כמה פסיכולוגי ילדים ונוער צריך כדי להכניס ילד בן חמש למיטה? יותר מאחד, ברור.
כשמרגרת' ברון הנסן (74) הנכדה נשארה ללון, היא נאלצה להודות שאמה לא התרשמה מהקריירה של סבתה בהדרכת הורים בבטחה דרך אתגרי הילדות - כמו מה לעשות כשהילד מסרב לישון.
כי כשהגיע הזמן לישון, לא זה ולא השני עזרו. בהתחלה אמה הייתה צמאה. ואז היא הייתה צריכה לעשות פיפי. ואז היא רק רצתה לספר משהו.
הסבתא, שגם כתבה על פסיכולוגיית ילדים וגם כמעט חמישה עשורים של ניסיון מאחוריה, יכולה באותה מידה להרחיק את ראשה החכם. לא משנה מה עשתה, הנכדה עדיין ישבה בעיניים פקוחות לרווחה ועיניה עליצות.
- אולי אתה גם פסיכולוג מיומן, אבל כשאתה במצב, זה פתאום לא אומר הרבה, צוחקת פסיכולוגית הילדים הדנית מרגרת' ברון הנסן.Alt.dk.
היא מספרת את זה באהבה בעיניים, גם כלפי הנכד, גם כלפי חוסר ההתאמה שלה - וגם כלפי כולנו ההורים שבכל יום עושים כמיטב יכולתנו כדי שהדברים יעברו חלק, אבל עדיין לא מספיק.
כי כן, יש דברים שאנחנו יכולים לעשות טוב יותר. אבל בסך הכל, היא חושבת שאנחנו מצליחים מאוד.
- לילדים כנראה אף פעם לא היה יותר טוב בכל מה שקשור לאהבה, אכפתיות ודברים חומריים, וכשאתה, כמוני, גדל בשנות ה-50, אתה יכול קצת לקנא, היא אומרת.
דור ההורים של היום זוכה לא פעם לביקורת בתקשורת. אנחנו זוכים לנזיפה על כך שנתנו לילדים שלנו לנהל את ההופעה, בזמן שאנחנו מסירים כל אבן בדרכם ביד אחת וביד השנייה בודקים את אינסטגרם בטלפון שלנו.
אולי יש משהו בביקורת, מודה הנסן, אבל היא גם מאמינה שצריך להיזהר מהצבעת אצבעות.
כי בדיוק כמו הדורות שלפנינו, אנחנו עושים כמיטב יכולתנו על סמך הטרנדים של התקופה.
קרא גם:מדריך גיל להצבת גבולות 0 עד 6 שנים: יש "מלכודת הורים" אחת במיוחד שכדאי להימנע ממנה
גידול ילדים לאורך שנים
הנסן מסכם במהירות 70 שנות היסטוריה משפחתית, את הטעויות והחסרונות של הזמנים המשתנים, והגורמים להם:
שנות ה-50סינתזת ילדים סמכותנית והיררכית הייתה קשורה לעובדה שההורים גידלו אותם בחברה שבה אנשים התכוונו כשהבוס דיבר.
בשנות ה-60 וה-70הגיע ההסדר עם השלטונות, שחרור נשים ושחרור מיני. בתנופת החופש, ההורים שכחו שילדים לא בהכרח מרגישים טוב בכך שהם מכניסים אותם לחלוטין לפרויקטים של התפתחות עצמית של מבוגרים.
בשנות ה-90באה האמנה לזכויות הילד. אסור היה להכות ילדים. בתחילת המאה, מומחים הכריזו על ילדים כשירים, נזיפה הועמדה בפינת הבושה, וילדים נתפסו סוף סוף כאנשים קטנים מן המניין עם הזכות לדעות ולעמדות משלהם.זו ההתפתחות שהשקפת היום על ילדים רוכבת על הגלים, סבור הנסן.
אז אם אנחנו לא כל כך טובים בהתנגדות כשאוליביה הקטנה מסרבת לאכול את האוכל שעל השולחן או מתעקשת לנעול את נעלי הבלרינה שלה בגשם, יש לכך סיבה.
- בכל פעם שמשהו חדש נכנס, זה קצת עובר את הקצה. כרגע מדובר על שאסור להגיד לא, אסור לצעוק, ולמען השם חייבים לכבד את ילדיכם כאינדיבידואלים עצמאיים.
- זו התפתחות טובה מאוד, אבל כרגע חסרה לנו הבנה מה ילדים יכולים להחליט ומה הם לא יכולים להחליט, קובע פסיכולוג הילדים והנוער.
קרא גם (+):תזונאית בדקה את התוכן התזונתי של חטיפים לילדים: רק שלושה מקבלים זריקת קובייה 5
תנו דרישות מהילדים
ההורים של היום דואגים לעשות דברים כמו שהם חושבים שהוא "נכון".
חלקם נאבקים לסמוך על השיפוטים שלהם, ורבים מתקשים להציב גבולות ולהעמיד דרישות מילדיהם, מציינת הפסיכולוגית ומחברת הספר "מהפכה הורית - ארבע דרכים לילדים חזקים", ליין מארי וורהולם.
- כאשר אנו מגנים כל הזמן על ילדים מאי נוחות ומצוקה, אנו עלולים לקבל דור שלא כל כך מצויד להתמודד עם מה שיש לחיים להציע בעליות ומורדות.
- הורים רבים עושים מאמצים רבים כדי לפרנס את ילדיהם, ונרתעים מלהעלות דרישות מהילדים לתרום לקהילה - וכך הופך מטבע הדברים למלחיץ להיות הורים, אומר וורהולם ל-Klick.no.
