- אני חושבת שאני כל כך בר מזל שסוף סוף קיבלתי את האמא שמגיעה לי, אומרת בורג ת'ורהלסדוטיר (47) ומביטה באמה.
- תאר לעצמך אם היית העורב שגדלתי איתו. זה היה מעייף מאוד.
להרדיס יש תשובה ברורה:
– ובודד בשבילי.
אנחנו בבית של בורג ב-Ormøya מחוץ לאוסלו. היא מגישה שייקים בכוסות שמפניה, גבינה טרייה וחזיר על השולחן - ושוקולד בריא. היא מצחקקת. כנראה יש כמה פירות יער בתוך כדורי השוקולד המריר. אז האם הם בריאים?
היחסים בין אם לבת לא תמיד היו ורודים כפי שהצחוק והאווירה הקלילה מרמזת.
- עבורי, להיות אמא של בורג היה מאוד מאתגר. היא נשמה אמנית. וזה לא התאים למסגרת שדמיינתי שמשפחה תהיה. לכן גם לבורג היה קשה להיות הבת שלי. הייתי כל כך מרובעת כשהיא גדלה, אומרת הרדיס פאלסדור (71).
בורג מקשיבה. השניים דיברו על זה רבות.
- לא הרגשתי אהוב בילדותי. השינוי שראיתי אצל אמי מאז שהייתי קטן ועד היום הוא גדול. אמא הפכה מאמא סמכותנית ביותר לאימא אוהבת וטובה. אני מרגישה סופר אהובה, היא אומרת.
כמעט בלתי אפשרי לדמיין שהאישה העדינה והעדינה שלפנינו הייתה כה סמכותית.
- אני היום אדם אחר לגמרי. אני בן 71 עכשיו, והתחלתי את תהליך השינוי כשהייתי בסוף שנות ה-30 לחיי, מסבירה הרדיס.
האם והבת מספרות שאין נקודה או סצנה אחת שהתחילה את התהליך. זה היה יותר משהו שקרה עם הזמן.
- לא היה פתרון מהיר, החלטתי לפגוש את עצמי באהבה ללא תנאי. הפסקתי לשפוט את עצמי - ולהעניש את עצמי, אומרת אמא הרדיס.
קרא גם:כשגדלה, נאמר לאלן שהרגשות שלה הם פרי עבודתו של השטן
פחד כילד
הרדיס גדלה באיסלנד, ולבסוף עברה עם בעלה ובנותיה בורג ודורה לנורבגיה. שם גם נולדה סוואה. הרדיס לא הבינה מדוע היא חשה בודדה, למרות העובדה שמבחינה חיצונית היה לה כל מה שהיא צריכה.
היא הייתה - ועודנה - נשואה לגבר של חייה, תורהאלור גודמונדסון (69). בנוסף היו לה שלושה ילדים יפים, השכלה, עבודה והמון חברים. ובכל זאת, היא הייתה חסרת ביטחון, הסמיקה בקלות ולעתים נאבקה בחרדה חברתית.
- לא הבנתי למה הרגשתי הרבה פעמים בודדה. הייתי תלוי במשוב מאחרים, זה מה שהזין אותי. שאחרים ראו אותי. כי לא יכולתי לראות את עצמי, אומרת הרדיס וממשיכה:
- קח את עצמך ברצינות, אנחנו אומרים היום. כשגדלתי, הכותרת הייתה: תעשה את עצמך! הדרך שבה אנחנו פוגשים ילדים היא הדרך שבה פגשנו אותנו בעצמנו.
הרדיס עשתה את שלה כדי ליצור את אותו סוג של בית שבו היא עצמה גדלה.
- הייתי תובענית והייתה לי חגורה שחורה בצורה סמכותית לפגוש את הילדים, היא אומרת.
בורג זוכר שהיה מפחיד לבקר את סבא וסבתא שלו.
– פחדתי, כי ילדים צריכים להיראות, לא לשמוע. אין לשפוך על הבד. אל תשב על הספה הזו. הכל היה כל כך נכון והרגשות לא נלקחו ברצינות. אבל חשוב לא להאשים אף אחד. הם לא ידעו טוב יותר, ואני לא ידעתי טוב יותר, היא אומרת.
