שבת 15 באוקטובר 2011: קמילה שפלו היא שפית מיומנת ועובדת במסעדה באוסלו. היא גרה עם אמה, אביה ואחותה הקטנה בלילסרום.
עכשיו יש לה פרפרים בבטן, כי היא והחבר שלה הנריק דאל טיסקרוד זכו בסבב ההצעות על בית בג'סהיים.
עברו רק שלושה ימים, וקמילה ממש מחכה לעצב את ביתה הראשון.
הנריק גר לבד בדירה ומאושר לפחות כמו קמילה. השניים הפכו למאהבים שבועיים אחרי שהכירו, ואחרי שנה זה מרגיש לגמרי נכון לעבור לגור ביחד.
בשעה 16:00 בשבת זו, קמילה מתכוננת לעזוב את העבודה. היא מנהיגת צופים ותבלה את הלילה בכנסייה עם הצופים. היא מצפה לזה, ויש לה בגדים וכל מה שהיא צריכה במכונית.
לפני שהיא עוזבת את העבודה, עליה למלא קמין בביואתנול באופן שגרתי. כשהיא מדליקה את המצית, הכל משתבש. זה מרגיש כמו פיצוץ סביבה, וכל הבגדים של קמילה עולה באש.
"תתקשר לאבא!", היא אומרת לגבר הראשון שבא לעזור.
ואז הכל נהיה שחור.
בדרך לאוסטרליה
הנריק הוא מכונאי ונוסע הרבה בשביל העבודה. הוא נמצא באנגולה, בדרכו לעבודה באוסטרליה, כשהוא קורא באינטרנט על התאונה.
הוא חושב מהר, מחבר שניים ושתיים ומקווה שהוא טועה. אבל הוא חושש שזאת קמילה שנפצעה ומתקשרת לחותנו.
"אני במכונית בדרך לאולוואל", אומר החותן. "קמילה הוסעה לשם".
להנריק יש רק מחשבה אחת בראש, הוא חייב ללכת הביתה כמה שיותר מהר. הוא מדבר עם הבוס והקולגות, והסירה משנה את מסלולה כך שהנריק יוכל לרדת לחוף ולא להגיע עד אוסטרליה.
עוקבים אחריו מהנמל לשדה התעופה בקייפטאון, והמעסיק מסדר הכל כמיטב יכולתו. הם מבינים שזה יכול לקחת הרבה זמן.
ארבעת הימים שלוקחים להגיע הביתה קשים להנריק. מחשבות על אסון מתרוצצות בראשו, והוא חושש לאבד את קמילה. ואם היא תשרוד, האם היא אולי פצועה פיזית קשה עד כדי כך שלא תוכל לחיות חיים טובים אחר כך? הנריק מרגיש את תחושת חוסר האונים. הוא יעשה כל מה שהוא יכול למען החברה שלו.
קרא גם:האחות מגבשת את עצמה ונותנת לה גזר דין מוות, אבל מארי רק צוחקת: - זה מה שידעתי!
רשמים חזקים
בזמן שהנריק בדרכו הביתה, קמילה מוטסת למחלקת הכוויות בבית החולים האוקלנד. היא פצועה קשה עם כוויות מדרגה שנייה ושלישית. תחילה היא שוכבת בתרדמת מלאכותית למשך שבוע, ואז נותנים לה מורפיום כמו שהרופאים מעזים לתת לה.
בהמשך יש להפחית בהדרגה את כמות המורפיום. אבל למרות שהיא קהה מהתרופה, קמילה מרגישה את הכאב העז. בין היתר היא עוברת חמש השתלות עור. כמו כן יש לפצות על נוזל שדולף החוצה דרך העור באמצעות שאיבת מים למערכת.
אחרי יום בבית בג'סהיים, הנריק טס לברגן שם הוא פוגש את חמיו. הוא בקשר טוב איתם לאורך כל הדרך, והם מעדכנים זה את זה, חולקים חששות ותקוות. אמא של קמילה נמצאת שם כל הזמן, בעוד אבא ואחות קטנה טסים הלוך ושוב.
זה לא מראה המיטה שעושה את הרושם הכי גדול על הנריק כשהוא נכנס לחדר של קמילה, זה הריח.
הנריק חושב שהריח מזכיר את השומן שזורם במורד הגריל ועולה באש כשצולים צלעות. אין הרבה שהוא יכול לעשות למען החברה שלו פה ושם, אבל עדיין טוב להיות איפה שהיא נמצאת, ולקבל מידע מהרופאים.
