בדרך. נאמר לה לשאת את מזוודותיה לבקתה. מבלי לדעת היכן היא, היא עשתה כפי שנאמר לה.
– חשבתי: "מחר אגלה איפה אני ואברח". התא לא היה גדול ולא גדול. היה "סנורדו" ומקלחת משאבה. בחוץ היה שלג ויער ככל שהעין יכולה לראות. הבנתי שאני צריך להיות כאן רק עד שיעבירו אותי לעיר. כמה זמן זה יכול לקחת? הייתי רגילה שאנשים מוותרים די מהר, היא אומרת.
אל תוותר
היא שהתה בבקתה שישה שבועות ומעולם לא גלשה כל כך הרבה בחייה. היא שנאה את זה, אבל לא הייתה דרך לעקוף את זה. המסר היה ברור:
- אתה תצא איתנו לסקי, ולא אכפת לנו מתי זה יקרה. אנחנו יכולים לחכות שלוש שעות, או שבוע שלם. אנחנו חשים הקלה, אבל חוזרים שוב ומחכים גם אז.
במהלך ששת השבועות האלה קרה משהו. היא הבינה שאין להם שום כוונה לוותר עליה.
- זה היה נחמד בהרבה מובנים. אחרי שישה שבועות של משחק קלפים ודיבור, הכרנו היטב. היינו ביחד כל הזמן. הם שאלו שאלות על איך הרגשתי לפני האקט, ואיך הרגשתי בזמן ששיחקתי. הם העזו לשאול את השאלות שאף אחד אחר לא שאל, היא אומרת.
שמה של האישה היה קמילה. היא הייתה ברורה ויציבה והפגישה הראשונה הזו תתגלה כחשובה עבור קארן. לאחר שישה שבועות, היא נלקחה לארנדל והושמה עם עוד חמישה צעירים שעברו תוכנית דומה.
- היינו במוסד, וחוץ מזה היינו בבית הספר. לא יכולנו לבוא וללכת כרצוננו. בסופו של דבר התחלתי את התיכון בגרימסטאד. אם האוטובוס איחר, הייתי חייב להודיע להם. זה היה משטר שלא אפשר הרבה בחירות, ומבחינתי זה כנראה היה טוב, היא ממשיכה.
קרא גם: (+)קריסטין שמרה על החזית. ואז זה קרה:
- הכל היה שחור לגמרי
PTSD מורכב
במהלך התקופה שלה בארנדל, קארן סבלה הרבה חרדות וישנה מעט. כבר אז היא נאבקה במה שיתברר מאוחר יותר כאבחון PTSD מורכב (הפרעת דחק פוסט טראומטית). היו הרבה שאלות שלא נשאלו, והרבה שהיא לא שיתפה.
- עצרתי הרבה מידע על חוויות, גם כי היה קשה לדבר עליו, אבל גם כי רציתי להדחיק את זה. כשההופעה שלי הסתיימה, המבוגרים כנראה הרגישו שאני סיפור הצלחה. אבל עדיין היה בי הרבה לא מעובד. עבדתי קשה כדי להעמיד פנים שהכל בסדר, היא אומרת.
בגיל 17 היא עברה לבית משפחה. הוא מתפקד כבית אומנה. היא זכתה ליותר זרועות, אבל היה קשה למצוא את מקומה במשפחה גרעינית שאינה שלה.
קארן בחרה לעבור לביתה עם אמה בסטוונגר, מה שהותר לה מאחר שהדברים התנהלו כשורה במשך כל כך הרבה זמן. לאם כבר היה קשר טוב עם קמילה, שהפכה לתומכת כשקרן עברה הביתה.
- לא לקח הרבה זמן עד שהעניינים השתבשו שוב בבית בסטוונגר. מצאתי את הדרך חזרה לרשת הישנה בנוסף לאנשים שפגשתי בארנדל. לאחר זמן קצר עזבתי את בית הספר, והשירות להגנת הילדים שוב הסתבך, היא מספרת.
מחץ ושינוי
גם קמילה הייתה קשורה. היא עקבה אחרי אמה ואחרי קארן כשהייתה בסטוונגר.
במקביל להצעה טובה משירות הרווחה והתאהבות סוערת בדרום בטורקיה, חל שינוי בקארן.
- נסעתי לטורקיה עם חבריי הוותיקים ומאוד התאהבתי בברמן. הבנתי שאם תהיה לי ההזדמנות לחיות איתו חיים טובים, משהו חייב לקרות. כשמלשכת הרווחה הציעה לשלם עבור רישיון הנהיגה שלי אם אתחיל שוב ללמוד ואעבור את הבחינה, נעניתי. למרות שהיה סיכוי קטן שאעבור, אומרת קארן.