קרא גם:אמא, את הולכת למות, שאלו הילדים. היא לא יכלה להגיד לא
התעורר צער
עבור בורג, זה היה הכי גרוע כשהיא נחשפה להתעללות לראשונה, ואמה לא הבינה את תגובותיה של בת התשע כי היא לא ידעה על ההתעללות. האם כעסה היכן שהיום הייתה רוצה לפגוש את בתה בקירבה ובהבנה.
- אני חושב שאם יש לך מערכת יחסים עם ההורים שלך שבה אתה מרגיש אהוב ללא תנאי, אז אתה גם מקבל פתיחות. כשהכי הייתי צריך את אמא שלי, לא קיבלתי ממנה קרבה. אבל זה לא היה מרושע. היא הייתה במקום אחר, מסביר ברג.
אמא הרדיס מקשיבה לסיפורה של בתה. זה כואב.
- אני מאוד גאה בבורג, שצמחה מהמשברים האישיים שהיא התמודדה איתה. היא בטוחה וחזקה, היא אומרת.
בורג הייתה מבוגרת כשסוף סוף קיבלה את האם עליה חלמה. כי כשהרדיס התחילה להיכנס לעצמה, היא ראתה את עצמה גם כאם והתנצלה בפני שלוש בנותיה.
- ההכרה לעצמי שלא פגשתי את האנשים שאני הכי אוהב בחיים - הילדים שלי - בצורה טובה, עוררה עצב שהייתי צריך לעבד, אומר בן ה-71.
עבור בורג, זה היה נפלא לקבל את האם שהיא תמיד חלמה עליה.
- מעולם לא שמעתי אמא אחרת אומרת: "אני מצטערת שלא הייתה לך את האמא שמגיעה לך בילדות". אני יודע שזה היה קשה, זה ענק מצידה. סליחה היא המילה הכי קסומה שיש לנו. סליחה ותודה, היא אומרת ומוסיפה:
- אבל גם לגבי עצמי, חשוב שאני - כמבוגר - ארצה להיות המבוגר כלפי ילדיי, ללא קשר לגילם. התפקיד שלי לשמור על עצמי, כדי שיעזו להיות כנים איתי. בסופו של יום, אמא שלי הייתה האדם הכי חשוב בחיי, אפילו כשהייתי צעיר יותר. לעתים קרובות היא כעסה וכועסת עלי. ובלי קשר להצלחה – אם אמא שלי כעסה עליי, הייתי הרוס לגמרי מבפנים. היה לי הרבה מה לומר על הביטחון העצמי שלי לקיים את מערכת היחסים עם אמא שלי שיש לי היום.
קרא גם: (+)התאונה הבלתי נתפסת שינתה את חייה של משפחה שלמה לנצח
עבודת ניקיון
אמא ובת מאמינות שאנשים רבים צריכים לנקות קצת את מערכות היחסים שלהם, ולא רק להעמיד פנים שהכל בסדר.
- זה היה משחרר לבטא את הדברים הקשים במילים. מערכת יחסים קרובה עם אמא שלי כמבוגרת עשתה לי טוב, אומרת בורג.
אני לא נוטר לה טינה. לאמא לא היה קל. היא הייתה בודדה, מדוכאת, מתגעגעת למשפחה ולחברים. לונטה הייתה כל כך ארוכה, היא אומרת, ומראה את המרחק המילימטר בין אצבעותיה.
הרדיס הפסיק להאשים את עצמו.
- זה היה תהליך של סליחה לעצמי, של עיבוד האבל שחשתי. אני אסיר תודה שיש לי בנות שהעזו להיות כנות ופתוחות. זה לא היה קל, צריך להכיר באבל - כדי שהוא יוכל להשתחרר, היא אומרת.
– חיפשתי וחיפשתי את מה שמביא שמחה. וזה לא קשור להיות רזה יותר או לקבל מטבח נחמד יותר. שמחת חיים עבורי היא להיות בהרמוניה פנימית ולהיות כנה עם עצמי במאה אחוז לגבי מי שאני, מוסיפה בורג.
כעת היא רוצה לתרום ליותר שמחה וסדר גם בחייהם של אחרים. Destinasjon Glede הוא השם של קונספט הקורס החדש שלה, שבו Björg, יחד עם אנשי מקצוע, יעזור לאנשים לעשות סדר בחייהם. גם אמא הרדיס נמצאת שם.