"קח את הזמן שאתה צריך", אומר המעסיק של הנריק.
הוא מבין שהנריק לא רוצה נסיעות ארוכות עכשיו ומארגן זאת כך שיוכל לעבוד בברגן. זה מאפשר לו לבקר את קמילה לעתים קרובות.
כאשר מתברר שהנזק הפיזי לא התפשט לאיברים פנימיים, קמילה והנריק מעזים לחשוב על העתיד. הם לא היו ביחד כל כך הרבה זמן, וקמילה לא בטוחה אם הנריק רוצה להישאר איתה. המחשבה לעזוב את חברתו לא עוברת בראשו של הנריק. את קמילה הוא אוהב ואיתה הוא רוצה לבלות את שארית חייו. לאחר מספר חודשים של שיקום, קמילה זוכה סוף סוף לעבור לביתה החדש, בו כבר מתגורר הנריק.
קרא גם:(+) - חשבתי שהכל בסדר עם הבת שלנו. עד שאחות הבריאות התקשרה
חמות נכנסת פנימה
הנריק בכוונה לא עשה שום דבר מיוחד עם הקישוט בבית, כי הוא יודע שזה אומר הרבה לחברה שלו לשים חותמת משלו על הבית שלהם. הם נהנים לתכנן ולקשט ביחד, אבל לקמילה יש את הדעות הכי חזקות לגבי מה צריך ומה אסור להם.
אמו של הנריק גרה במרחק הליכה מהם. היא מטפלת סיעודית בדימוס וטובה בטיפול בפצעים. החמות נותנת לקמילה את כל העזרה שהיא צריכה, והיא מעדיפה אותה על פני סיעוד ביתי. הנריק שמח על הקשר הקרוב והטוב שיש לשתי הנשים. הוא מתחיל שוב לנסוע לעבודה, וכשהוא איננו, אמו עוברת לגור.
יש לטפל ולשמן את הפצעים של קמילה מדי יום, אך היא עצמה מסרבת להסתכל על עורה. הנריק אוהב למרוח ולא יכול לראות שלעור שרוף יש קשר למערכת היחסים שלהם. ככה זה הפך להיות, והם רק צריכים להפיק את המיטב מהמצב. כשהיא בסופו של דבר משתלטת על השימון בעצמה, קמילה מגלגלת את התחבושת במורד רגליה, לובשת כפפות, עוצמת את עיניה בזמן שהיא משמנת ומגלגלת את התחבושת שוב לפני שפותחת את עיניה.
היא בחופשת מחלה למשך שנה, לוקחת חופשה של חמישה שבועות ומתחילה שוב כטבחית באותו מקום עבודה, בתפקיד של 20 אחוז. המשרה גדלה בהדרגה ל-70 אחוז.
קרא גם:מאי (61) וקנוט (66) חוו את הגרוע ביותר שניתן להעלות על הדעת - פעמיים
מחליפים עבודה
קמילה נהנית מעבודתה, אבל מתעייפה מהמסע הארוך. היא מגישה מועמדות ומשיגה עבודה חדשה קרוב יותר לג'סהיים. כאן היא לא מרוצה ומתחילה להיאבק נפשית.
אחרי חופשה באוקטובר 2016, שהוזמנה שנתיים קודם לכן, הנריק מבין שקמילה לא יכולה להמשיך בתפקידה. בשלושת הימים האחרונים היא לא עשתה דבר מלבד לפחד לחזור.
היא פונה לרופא, נשברת לגמרי ונקראת חולה. אותו הדבר חוזר על עצמו בביקור הרופא הבא. במקביל, קמילה נאלצת להשקיע זמן בבניית מסת השריר שלה שוב, והיא צריכה להמשיך בשימון כדי למתוח את העור כדי שלא יתפוס מדי. היא לא מצליחה לתפקד גם בבית וגם בעבודה, והיא יודעת שזה תלוי בה לעשות משהו.
במרכז הכושר המקומי מרקס בג'סהיים קמילה מקבלת מאמנת אישית שמבינה את האתגרים איתם היא נאבקת. אימוני הכוח נותנים לקמילה את האנרגיה והאומץ לחשוב הלאה, וכשהיא מקבלת תמיכה לאימונים מחדש היא מתאמנת כ-PT. כשהיא מקבלת עבודה במרכז ההדרכה של מרקה, היא יודעת שעכשיו נחתה על המדף הנכון. עם הניסיון שלה, קמילה יכולה לעזור גם לאנשים שיש להם אתגרים נוספים.