כנגד כל הסיכויים, קארן עברה את מבחן התיכון שלה. זו הייתה אולי נקודת המפנה החשובה ביותר. ללא הבחינה, היא לא הייתה יכולה לקבל השכלה נוספת או לקבל את העבודה שרצתה.
העבודה כמחנכת לטיפול בילדים היא חלק חשוב מזהותה ומאיכות חייה כבוגרת.
בגיל 19 נישאה קארן לקראש הגדול שלה מטורקיה. היא נכנסה להריון זמן קצר לאחר מכן, אך למרבה הצער האהבה לא החזיקה מעמד. כשהבת שלהם הגיעה לגיל חודשיים, הם נפרדו. קרן לא ויתרה והשלימה את לימודיה כאם חד הורית.
- זה לעולם לא היה עובד בלי אמא, היא הייתה תמיכה נהדרת להפליא. אמא, אחותי, קמילה וחברות הילדות שלי הן התומכות הכי גדולות שלי בחיים. אני יודעת שהיה לי מזל מדהים, היא ממשיכה.
הטבעת סגורה
כשהייתה אמורה לעבור את ההתמחות האחרונה שלה, קארן התאהבה שוב ועברה לפורסגרון עם בתה.
היא התקשרה לקמילה, איתה עדיין הייתה בקשר, וביקשה ממנה עזרה בקבלת התמחות בהומנה בארנדל.
- לעובדים נאמר שמישהו בשם קארן מגיעה, אך לא ידעו יותר. בחדר הישיבות היו ארבעה עד חמישה אנשים שהכרתי כי הם עבדו איתי. זה יכול היה להיות מאוד מוזר, אבל זה יצא מאוד נחמד, היא אומרת.
עוד במוסד, לא רק הזכירו לה שהיא עצמה גרה שם. היא גם נזכרה בכל הבחירות הטובות שעשתה לאורך הדרך. כעת היא פגשה שוב את אותם מבוגרים, אבל הפעם כאם ותלמידה, וכעמיתה לעתיד.
- יש הרבה אנשים שהיו בהגנה על ילדים, שבוחרים לעבוד בעצמם בהגנה על ילדים. אבל אני חושב שזה די ייחודי שאתה חוזר למקום שבו חיית. אחרי חצי שנה בפועל, הציעו לי עבודה קבועה, היא מספרת.
קרא גם:האבחנה הייתה הקלה בהתחלה, אבל הלן הבינה מהר מאוד שזה רציני
עושים חיים טובים
קארן חזרה בסופו של דבר לסטוונגר וביקרה ב-Bufetat, עיריית Stavanger ו-ROP, עם התמכרות ופסיכיאטריה, לפני שבחרה לחזור שוב להומנה, הפעם כראש המחלקה.
- יש לי שלושה ילדים ואני גר לבד עם שניים מהם בבית ילדותי, שקניתי לפני כמה שנים. בתי הבכורה בוגרת ועברה דירה. לאחד מילדיי יש צרכים מיוחדים, והחיים שלי כנראה קצת יותר מסובכים ממה שהם נראים מבחוץ. אני בעצמי סובלת מאנדומטריוזיס, שלפעמים גורמת לכאבים גדולים, היא אומרת.
- אבל בעזרת מעסיק גמיש, אמי ואחותי התאומה, חיי היומיום בסדר. אני יודע שהדבר היחיד שיש לי שליטה עליו הוא איך אני מתמודד עם האתגרים העומדים בפניי. וזה הציל אותי בבגרות, היא ממשיכה.
עדיין יש לה קשר טוב עם חברי הילדות שלה. לתפקיד יש משמעות רבה עבורה. גם כי זה נותן משמעות, אבל גם התמודדות.
- אני חושב שאני טוב בעבודה שלי, אבל אין ספק שהגעתי לכאן בעזרת מודלים טובים לחיקוי. לאמא שלי הייתה משמעות רבה עבורי, ומבחינת עבודה, קמילה היא עדיין מדריכה, היא אומרת.
עם עבודה קשה, מודעות לצרכי הילדים ושלה והיכולת לבנות מערכות יחסים, הפכה הילדה היוצאת והביישנית למשאב עבור רבים אחרים.
- יש לנו את מה שאנחנו צריכים וזהו. אני רוצה לתת לילדים שלי יותר ממה שמספיק, ואני עושה מאמצים רבים כדי שזה יקרה. אני הבעלים של הסיפור שלי ורוצה לשתף כדי להראות שדברים יכולים ללכת טוב, אומרת קארן.