- אני חושב שזה ממש מגניב שאמא שלי שם. היא דוגמה למעבר מחוסר אהבה עצמית, לפתח ולחבק את עצמך באהבה ופריחה. אז אם יש מישהו שיכול ללמד, אז זה מישהו שעשה את המסע הזה בעצמו.
קרא גם:- כשהמצלמה נכבתה, הייתי צריך ללכת ולבכות לעצמי
- שתף את החוויה שלך, אומר הפרופסור
- אם הייתה לך מערכת יחסים קשה עם אמא שלך כשגדלת, אולי זה יהיה רעיון טוב להשלים איתה ולספר איך חווית את זה, אומרת פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת אוסלו, פאני דוקרט.
אם הייתה לך מערכת יחסים גרועה עם אמא שלך כשגדלה, יש בעיקר שתי מלכודות שאתה יכול ליפול אליהן.
- האחת היא להפוך בדיוק להיפך ממה שהייתה אמך. אם אמא הייתה קפדנית ומזלזלת, אתה הופך לקל יותר מדי עם הילדים שלך. השני הוא שאתה חוזר על הטעויות שאמא שלך עשתה. פתאום אתה מגלה שהפכת לקפדן מאוד, או מתחיל להשתמש באותן שיטות ענישה שבהן אמא שלך השתמשה. ואז אתה דוחף ממך את הילדים, אומר דוקרט.
- אז איך אתה יכול להימנע מלצאת באותם צעדים של אמא שלך?
- הסדר עם אמך יכול להיות חכם במקרים מסוימים. כך תוכל להחזיר לעצמך את העצמאות שלך ולהחזיר את חייך, היא אומרת.
ביצוע התנחלויות כאלה יכול להיות קל יותר לומר מאשר לעשות. זה רגשי ומעורר במהירות תגובות חזקות.
- מה שקורה מהר זה שהאם מתגוננת וחוזרת בהאשמות. יש ויתור. אם האם לא מוכנה לראות את תפקידה בכל העניין, קשה לחולל שינוי, אומר דוקרט.
בעימותים כאלה, העצה של הפרופסור לפסיכולוגיה לאם היא תמיד הבאה: עליך לקחת אחריות על מה שעשית, ואולי אפילו לומר סליחה, אם הילד חווה את התנהגותך כהרסנית. אם לא תעשה את זה, גם אתה לא תתקדם.
- אם אתה עוסק בעיקר בהאשמות, אתה עלול להסתכן בעצם באיבוד הקשר עם הילדים, היא אומרת.
כי כשלילדים בוגרים יש משהו לא רגוע, אתה חייב לקחת את זה ברצינות.
- מה שהילדים מספרים זה החוויה שלהם בדברים. זו לא בהכרח האמת השלמה והשלמה, אלא כבד את הניסיון שיש להם, אומר דוקרט.
יש לה כמה טיפים עבורכם שרוצים לעשות את ה"הסדר" הזה עם אמא שלכם.
- הדרך ללכת היא לחלוק את החוויה שלך. ספר לאמא שלך איך חווית דברים וממה הרגשת פגועה, היא מייעצת.
יחד עם זאת, "הפצוע" חייב לגלות אמפתיה גם להיפך.
- עליך להראות הבנה שאמא לא תמיד הבינה את ההשפעה שלה עליך, או מה היא גרמה. הימנע מהאשמות. אז קל יותר להשיג דיאלוג, מייעץ הפרופסור לפסיכולוגיה.
אם אתה מגלה שהצד השני כועס בחזרה, זה חכם להקדיש זמן.
- חזור מעט ונסה שוב מאוחר יותר, בקש לנהל צ'אט נוסף בעוד זמן מה. ואז הצד השני מקבל זמן לתת לזה לשקוע.
- מה עלינו לעשות כשאנחנו עושים טעויות כלפי הילדים שלנו, אם כך?
- חשוב להפליא להיות מסוגל לומר סליחה. אמור שאתה מבין שהאדם כועס, ושאתה מבין שהוא/הוא מגיבים. אבל חשוב גם שתקחי אחריות על עצמך. כל מה שאתה עושה אסור שיאהבו או יתקבל על ידי הילדים, אלא קחו אחריות על החיים שלכם ותעמדו על הבחירות שלכם, אומר דוקרט.
שימו לב שהקורס "שמחת יעדים" מאורגן בשיתוף פעולה עם Core Content, שבדומה ל-Klick.no וקמיל, בבעלות Story House Egmont.