היא שמחה שהנריק לא מנדנד ולא לוחץ עליה לשום דבר. היא זוכה לנצל את כל הזמן שהיא צריכה כדי להגיע לפתרון הטוב ביותר.
קרא גם:אינגר ליין (50) עברה 45 ניתוחי דלקת פרקים - אך מסרבת להפוך לנכה
חיזור ונישואין
ביום השנה השישי שלהם, באביב 2016, קמילה והנריק אוכלים ארוחת ערב טעימה בבית. הנריק הוא שנכנס למטבח ומקבל את הקינוח. הוא תולה טבעת סביב כפית הקינוח.
"תתחתני איתי?" הוא שואל.
"כן", צוהלת קמילה בשמחה, נרגשת ומופתעת.
בקרוב יתחיל תכנון החתונה. 29 בספטמבר 2018 הוא היום הגדול, שנחגג בטירה בשוודיה.
קמילה בוחרת בשמלת כלה שמסתירה את הצלקות, והיא כלה יפה. זה יהיה יום בלתי נשכח שבו הכל ילך כשורה.
השנים חולפות, וקמילה לאט אבל בטוח מתרגלת לגופה החדש. היא מעזה לראות כשהיא משמנת את עצמה. אבל כשהיא מופיעה עם חולצת טריקו וזרועות חשופות במרכז, היא שמה לב שאנשים בוהים. היא מבינה שזה לא זדוני, זה יותר שאנשים מסתכלים לכיוונה שוב כי הם ראו משהו שהם לא רגילים אליו.
היא עצמה חושבת שחלק האחורי של ירכיה זה הדבר הכי גרוע להשוויץ בו ומעדיפה חצאיות ארוכות על קצרות. היא לא יודעת אם היא תופיע שוב בפומבי במכנסיים קצרים. אבל זה כבר לא בעיה להיות בעל עור שונה משל רוב האנשים. גם כאן היא לוקחת את הדברים בקצב שלה. למרבה המזל, אין לה כמעט כוויות על הפנים.
לקמילה הוצעה כמה פעמים עזרה פסיכולוגית, אך היא סירבה. כל התמיכה מהנריק והמשפחה משני הצדדים הייתה העזרה הטובה ביותר שיכלה לקבל. העובדה שהיא גם עקשנית ויודעת מה היא רוצה באה לידי ביטוי.
הופכים להורים
- כשהתאונה קרתה, באמת גיליתי עד כמה עמוקות הרגשות שלי כלפי קמילה, אומר הנריק כשנורסק אוקבלד מבקר.
- כל עוד היא בסדר, אני מאושר. עור וכוויות הם לא נושא במערכת היחסים שלנו. ברור שהתאונה משפיעה על חיינו, ועל חייה של קמילה בפרט, אבל חשוב למצוא פתרונות במקום להיתלות בזוטות. זה היה יכול ללכת הרבה יותר גרוע.
הנריק אוחז היטב באשתו, בעוד הכלב זלטו מראה בבירור שהוא רוצה להצטרף למשחק.
קרא גם:מרית הייתה זו שתיקנה הכל - באמצע ארוחת הערב היא שמה לב שמשהו לא בסדר
בני הזוג הפכו כעת להורים לאחר שבנם אוליבר נולד ב-10 באוגוסט.
לקמילה הייתה הריון טוב לחלוטין, והקפידה במיוחד על השימון שלה.
- העור שלי עמד היטב בלחץ, היא אומרת.
הנריק עדיין מטייל הרבה עם העבודה שלו, אבל בדרך כלל לא רחוק כמו קודם.
- אני רגילה שהוא נעלם לפרקי זמן, ולדעתי זה הולך טוב. יש לנו משפחה משני הצדדים שמוכנה לעזור, מחייכת קמילה, אשר אסירת תודה רבה על התפנית שהחיים עברו.
- בלי רופאים טובים, תמיכת הנריק ומשפחתו, פלוס העקשנות שלי, כנראה לא הייתי איפה שאני היום. יש לי מזל שיש לי בעל כל כך מתחשב, אמפתי וחתיך שעומד לצידי בעובי ובדק.