הנטל הכבד של חיי המשפחה
בחיים העמוסים שלנו, עם בדרך כלל שני הורים עובדים, אנחנו נוטים לעשות יותר מדי כדי לעורר שפה (סיפור לפני השינה, בדוק!), מיומנויות מוטוריות (שחייה כל יום חמישי, בדוק!), מיומנויות חברתיות (תור לרופא ביום שישי, בדוק!) - וכן הלאה.
לכל דבר יש את הקופסה שלו שאנחנו יכולים לסמן, כי אנחנו יודעים היטב שההשוואות יגיעו. אז אם הילד לא ילמד לספור עד עשר באנגלית בגיל הגן, אנחנו הולכים להזיע. אנחנו חייבים לעצור את זה, אומר הנסן.
- לא פעם אני אומר להורים: אם באמת הלכתם - כלומר על שתי הרגליים שלכם - עם ילדיכם לכל המקומות שהם הולכים אליהם, אז בעצם לא צריך ללכת לשום מקום.
- במקום למהר לצאת מהדלת כדי לשחות, אתה יכול לצאת לטיול באוויר הפתוח ולאמן את המיומנויות המוטוריות שלך על ידי איזון על המדרכה וקפיצה מעל השלוליות, מציע הנסן.
אבל שוב, היא מבינה היטב שאנחנו קצת ממהרים לעקוב אם ויגו הקטנה יכולה לחתוך ישר עם מספריים, כי ככה זה עכשיו, דברים כאלה נמדדים ושוקלים.
זה גם לא על כך שנפסיק לעורר את ילדינו או לוותר על כל פעילויות הפנאי - אלא שעלינו לבחור מה הגיוני ולהימנע מלחוץ על השאר.
- כי לילדים יש יכולת טבעית ללמוד ולהתפתח דרך משחק. כשאנחנו להוטים מדי לעזור להם בדרכם ולהספיק הכל, זה מוציא קצת מהשמחה מחיי המשפחה, חווה הנסן.
קרא גם:- "טירוף מאורגן" עומד להשתלט על המשחק החופשי החשוב של הילדים
נוטים להתקשות
כזכור, אנשים נטו יותר לצחוק על הבלגן בכל הבית או על שיבולת השועל שנשרפה כשהיא עצמה הייתה אם צעירה בשנות ה-70.
כמו כן, חברות במועדון האם לא נקשרה לאפשרות להתלונן על חוסר שינה, מערכות יחסים רעועות או כתמים על הבגדים.
- זה נראה כאילו זה הפך לאופנתי לעבור תקופה קשה, אומר הנסן בפליאה.
כפי שהיא רואה זאת, יש לנו את המסגרת לקיים חיי משפחה טובים מאוד: זכויות חופשה טובות יותר. שוויון לנשים. הזדמנויות פיננסיות שסבא וסבתא שלנו יכלו רק לחלום עליהן.
לכן פסיכולוג הילדים מעודד אותנו לספר את הסיפור:
- הסיפור שהורים לילדים צעירים מספרים היום על עצמם הוא: 'אנחנו עסוקים, אנחנו הולכים, אין לנו זמן לכלום'. זה מאוד כבד ואתה יכול לקבל את זה גם ככה.
- אבל כשאני מדברת עם המשפחות, אני שומעת שהן בעצם שוכבות בבוקר במיטה ונהנות מארוחת בוקר משותפת, היא אומרת.
היא הייתה רוצה שנתמקד קצת יותר בכל מה שהוא חיובי. כל הדברים המצחיקים שהילד שלך אומר, תחושת השיער שלו בין האצבעות וריח עור התינוק. כל רגעי האושר הקטנים האלה שכנראה היו הסיבה שבגללה נכנסת לרבייה מלכתחילה.
- כי מה שאתה מספר לעצמך ולאחרים הופך לחלק גדול מהחיים שלך, מסכם פסיכולוג הילדים והנוער.
נאבקים בהצבת גבולות
וורהולם לא מוצאת שההורים לילדים צעירים היום מתלוננים הרבה, אבל היא מוצאת שעצוב שרבים נאבקים להציב גבולות בחיים.
- רבים לחוצים ועייפים, ומתמתחים במקום ליצור מסגרות אחרות לחיי המשפחה. כנראה שבדרך כלל יש לנו היום ציפיות גבוהות מהחיים, גם אנחנו ההורים וגם הילדים שלנו.
- אנשים רבים חווים את החיים כתובעניים ומעייפים, למרות שאולי מעולם לא היה לנו יותר זמן פנוי, וגם לא יותר עזרים בבית, אומר וורהולם.
עבור רובנו, הזמן עם ילדים קטנים הוא חלק קטן מאוד מהחיים. לא צריך לעשות הכל בו זמנית - כשהילדים קטנים זה סוג של מצב חירום, אומר וורהולם.
- יהיו תקופות אחרות בהמשך כשיהיה יותר זמן לפרויקטים משלהם כשהילדים יהיו קצת יותר גדולים. אנשים רבים יכולים כנראה לבלות יותר זמן עם הילדים כשהילדים קטנים. ופחות זמן כשהם קצת יותר גדולים ובאמת יכולים להתמודד עם עצמם. זה עניין של הצבת גבולות גם לעצמך, היא אומרת.
מאמר זה פורסם במקור בשנת 2018 על ידי Alt.dk. לאחר התייעצות עם פסיכולוגית הילדים והנוער מרגרט ברון הנסן, הוא עודכן על ידי אמלי לואיז ברניט iAlt.dkוהוכן על ידי Klikk.no.
